מה הם יחסי עובד מעביד

יחסי עובד מעביד הם ההתקשרות המשפטית בין עובד למעסיק. 

כאשר מתקיימים המבחנים האובייקטיביים של יחסי עובד ומעביד, אין אפשרות לצדדים לקבוע שהיחסים אינם יחסי עובד ומעביד. זאת, על-מנת להגן על עובדים שזכויותיהם לא תקופחנה, לנוכח העובדה שהמעסיק הוא הצד החזק, שיכול לקבוע תנאים מקפחים, בניגוד לחוק.

לפיכך, בית-הדין לעבודה קבע לפני שנים רבות, כי גם פרילנסר שעובד כנגד חשבוניות-מס או קבלות, עשוי להיות זכאי לזכויות של עובד שכיר, אם מתקיימים בעניינו מבחנים שונים לבחינת השאלה אם מדובר ביחסי עובד מעביד. 

גם אם נחתם הסכם עבודה שקובע שאין יחסי עובד מעביד בין הצדדים, עשוי בית-הדין לעבודה לקבו שההסכם אינו אכיף, ולחייב את המעסיק בזכויות לטובת העובד הפרילנסר.


פרילנסר שעובד עם חשבונית מס במקום עבודה קבוע ולאורך זמן עשוי להיחשב עובד לכל דבר ועניין ולהיות זכאי לפיצויי-פיטורים וזכויות. במקרה כזה כדאי להתייעץ עם עורך-דין, אך להקפיד לעשות זאת לפני החלטה להתפטר מהעבודה



צפו בעורך-דין אורי שאבי מסביר אודות התחום של תביעות של פרילנסרים להכרה בזכויות יחסי עובד מעביד:

זכויות פרילנסר / קבלן עצמאי שעובד עם חשבונית

על-פי פסיקת בתי-הדין לעבודה, גם פרילנסר או קבלן עצמאי, אשר אינו מקבל תלוש שכר אלא שכרו משולם כנגד קבלה או חשבונית, יכול להחשב כעובד לכל דבר ועניין עם יחסי עובד מעביד, והוא עשוי להיות זכאי לזכויות סוציאליות כמו של עובד, ובין-היתר לפיצויי-פיטורים.

בית-הדין לעבודה בוחן את ההתקשרות בין הצדדים באמצעות מבחנים שנקבעו בפסיקה, ומחליט האם מדובר ביחסי עובד מעביד, אשר מכוחם זכאי העובד לזכויות סוציאליות שונות, או שמא מדובר בפרילנסר-עצמאי, ובקשר חוזי רגיל בין הצדדים. 

כלומר, גם אם ייחתם הסכם אשר יקבע שהיחסים המשפטיים עם עובד מסויים אינם יחסי עובד ומעביד אלא יחסים של קבלן עצמאי שיקבל תשלומים כנגד חשבונית – עשוי בית-הדין לעבודה לקבוע שבכל זאת מדובר ביחסי עבודה. במקרה כזה יחייב בית-הדין את המעסיק במלוא הזכויות של העובד, אשר בזמן אמת הצדדים לא ראו בו כעובד. 

פסקי דין בנושא יחסי עובד מעביד

▪ לקוח שלנו שזכה בתביעה: פרילנסר בחברת הייטק »

▪ לקוחה שלנו שזכתה בתביעה: עורכת מגזין פרילנסרית »

▪ לקוחה שלנו שזכתה בתביעה: מעצבת ברשת חנויות פרילנסרית » 

המבחנים להכרה ביחסי עובד מעביד

במרבית המקרים, המבחנים השונים יתנו תשובות שונות, אך מכלול הסממנים והמשקל הכולל של המבחנים שיטו לצד מסויים הוא שיכריע לבחינת השאלה אם מתקיימים יחסי עובד מעביד. להלן חלק מהמבחנים שהתגבשו בפסיקת בית-הדין לעבודה:

* מבחן ההשתלבות –

מבחן ההשתלבות במקום העבודה, מכיל למעשה שני מבחני משנה, האחד בפן החיובי, והשני בפן השלילי:

הפן החיובי: העובד משתלב בעבודה במפעל. אם העבודה של העובד מהווה חלק אינטגרלי מהפעילות של העסק או פעילות משלימה, והאם בעצם היעדרו של העובד יש כדי לפגוע בפעילות הרגילה של המפעל.

