הרמת מסך בדיני עבודה

מה זה הרמת מסך

בתוך המושג הרמת מסך בדיני עבודה, המילה מסך מתייחסת ל"מסך התאגדות", שהיא בעצם ההגנה שיש לבעלי חברה מפני חובות החברה. כאשר מדובר בחברה בע"מ (בערבון מוגבל), המשמעות היא שבעלי חברה אינם אחראיים באופן אישי לחובות החברה. החברה בלבד, שנחשבת לאישיות משפטית נפרדת, היא זו שחייבת בחובות. לכן, כאשר עובד מועסק על-ידי חברה שאינה משלמת את כל זכויותיו, הוא אינו רשאי, בדרך-כלל, לתבוע את בעלי החברה, אלא את החברה בלבד. ואם לחברה אין כסף או רכוש כדי לשלם את החוב, העובד עלול להיות במצב שאין לו דרך לגבות את החוב והוא אינו יכול לתבוע את בעלי החברה.

הדבר נכון גם כשמדובר בעמותה או או מלכ"ר או כל תאגיד אחר. 

כאשר מדובר בהרמת מסך – זהו החריג לכלל. זהו אותו מקרה בו יכול לקבוע בית-המשפט שיש להרים, או להזיז, את אותו מסך התאגדות שמפריד בין החברה לבין בעליה, ולחייב את בעלי החברה בחובות החברה. עיקרון הרמת המסך נקבע בסעיף 6 לחוק החברות.

מתי יקבע בית הדין לעבודה שיש מקום להרמת מסך

החוק קובע שני מקרים בהם יכול בית-המשפט לקבוע הרמת מסך: 

האחד, כאשר מדובר במרמה מצד בעלי המניות;

השני, בהתקיים מימון דק, בעיקר במקרים בהם בעלי המניות ניצלו את האישיות המשפטית הנפרדת של החברה על-מנת לרמות את נושי החברה, או במקרים של נטילת סיכון כספי רב וקיצוני בהתייחס למצב הכספי של החברה באותה נקודת זמן. בדרך-כלל הרבה יותר קשה לשכנע בנסיבות של מקרה זה.

מתי יש חשיבות להרמת מסך בדיני עבודה

חשוב לדעת כי עובדים מוגנים על רוב זכויותיהם במקרה של פירוק חברה על-ידי המוסד לביטוח לאומי. לכן, במקרים רבים, כאשר מדובר בחוב שכר או פיצויים או זכויות סוציאליות אחרות, שאינו עובר את התקרה המוגנת על-ידי המוסד לביטוח לאומי (כ-123,000 ש"ח) – אין חשיבות רבה לחיוב בעלי המניות בחובות החברה, ועדיף וכדאי לפנות להליך של פירוק החברה וגביית החוב מביטוח לאומי.

לא בכל מקרה של חוב לעובד יחייב בית-הדין לעבודה את בעל המניות, אלא רק באותם מקרים שעומדים בתנאים שנקבע בחוק ובפסיקת בתי-הדין לעבודה שהם מתאימים ונכונים.

פסקי דין בנושא הרמת מסך בדיני עבודה

בית הדין הארצי לעבודה קבע בעניין זה במסגרת מספר פסקי דין את ההלכות ואת המקרים שבהם יש מקום לבחון הרמת מסך וחיוב בעלי המניות. 

בפסק דין ע"ע 129/10 אופיר זוננשיין נגד G.S.S. ג'ניוס סאונד סיסטם בע"מ: "בהקשר של דיני עבודה, ניתן בפסיקתנו מעמד מיוחד לעובדי החברה כנושים לצורך בחינת ההצדקה להרמת המסך, ונקבע כי מדובר בנושה מסוג מיוחד אשר החברה נושאת כלפיו באחריות מוגברת וחובת אמון מיוחדת, מכוח חובת תום הלב המוגברת הקיימת ביחסי העבודה [ראו עע 1201/00 יהודית זילברשטיין נ' ערב חדש (עתונות) – אילת בע"מ ואח' (לא פורסם, 17.12.2002)]. בכך הורחבה גדר הנסיבות בהן תבוצע הרמת מסך, תוך שקילת עקרון תום הלב במקרים המתאימים…".

– במקרים בהם ניכה המעסיק כספים לקרן פנסיה מתלוש השכר של העובד ולא העביר אותם לקרן הפנסיה. מאחר שמדובר במעילה בכספים ממש, עשוי בית-הדין במקרים אלה לחייב את בעל החברה בחובות החברה.

– במקרים בהם הקים בעל החברה חברה אחרת, שעוסקת בתחום דומה, ותוך רמייה העביר את פעילות החברה האחת לחברה השניה.

– במקרים בהם מדובר בבעל מניות יחיד ודומיננטי, או במקרים של חברה משפחתית קטנה, קיים סיכוי גדול יותר להרמת מסך וחיובו של בעל המניות מאשר במקרים בהם מדובר בבעלי מניות רבים וחברה היררכית.

– במקרים בהם קיים ערבוב של כספים בין כספי החברה לבין הכספים האישיים של בעל המניות. למשל במקרים בהם בעל המניות משלם מכיסו את המשכורות של העובדים ולא מחשבון החברה.

במקרה בו ייצג משרדנו לקוח, עובד אשר לא קיבל את שכרו מהחברה במשך למעלה משנה, נקבע שיש לחייב את בעלי החברה בחובות, ועל-כן בית-הדין קיבל את הטענה להרמת מסך.

בכל מקרה, העובד שתובע את בעל המניות הוא זה שיצטרך להוכיח כי התקיימו התנאים שבהם יש לקבוע הרמת מסך ולחייב את בעל החברה בחובות החברה.