הסכם פשרה בדיני עבודה ובבית-הדין לעבודה

הסכם פשרה וויתור 

לפני שנדבר על הסכמי פשרה בהליכים משפטיים, חשוב להבין את המצב המשפטי במקרה של הסכם פשרה שנחתם בין עובד ומעביד עוד בשלב שמתקיימים יחסי עובד ומעביד או מייד לאחר סיומים. 

המצב המשפטי קובע שויתור של עובד על זכויות במסגרת כתב ויתור ופשרה עם מעסיק – במרבית המקרים אין לה תוקף משפטי מחייב. 

מעסיק צריך לשלם לעובד את זכויותיו, בלא כל תנאי או משא ומתן. כאשר מעסיק לא משלם את הזכויות, כמו: פנסיה, פיצויי פיטורים, דמי הבראה, חופשה ועוד – ומנהל על זכויות אלה משא ומתן עם העובד או דורש ממנו לחתום על כתב ויתור או הסכם פשרה – במקרה כזה ברוב המוחלט של המקרים הסכם כזה לא יהיה בעל תוקף משפטי. 

עובד שחתם על כתב ויתור יחסי עובד מעביד ללא ייצוג של עורך דין וללא שהבין בואפן מוחלט על מה בדיוק הוא מוותר – יהיה רשאי להגיש תביעה לבית הדין ולעמוד על זכויותיו.

רק במקרה שברור שהעובד הבין על איזה זכויות הוא מוותר והחליט לוותר עליהן – בעיקרון רק באותם מקרים בהם העובד יוצג על-ידי עורך-דין – יינתן תוקף לחתימה על הסכם הפשרה.

הסכם פשרה דיני עבודה במהלך הליך משפטי

כעורך-דין שעוסק שנים רבות בתחום דיני העבודה, אני יכול לומר בוודאות, שלמעלה מ-90% אם לא 95% מהתביעות בבית-הדין לעבודה מסתיימות בהסכם פשרה ולא בפסק-דין. הסיבות לכך רבות: רצון של כל אחד מהצדדים להימנע מהליכים מתישים ויקרים, חוסר הוודאות מה תהיה התוצאה המשפטית הסופית, אך בעיקר המאמץ של השופטים להביא את הצדדים להסכם פשרה במקום הגעה להכרעה משפטית ופסק-דין.

כאשר מושג הסכם פשרה, לא ניתן עוד לערער עליו, וההליכים מסתיימים באופן סופי. הסכם פשרה שמושג לאחר הגשת תביעה, בתוך הליך משפטי, מקבל תוקף של פסק-דין, ומבחינות שונות הוא אפילו חזק יותר מפסק-דין של שופט, מאחר שלא ניתן לערער עליו.

חלק מהסכמי הפשרה מושגים בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט.

מתי כדאי לחתום על הסכם פשרה בבית המשפט

במקרים רבים מוגשות תביעות שקשה להעריך את תוצאתם הסופית. משפט דיני העבודה אינו מדע מדויק. לעתים רבות שופטים שונים עשויים להגיע לתוצאות משפטיות שונות. לכן, כדי למנוע סיכון להפסד בתביעה – מצדו של העובד – או סיכון לשלם הרבה יותר ממה שניתן בהסכם פשרה – מצדו של המעסיק – כדאי להגיע להסדר פשרה.

פשר בבית המשפט, היא כמו פשרה מחוץ לבית המשפט, אך בדרך כלל לפשרה זו ניתן תוקף של פסק דין. כלומר, ההסכם הופך להיות פסק דין, ואם הוא לא מקויים ניתן לאוכפו בהוצאה לפועל.

משרדנו נותן ייעוץ בדיני עבודה ובין היתר חוות דעת שניה (בתשלום) במקרים של הצעה להסכם פשרה בתביעות של עובדים נגד מעסיקים. 

היתרונות של הסכם פשרה דיני עבודה

להסכם פשרה מספר יתרונות ברורים:

1. הסכם פשרה חוסך המשך התדיינות משפטית ארוכה. אפילו הסכם פשרה שמושג בדיון המשפטי הארוך, עשוי לחסוך המתנה של חודשים ארוכים לפסק-דין.

