תביעת פנסיה רטרואקטיבית

פנסיה רטרואקטיבית לעובד חדש

כל עובד שכיר בישראל זכאי לתשלום לקרן פנסיה. גבר – מגיל 21. אישה – מגיל 20.

עובד שלא היתה לו פנסיה קודמת פעילה לפני תחילת עבודתו במקום עבודה חדש – המעסיק מחוייב להתחיל להפריש לו לקרן פנסיה לאחר 6 חודשי עבודה, כלומר מהחודש ה-7 ואילך. עובד זה אינו זכאי לפנסיה רטרואקטיבית מהחודש הראשון.

עובד שהיתה לו פנסיה קודמת פעילה לפני תחילת עבודתו – המעסיק מחוייב להפריש לו לקרן פנסיה מהחודש הראשון, או באופן רטרואקטיבי מהחודש הראשון, לאחר 3 חודשי עבודה. כלומר, במועד תשלום השכר של החודש הרביעי.

כדאי מאוד לשמור על קרן פנסיה פעילה בין עבודות – הן כדי להיות זכאי לקרן פנסיה מהחודש הראשון לעבודה בעבודה החדשה, והן כדי לשמור על ביטוח אובדן כושר עבודה תקף, במקרה של חלילה תאונה או מחלה שמתרחשת בתקופה שבין העבודות. ניתן לשמור על הביטוח בתשלום חודשי קטן בהסדר שנעשה בעזרת סוכן הביטוח של הפוליסה.

התיישנות פנסיה רטרואקטיבית

מרבית התביעות הכספיות מתיישנות לאחר 7 שנים. כלומר, חוב שהמעסיק חייב, בגין שכר, דמי הבראה או נסיעות  – לא ניתן לתבוע לאחר שחלפו 7 שנים ממועד יצירת החוב. גם התיישנות פנסיה היא 7 שנים.

לדוגמא: עובד שעובד 10 שנים ומעולם לא שולמו לו כספים לקרן פנסיה – יכול לתבוע זכויות פנסיה רק עבור 7 השנים האחרונות. למעשה, מדובר ב-7 שנים שנספרות אחורה מהיום, כלומר ממועד הגשת התביעה. רק הגשת תביעה לבית-הדין לעבודה עוצרת את מרוץ ההתיישנות. כל חודש שלא מוגשת תביעה, העובד "מפסיד" את האפשרות לתבוע זכויות פנסיה בגין חודש אחד שהתיישן. 

העובדה שאת הפנסיה העובד זכאי לקבל רק בעתיד, בגיל פרישה, לא משנה את החוק שקובע שאת הזכות להפרשות לקרן פנסיה, שצריכות להיעשות חודש בחודשו, ניתן לתבוע רק בגין 7 שנים אחרונות. על כן, תביעת פנסיה רטרואקטיבית ניתן לעשות רק עבור 7 שנים אחורה ממועד הגשת התביעה.

איך מגישים תביעה לפנסיה – תביעת פנסיה רטרואקטיבית

תביעה לחוב פנסיה יש להגיש לבית-הדין לעבודה עם עורך דין לענייני עבודה. במסגרת התביעה יש לחשב את גובה החוב ולרשום אותו בכתב התביעה. במעמד הגשת התביעה יש לשלם אגרה בשיעור של 1% מסכום התביעה לבית-הדין לעבודה.