הפן השלילי: העובד אינו בעל עסק עצמאי ונפרד משלו, אשר נותן שירותים למפעל באופן חיצוני. על מנת לבחון זאת, בודקים האם אותו עובד נושא בהוצאות העסק, האם הוא נושא ברווח והפסד, האם הוא שוכר משרד, האם הוא מעסיק עובדים וכו'. למשל, אם המפעל נושא בהוצאות טלפון, נסיעות וכו', תהא נטייה להחיל יחסי עובד מעביד.

מבחנים נוספים

* מבחן הפיקוח והשליטה – יש לבחון מהי מידת הפיקוח שיש למפעל כלפי העובד. אם הפיקוח הינו יותר אינטנסיבי, הנטייה תהיה לראות באותו אדם כעובד ולא כקבלן. בעניין זה, ככל שהיקף המשרה גדול יותר – תהא נטייה להכיר בקיום יחסי עובד מעביד.

* מבחן הביצוע האישי – לפי מבחן זה בודקים קיום קשר אישי בין האדם שמבקשים לקבוע מעמדו כעובד לבין המפעל. אם אותו עובד נוהג לשלוח מחליפים בימי היעדרותו – הרי שיש לראותו כקבלן.

* מבחן הציוד – לפי מבחן זה, בודקים מי נושא בעלויות של כלים לביצוע העבודה. כמובן, שככל שהמפעל נושא בהוצאות של מכונית, טלפון נייד וציוד מקצועי לביצוע העבודה – תהא נטייה להחיל יחסי עובד מעביד.

* משך ההעסקה – ככל שמשך ההעסקה ארוך יותר, תהיה נטייה להכיר ביחסי עובד מעביד; זאת, מכיוון שפרילנסר מבצע פעולה חד-פעמית או פרוייקט חד-פעמי, ואילו עובד שכיר ממשיך ועובד עבור החברה במשך תקופה של שנים רבות, באופן קבוע.

* מבחן התלות – יש לבחון את תלות הצדדים האחד בשני: את חובת העובד לעבוד, ואת חובת המעסיק לספק עבודה. בנסיבות שקיימות התחייבויות כאלה, ייראו בצדדים כעובד ומעביד.

השאלות שנשאלות על-מנת לבחון האם מתקיימים יחסי עובד מעביד

האם השירותים שמספק העובד הם חלק בלתי נפרד מפעילות החברה?

האם המעביד מפקח על עבודתו של העובד ועל שעות עבודתו?

האם ההתקשרות נמשכת תקופה ארוכה או שהיא לצורך פרוייקט ספציפי?

האם העובד מספק שירותים לגורמים נוספים או לחברה אחת בלבד?

האם העובד סיפק את השירותים באופן אישי או באמצעות קבלני משנה או עובדים אחרים?

האם מדובר בעבודה בהיקף של משרה מלאה?

האם הציוד המשמש לצורך ביצוע העבודה שייך למעסיק או לפרילנסר?

כל אחת מהתשובות תלקח בחשבון, ואין תשובה אחת שתכריע.

טענות קיזוז והשבה מצד המעביד

לאחר שבית-הדין קובע שחלים בין הצדדים יחסי עובד מעביד, הוא ניגש למבחן נוסף. האם יש לקזז את השכר ה"עודף" שקיבל הפרילנסר, והוא למעשה לא יהיה זכאי לזכויות בתביעה, או לזכויות מופחתות.

קחו למשל מקרה של שף במסעדה, שמקבל תשלום כנגד חשבונית. שכרו של השף – 25,000 ש"ח בצירוף מע"מ (מס ערך מוסף. סכום זה לא נכלל בחישוב כי הוא מס שהמעסיק מזדכה עליו). עלות השכר של אותו שף היא בדיוק 25,000 ש"ח. המעסיק לא משלם לו פנסיה, נסיעות, דמי הבראה וזכויות נוספות, ואף לא מפיק עבורו תלוש שכר ולא משלם עבורו לביטוח לאומי. השף מדווח על הכנסתו ישירות למס הכנסה במסגרת עסק עצמאי פרטי.

לעומת השף הפרילנסר, במסעדה עוד 4 שפים באותו מעמד ואותו נסיון מקצועי כמו השף הפרילנסר, אך שכרם משולם להם כעובדים שכירים לכל דבר, עם תלוש שכר. השכר שלהם הוא 15,000 ש"ח. בנוסף לשכר הזה הם זכאים לדמי הבראה, דמי מחלה, נסיעות, חופשה, פנסיה ופיצויי פיטורים, והמעסיק משלם עבורם לביטוח לאומי. עלות השכר שלהם עשויה להגיע לכ-20,000 ש"ח.