2. על הסכם פשרה לא ניתן לערער, לעומת פסק-דין שכל צד רשאי לערער עליו. עניין זה חוסך סיכון להמשך התדיינות משפטית ארוכה, הוצאות כספיות נוספות, וסיכון בתוצאה משפטית שונה בהליך הערעור.

3. במסגרת הסכם פשרה ניתן ברוב המקרים לנסחו באופן כזה שחוסך מהעובד תשלום מיסים. למשל, קביעה שהתשלום שישולם יכונה "מענק פרישה" במקום רכיבים אחרים. מאחר שמענק פרישה פטור בחלקו ממס הכנסה וביטוח לאומי, יש בכך יתרון כספי מובהק.

4. לנתבע – בדרך כלל המעסיק – יתרון בהסכם פשרה מאחר שניתן במסגרתו לקבוע שהתשלום ישולם במספר תשלומים. זאת לעומת פסק-דין שמחייב תשלום בתוך 30 יום ממועד מתן פסק-הדין.

5. הסכם פשרה נותן וודאות משפטית. כמעט אף פעם לא ניתן לדעת בוודאות מה תהיה תוצאת פסק-הדין. בהסכם פשרה כל צד יודע בדיוק מה הוא מקבל ומה הוא משלם, ללא הפתעות רעות.

6. כמובן שבהסכם פשרה כל צד שומר על האינטרסים שלו, ומסכים לתנאים שהוא יכול לעמוד בהם, ללא ויתור על הסעדים העיקריים. הגעה להסכם פשרה אין זאת אומרת שהתובע מוותר על מה שמגיע לו, אלא מתפשר על אותם מרכיבים בתביעה שקיים סיכוי שהוא ממילא לא יקבל.

7. במקרים שמוגשת תביעה בעלת סיכוי משפטי בעייתי וקשה, נכון יהיה מצדו של התובע להתפשר ולזכות בסכום משמעותי, הגם שהוא נמוך משמעותית מהתביעה שהוגשה, במקום האפשרות שהתביעה תדחה והוא יישאר עם שוקת שבורה.

8. מצדו של הנתבע (בדרך כלל המעסיק) – הסכם פשרה דיני עבודה במסגרתו המעסיק משלם פחות ממה שהוא עלול לשלם בפסק-דין זהו יתרון ברור.

החסרונות של הסכם פשרה 

לצד היתרונות, להסכם פשרה חסרון אחד עיקרי:

מצדו של התובע (בדרך-כלל העובד) – בדרך-כלל הסכם פשרה יחייב את העובד לוותר על חלק ממה שהוא סבור שמגיע לו. כאן תפקידו של עורך-הדין של העובד לייעץ באופן נכון ומדוייק, להעריך נכון את הסיכונים מתוך נסיונו (מתוך הנחה שעורך-הדין מנוסה מספיק), וכן לכלכל נכון את כלל היתרונות והחסרונות שבהסכם הפשרה לעומת פסק דין.

הסכם פשרה בין עובד למעסיק ללא ייצוג של עורך דין

כאשר נחתם הסכם פשרה בין עובד למעסיק במהלך יחסי העבודה או לאחר סיומם, הסכם כזה עלול שלא לקבל תוקף מחייב בבית-הדין לעבודה. ככל שבמסגרת הסכם פשרה כזה ויתר העובד על חלק מהזכויות שלו – כמו למשל פנסיה, חופשה, שעות נוספות, פיצויי פיטורים וכדומה – עלול המעסיק להיקלע לסיטואציה שהעובד מגיש תביעה לאחר החתימה על הסכם הפשרה, ובית-הדין לעבודה לא מכבד את הסכם הפשרה.

המצב הוא כזה כדי למנוע ממעסיקים את האפשרות לכפות על עובדים לוותר על חלק מזכויותיהם כתנאי לקבלת זכויות שמגיעות להם. מעסיקים רבים מחתימים עובדים על כתב ויתור ומקווים שבכך הסתיימו התחייבויותיהם כלפי העובד. אך לא כך הדבר. על-מנת שיהיה תוקף משפטי מחייב לכתב ויתור מעין זה, יש לוודא שהעובד הבין על מה הוא ויתר. הדרך הבטוחה ביותר היא שאותו עובד יפנה לייעוץ אצל עורך דין דיני עבודה לפני החתימה על כתב הויתור. במקרה כזה לא יוכל העובד לטעון שלא הבין על מה הוא חתם ועל מה הוא ויתר ולהסכם יהיה תוקף מחייב.

