הליך שימוע
לפני שנסקור מה הן זכויות עובד שפוטר, צריך לזכור שעובד זכאי להליך שימוע תקין ובתום לב עוד לפני שהוא מפוטר.
הליך שימוע יש לבצע עוד לפני שמחפשים מחליף לעובד המועמד לפיטורים ובוודאי לפני שאומרים לעובד שהוא מפוטר או צפוי להיות מפוטר. מטרת השימוע היא לאפשר לעובד להשמיע את טענותיו, להסביר את נסיבותיו ולהציג גרסה מלאה לפני שמתקבלת החלטה גורלית כלפיו. על פי הפסיקה, יש חובה לנהל את ההליך בלב פתוח ובנפש חפצה, ולא כהליך פורמלי בלבד. שימוע שנעשה כ"טקס ריק" ללא כוונה אמיתית להשתכנע – עלול להיחשב כפגום ואף להוביל לפסיקת פיצויים בגין פיטורים שלא כדין.
הודעה מוקדמת
מעביד שמפטר עובד צריך לתת לעובד הודעה מוקדמת לפי החוק. עד חודש עבודה אין חובה לתת הודעה מראש וניתן לפטר מהיום להיום. ככל שהעובד מועסק פרק זמן ממושך יותר – כך חובת ההודעה המוקדמת מתארכת.
יש הבדל בין עובד בשכר יומי או שעתי לבין עובד בשכר חודשי.
לעובד במשכורת (חודשי) – ב-6 החודשים הראשונים – 1 יום לכל חודש עבודה. כלומר לאחר 5 חודשים יש לתת הודעה של 5 ימים מראש. לאחר שנה יש לתת הודעה מוקדמת של חודש ימים.
לעובד בשכר (יומי/שעתי) – במהלך השנה הראשונה – 1 יום לכל חודש. לאחר שנה 14 ימים, ולאחר מכן עוד יום לכל שני חודשי עבודה. בשנה השלישית 21 ימים. ולאחר 3 שנים – חודש הודעה מוקדמת.
שתי סוגיות חשובות ופחות מוכרות בנושא הודעה מוקדמת:
עובד שמקבל הודעה מוקדמת נדרש בדרך כלל להמשיך בעבודתו עד לתום התקופה. אך אם העובד מודיע שאינו מתכוון להמשיך בעבודה, אין המעסיק יכול לקזז באופן אוטומטי את שווי התקופה מהשכר האחרון. עליו להוכיח שנגרם לו נזק ממשי כתוצאה מהפרת החוזה מצד העובד – ורק אז יוכל לדרוש פיצוי בהתאם. כך נפסק בפסק הדין כרמלה שולמן נגד טעם וצבע.
בנוסף, לעיתים המעסיק בוחר להוציא את העובד לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת. לפי החוק, ניתן לחפוף את ימי ההודעה עם ימי חופשה רק בתנאים מסוימים – למשל, כאשר ניתנה הודעה לעובד לפחות 14 ימים מראש לפני היציאה לחופשה. אם החפיפה נעשתה שלא בתום לב, והעובד הוצא לחופשה כדי לחסוך תשלום – הוא עשוי להיות זכאי גם לדמי הודעה מוקדמת וגם לפדיון ימי חופשה.
מסמכי סיום עבודה וגמר חשבון
כאשר בוחנים את זכויות עובד שפוטר, חשוב לזכור שלא מדובר רק בתשלום כספי. קיימים מסמכים רשמיים שהמעסיק חייב למסור לעובד עם סיום עבודתו.
עובד שפוטר זכאי לקבל מכתב פיטורים. אם המכתב נמסר באיחור, למשל שבוע לאחר שנאמר לו שהוא מפוטר, ייתכן שתקופת ההודעה המוקדמת תיחשב רק מיום קבלת המכתב בפועל. בנוסף, כל עובד – בין אם פוטר ובין אם התפטר – זכאי לקבל אישור על תקופת העסקה הכולל את תאריך תחילת וסיום העבודה. מסמך זה דרוש בין היתר להגשת תביעה לדמי אבטלה.
