סעיף 79א לחוק בתי המשפט

נוסח סעיף 79א לחוק בתי המשפט

"בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה"

מה משמעות סעיף החוק

סעיף 79 לחוק בתי המשפט (או ליתר דיוק סעיף 79א'(א) לחוק בתי המשפט), מסמיך שופט בהליך אזרחי (הליכים כספיים או אחרים בין צדדים, שאינם הליכים פליליים וכדומה), לפסוק בדרך של פשרה, בדומה להסכם פשרה בדיני עבודה. כלומר, לתת פסק-דין סופי ומחייב, אשר אינו משקף באופן מדויק את הוראות החוק, הראיות בתיק, החישובים המדוייקים וכדומה, אלא בדרך של פשרה, תוך הפעלת שיקול דעת. למעשה, השופט משמש כמעין מגשר או בורר, וקובע את תוצאת ההליך, אך רק מתוך הכרותו את התיק והחומר המונח לפניו, וללא שנערך בליך גישור או בוררות בפועל.

מתי נעשה שימוש בסעיף 79א לחוק בתי המשפט

לא ניתן לעשות שימוש בסעיף חוק זה, אלא רק אם הצדדים להליך מסכימים. בהעדר הסכמה, השופט לא יכול לכפות שימוש בסעיף חוק זה, וההליך ימשיך עד סופו. 

מה ההבדל בין פסק-דין לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט לפסק-דין רגיל

קיימים מספר הבדלים:

(א) על פסק-דין רגיל ניתן לערער. לעומת-זאת, על פסק-דין לפי סעיף 79 ככלל לא ניתן לערער אלא במקרים חריגים מאוד. נדירים עד כדי כך שלמעשה ניתן לומר שלא ניתן לערער על פסק-דין זה כלל.

(ב) פסק-דין רגיל ניתן עם נימוקים מלאים. במקרים רבים מדובר בפסק-דין ארוכים ומפורטים, המחזיקים עשרות עמודים. לעומת-זאת, פסק-דין לפי סעיף 79 הוא קצר מאוד, ויכול לכלול שורה אחת, הקובעת את הסכום הכספי שישלם אחד הצדדים לצד השני.

מה התוצאה האפשרית לפסק-דין לפי סעיף 79

במרבית המקרים, צדדים עשויים להסמיך את בית-המשפט לפסוק לפשרה, בטווח עם "תקרה" ו"רצפה". למשל, התובע הגיש תביעה בסכום של 100,000 ש"ח. הנתבע הסכים לשלם לו 20,000 ש"ח ואילו התובע ביקש לכל הפחות סך של 70,000 ש"ח על-מנת לסיים את ההליך. הצדדים עשויים להסמיך את בית-המשפט לפסוק לפשרה בטווח שבין 20,000 ש"ח ל-70,000 ש"ח. בית-המשפט יהיה מחוייב לפעול לפי הוראות הצדדים והוא לא יוכל לחרוג מהמסגרת שהוא הוסמך לה. 

ברוב המקרים תוצאת פסק-הדין תהיה פחות או יותר באמצע הטווח שהסכימו עליו הצדדים, או בסכום שאינו רחוק מהאמצע. אך יהיו מקרים נדירים יותר שבהם התוצאה תהיה קרובה יותר לתקרה או הרצפה שהוסכמו, תלוי בשיקול דעתו של בית-המשפט באותו מקרה.

מה היתרונות בהסכמה לפסק-דין לפי סעיף 79

(1) פסק-הדין יכול להנתן בשלב מוקדם של ההליך המשפטי, ובכל מקרה לפני סיומו, ובאופן זה לחסוך זמן רב.

(2) פסק-הדין אינו מאפשר ערעור, וניתן לראות זאת כיתרון, באופן שכל צד יודע שהצד השני לא יוכל לערער על פסק-הדין ולגרור את הצדדים להליכים נוספים ויקרים.

(3) פסקי-דין מנומקים מפוסרמים במאגרים משפטיים וניתן לאתר אותם ללא קושי רב ודי בשם של אחד הצדדים להליך. פסק-דין לפי סעיף 79 קצר מאוד וכלל לא נכנס לפירוט עובדתי של המקרה. במקרה כזה, כל צד שמעוניין שפרטים אינטימיים כאלה או אחרים לא יחשפו לכל אחד, יעדיף זאת על-פני פסק-דין מנומק. לדוגמא, עובד שמגיש תביעה נגד מעסיק, יעדיף שפירוט התביעה שלו לא תתפרסם, על-מנת שלא תהיה חשופה למעסיקים אחרים בעתיד. וכן, מעסיק יעדיף שרכיבי התביעה שהוא נאלץ לשלם לעובד שתבע אותו לא יתפרסמו, על-מנת שלא יהיו חשופים בפני עובדים אחרים אשר עשויים להגיש תביעה דומה בעתיד.