אין ספק שמבחינת המבחנים – השף הפרילנסר הוא עובד לכל דבר ועניין. לאחר פיטוריו, השף הפרילנסר מגיש תביעה ודורש פיצויי פיטורים וזכויות. המעסיק טוען – זה לא הגיוני. אם הייתי מעסיק אותו כשכיר הוא היה מרוויח כמו כל יתר השפים פחות ממה ששילמתי לו בפועל. לכן נאי מבקש לקזז את העלות ה"עודפת" שהוא קיבל עם הזכויות שמגיעות לו כעובד ולא שילמתי עבורו (כמו פנסיה ופיצויי פיטורים).

בכל מקרה, חישוב הזכויות שזכאי להן הפרילנסר ייעשה על בסיס השכר המופחת, כלומר השכר של העובד השכיר, ולא השכר החודשי שקיבל הפרילנסר, שהוא בדרך-כלל גבוה יותר.

בפסק דין ענת תמיר, קבע בית-הדין הארצי לעבודה, כי ככלל יש לנקוט בגישה החישובית, אשר מבצעת השוואה של עלות השכר של עובד שכיר לעומת עלות השכר של הפרילנסר. ואם העלות של הפרילנסר לא נמוכה מזו של העובד השכיר – הוא לא יהיה זכאי לזכויות נוספות, גם אם ייקבע שמתקיימים המבחנים של יחסי עובד מעביד.

לצד זאת, קבע עוד בית-הדין הארצי, גישה הרתעתית, באותם מקרים מובהקים שבהם מעסיק הכריח עובד לעבוד כפרילנסר.

בית-הדין קבע כך:

"במקרים ברורים, שבהם המעסיק ידע, נוכח טיב הקשר הברור, כי מי שהוא בחר להעסיקו כקבלן הינו בעצם עובד, ובכל זאת החליט לעטות על היחס שביניהם כסות של מזמין – קבלן; במקרים שכאלה, מקובלת עליי הגישה ההרתעתית, לפיה אחת האפשרויות היא שהשכר החודשי הכולל הגבוה משכר עובד, ששולם על ידי המעסיק, יהא הבסיס לחישוב הזכאויות הסוציאליות הנתבעות בדיעבד על ידי העובד.

יתרה מזו, על פי גישה זו, לא מן הנמנע כי במקרים מתאימים, שבהם נכפה למשל על עובד מעמד של קבלן נותן שירות על ידי מעסיקו כדי להתחמק ממתן זכויות כעובד; ראוי שבית הדין יחייב את אותו מעסיק בתשלום פיצוי לעובד בגין התנהגות חסרת תום לב, כמידת חוסר תום ליבו…

חישוב זכויות פרילנסר

ככלל, לאחר שנקבעו יחסי עובד מעביד, זכאי הפרילנסר למלוא הזכויות הסוציאליות בגין תקופת עבודתו, כאילו היה עובד שכיר מן המניין:  פיצויי פיטורים, הפרשה לפנסיה, דמי הבראה, חופשה ועוד. עם-זאת, לאחר שבית-הדין קובע שבין הצדדים חלו יחסי עובד מעביד, הוא עשוי לקבוע בהתאם לראיות שהוצגו בפניו מה היה השכר הרגיל שהיה מקבל העובד, אם הוא היה עובד שכיר מן המניין. בנסיבות אלה, ייחשב בית-הדין את התשלומים הנוספים, פיצויי פיטורים ויתר הזכויות, לפי אותו שכר מוערך, שבדרך כלל יהיה נמוך מזה ששולם בפועל לפרילנסר.

מה על המעביד לעשות כדי להגן על עצמו מפני תביעה של פרילנסר?

אין הגנה מלאה על מעביד במקרים בהם מתקיימים יחסים מובהקים של עובד ומעביד. עם זאת, אם המעביד בוחר בכל זאת להעסיק אדם כפרילנסר, כדאי שיחתים אותו על חוזה מתאים הכולל הצהרות והתניות שעשויות לסייע לו במקרה של תביעה מצד העובד.

התפטרות פרילנסר

כאשר פרילנסר מעוניין להתפטר מהעבודה – חשוב לעשות זאת תוך כדי ייעוץ עם עורך דין לענייני עבודה. אם העובד הפרילנסר יתפטר שלא באופן הנכון, הוא עלול להפסיד את האפשרות לתבוע פיצויי פיטורים לאחר מכן.