הסכם פשרה לפני הגשת תביעה

הסכם פשרה יכול להיות מושג עוד לפני שמוגשת תביעה לבית-הדין לעבודה. בדרך-כלל הדבר יושג במסגרת משא ומתן בין עורכי-הדין של העובד והמעסיק.

הסכם פשרה לאחר הגשת תביעה

מרבית הסכמי הפשרה נחתמים לאחר הגשת תביעה. חלק גדול מהם מושג תוך כדי דיון משפטי בפני שופט, במהלך קדם משפט בבית הדין לעבודה או במהלך דיון הוכחות. לאחר שהשופט קורא את המסמכים בתיק ושומע את הצדדים הוא עשוי להשמיע את דעתו לצדדים ואף להציע הצעת פשרה. לאחר שהצדדים מבינים את הלך הרוח כבר לא נותרות ברירות רבות ומושגת פשרה לפי הכיוון שהשופט התווה.

יחד עם זאת, אמירותיו של השופט במהלך הדיון אינן מחייבות. במקרים רבים יש פער משמעותי בין הדברים שאומר שופט בדיון לבין התוצאה הסופית. לכן, עורך-דין מנוסה ידע להעריך נכון מתי כדאי להסכים להצעתו של השופט ומתי כדאי לסרב לה ולהתעקש על המשכו של ההליך המשפטי מתוך הבנה שתוצאת פסק-הדין חייבת להיות טובה יותר ללקוח.

הסכם פשרה לפי סעיף 79 חוק בתי המשפט

בהליך משפטי יכולים הצדדים להסמיך את השופט לפסוק לפשרה. הליך זה מוגדר בסעיף 79 לחוק בתי המשפט. כאשר שני הצדדים מסכימים, ורק כאשר שניהם מסכימים לכך, מוסמך השופט לפסוק, ללא נימוקים. על פסק דין מעין זה , שניתן ללא נימוקים אלא רק כתוצאה סופית, כמעט שלא ניתן לערער. 

בדרך-כלל, הצדדים קובעים מראש מה יהיה הטווח הכספי העליון והתחתון בו יפסוק השופט. לדוגמא: התביעה הוגשה על סכום של 100,000 ש"ח, והצדדים מסמיכים את השופט לפסוק לפשרה בטווח שבין 50,000 ש"ח ל-80,000 ש"ח. בית-המשפט רשאי לפסוק סכום שהוא בין הסכומים האלה, אך לא יותר ולא פחות. 

לעתים מאפשרים הצדדים לשופט לפסוק לפי שיקול דעתו, ללא רצפה ותקרה, אך בכך הם נוטלים סיכון שהתוצאה תהיה רחוקה ממה שציפו. אני מסרב ברוב המקרים להצעות מעין אלה מאחר שהן מותירות טווח סיכון גדול מידי עבור הלקוח שעלול להתאכזב מהתוצאה. בהיעדר ברירה, עדיף לקבל פסק-דין מנומק, ולצפות שיהיה מוצלח, ואולי אף לערער עליו במקרים המתאימים.

סעיף סודיות בהסכם פשרה

שלא כמו בהליך משפטי, שמחוייב בפומביות וחשיפה על-פי חוק, הסכם פשרה בין צדדים ניתן שלא לחשוף, ולקבוע שהוא יהיה סודי. זאת, כמובן, בהסכמה של שני הצדדים. הפרת סעיף סודיות בהסכם פשרה יכול להיות מלווה בסנקציות כפי שהצדדים קובעים.

דוגמאות להסכמי פשרה

בדף הצלחות המשרד תוכלו למצוא פסקי דין דיני עבודה וכן דוגמאות להסכמי פשרה שהושגו עבור לקוחות משרדנו. כאמור, הסכם פשרה טוב שמשיג תוצאה כספית מוצלחת, עשוי להיות עדיף על פסק-דין. היתרונות לכך פורטו בתחילת מאמר זה.

לשיחת ייעוץ ללא התחייבות

אנא מלאו את הפרטים, ועו"ד יחזור אליכם בהקדם האפשרי

דילוג לתוכן