מה החסרונות בהסכמה לפסק-דין לפי סעיף 79

(1) כבכל פשרה, גם פסק-דין לפי סעיף 79, שניתן על-דרך הפשרה, עשוי להביא לתוצאה כספית שאינה אופטימלית עבור אחד הצדדים, בדרך-כלל עבור התובע, אך לעתים אף עבור הנתבע. צד שמאמין בתביעתו או בהגנו, והוא סבור שתוצאה לפי סעיף 79 תקפח אותו באופן משמעותי – עדיף לו שלא יסכים לכך. 

(2) כפי שהעדר האפשרות לערער על פסק-דין לפי סעיף 79 הינה יתרון, היא יכולה להיות גם חסרון. בפסק-דין רגיל אם התוצאה הכספית אינה הולמת את עובדות המקרה והמצב המשפטי, ניתן יהיה לערער עליו ולשפר את התוצאה במסגרת ערעור. אפשרות זו לא קיימת בפסק-דין לפי סעיף 79 ועל כן מדובר בחסרון.

איך אנו פועלים כשעולה הצעה לפסוק לפי סעיף 79

למען האמת, בתיקים אותם אני מנהל, כמעט בכל המקרים בהם עולה הצעה לפסוק לפי סעיף 79 – אני מסרב. הסיבה היא שבדרך-כלל ההצעות שמועלות – הטווח לתקרה ורצפה, והתוצאה הסופית שנפסקת על-ידי בית-הדין – אינן טובות, ורחוקות ממה שניתן להשיג במקרה של קיום ההליך כהלכתו. 

אני אסכים לפסק-דין לפי סעיף 79 רק בשתי אפשרויות, בדרך כלל מצטברות:

(א) מקרים בהם תוצאת התביעה אינה בטוחה, ועל כן עדיפה דרך הפשרה מאשר סיכון שהתביעה תדחה לחלוטין או ברובה הגדול.

(ב) מקרים בהם מושגת הסכמה עם הצד השני לפסיקה לפי סעיף 79 בטווח כספי שאינו רחב מאוד. למשל, פשרה בטווח של 100,000 ש"ח עד 150,000 ש"ח תהיה עדיפה על פני פשרה בטווח של 50,000 ש"ח עד 200,000 ש"ח.

(ג) ניהול המשא ומתן לטווח ההצעות הינו שלב חשוב שיכול להביא לתוצאה טובה יותר עבור הלקוח. הצדדים מנהלים משא ומתן הן על ה"רצפה" והן על ה"תקרה", ולמעשה כל אחד מאלה בנפרד. ככל שהמספרים או אחד מהם יהיו גבוהים כאשר מדובר בתובע, או נמוכים כאשר מדובר בנתבע, כך ייטב ללקוח. באותם מקרים שהמשא ומתן מבשיל לטווח שמגלם באופן טוב את צרכיו של הלקוח בהתאם לסיכונים והסיכויים בהליך – תושג הסכמה. ואם לא תושג הסכמה – ימשך ההליך עד לפסק-דין רגיל, וכפי שתואר קודם, ברוב המוחלט של המקרים בתיקים אותם אנו מנהלים, התוצאה בסוף ההליך תהיה עדיפה.

ערעור על 79א

באופן עקרוני ניתן לערער על פסקי-דין שניתנים על בסיס סעיף 79א. אך מדובר במקרים כל-כך נדירים וחריגים שניתן – כמעט – להגיד, שאין באמת אפשרות כזו.

סביר שפסק-דין שחרג מהסכמות הצדדים – למשל פסק-דין שקבע תשלום של 50,000 ש"ח כאשר התקרה שנקבעה על-ידי הצדדים היתה 40,000 ש"ח – ניתן לערער עליו. 

מעבר לכך – האפשרות נדירה מאוד עד כדי בלתי אפשרית.

* הצלחות המשרד

לשיחת ייעוץ ללא התחייבות

אנא מלאו את הפרטים, ועו"ד יחזור אליכם בהקדם האפשרי

דילוג לתוכן