מעבר לכך, על המעסיק להעביר לעובד טופס 161 וכן מכתב שחרור לקופות הפנסיה והתגמולים – כדי שהעובד יוכל למשוך כספים או לגלגלם לקופה אחרת. ללא המסמכים הללו, העובד עלול להיתקל בעיכובים או חיובי מס מיותרים מול רשות המסים או קופות הגמל.
גמר חשבון
במסגרת תלוש גמר חשבון, על המעסיק לשלם לעובד את כל הזכויות שמגיעות לו עם סיום ההעסקה. התשלומים יכולים לכלול פיצויי פיטורים (אם מתקיימים התנאים לכך), פדיון חופשה, דמי הבראה, ולעיתים גם מענקים או בונוסים שלא שולמו קודם לכן.
במגזר הפרטי אין זכאות לפדיון ימי מחלה שלא נוצלו – בניגוד למגזר הציבורי. ימי מחלה "נמחקים" עם סיום העבודה, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם אישי או קיבוצי. פדיון ימי חופשה, לעומת זאת, הוא חובה – וניתן לתבוע גם רטרואקטיבית עד שלוש שנים אחורה בגין חופשות שלא נוצלו.
חשוב לוודא שכל הרכיבים בתלוש גמר החשבון חושבו כראוי, לרבות רכיבי שכר משתנים, ימי חופשה, והפרשות לפנסיה. טעויות כאלה עלולות לגרום להפסד של אלפי שקלים – ולעיתים גם יותר.
פיצויי פיטורים
פיצויי פיטורים מהווים את אחת מהזכויות המרכזיות לעובדים שמפוטרים, בעיקר לאחר תקופה ממושכת של העסקה. הכלל הבסיסי קובע כי פיצויי פיטורים מחושבים לפי שכר חודשי אחרון כפול מספר שנות עבודה. עם זאת, יש לבדוק אם התקיימו שינויים בתפקיד, היקף משרה משתנה, רכיבים משתנים כמו עמלות, בונוסים, שעות נוספות קבועות או תוספות אחרות שמצדיקות עדכון בסיס השכר לצורך חישוב הפיצויים.
בנוסף, קיימים מקרים שבהם עובד מתפטר ועם זאת זכאי לפיצויי פיטורים – למשל עקב הרעת תנאים, מעבר דירה בעקבות אלימות במשפחה, או התפטרות לאחר לידה לצורך טיפול בילד.
כאשר קיימת מחלוקת על רכיב כלשהו בשכר, או על עצם הזכאות לפיצויים, כדאי לפנות לייעוץ משפטי מיידי לפני שמוותרים על זכות משמעותית כל כך.
סיכום
עוד לפני סיום העבודה, ובוודאי לאחר סיומה, זה הזמן לבדוק אם כל זכויות העובד שולמו כדין. בחלק מהמקרים, גם עובדים שהיו בטוחים שקיבלו "הכול", מגלים בדיעבד שחלק מהזכויות לא שולמו או חושבו באופן שגוי – לעיתים מדובר בטעות בתום לב של חשבות השכר, ולעיתים בהפרה מכוונת של החוק.
במקרים רבים, עורך דין לדיני עבודה יוכל לבדוק את תלושי השכר, ההסכמים והתשלומים המצטברים – ולאתר זכויות חסרות: שעות נוספות שלא שולמו, ימי חג, פנסיה חלקית, חישוב שגוי של עמלות, פידיון ימי חופשה נמוך מהמגיע, ועוד. חשוב לדעת כי ניתן לתבוע זכויות אלו רטרואקטיבית עד שבע שנים אחורה – כל עוד לא נחתם ויתור תקף על הזכויות.
