הסכם אי תחרות

מעסיקים רבים נוהגים להחתים את עובדיהם על סעיף אי תחרות בהסכם עבודה אישי. בדרך-כלל אותו סעיף מגביל את העובד מלהתחרות בחברה במשך פרק זמן של חצי שנה.

החוק בישראל, ופסקי-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה, קבעו כי לסעיפים אלה אין תוקף משפטי, אלא רק במקרים חריגים יחסית, שעונים על מספר קריטריונים.

כלומר, אף אם העובד חתם על הסכם הכולל סעיף אי תחרות, אין משמעות הדבר שההסכם תקף בכל מקרה, ויש לבחון כל מקרה לגופו. במקרה שהמעסיק יחליט לנסות לאכוף את ההסכם, הוא יהיה מחוייב להוכיח מספר קריטריונים, שאחרת תביעתו תדחה.

ככלל, המעביד אינו יכול להגביל את זכותו של העובד לעבוד אצל מעסיק אחר או בעסק משל עצמו לאחר סיום תקופת עבודתו. כלל זה נשאב מחוק יסוד: חופש העיסוק, שהוא אחד ממספר חוקי יסוד במערכת החוקים בישראל, ואשר קובע עקרונות חוקתיים. לא ניתן להתנות על הוראותיו של חוק זה אף אם הצדדים הסכימו לכאורה וחתמו על חוזה. 

פסק הדין המנחה של בית-הדין הארצי לעבודה ניתן במסגרת פרשת צ'ק פוינט (ע"ע 164/99 פרומר וצ'ק פוינט – רדגארד), שם התקבלה עמדתו של מנהל פיתוח בחברת צ'ק פוינט, שעבר לחברה מתחרה – ולא קיים את התחייבותו בחוזה העבודה להימנע מלהתחרות בחברה במשך תקופה לאחר סיום עבודתו. נקבע בפסק-הדין:

"כעיקרון – לא די בכך שהעובד התחייב בחוזה להגבלת עיסוק על מנת למנוע את עיסוקו בגוף מתחרה. ביה"ד קבע כי להוראת הגבלת העיסוק בחוזה האישי אין לתת, כשלעצמה, משקל רב, אלא רק אם היא סבירה, ומגינה בפועל על האינטרסים של שני הצדדים, ועל סודותיו המסחריים של המעסיק הקודם".

מתי עשוי בית הדין לעבודה לאכוף סעיף אי תחרות

בנסיבות מסוימות עשוי בית הדין לעבודה לאכוף חוזה אי תחרות המגביל את האפשרות של עובד לעבוד אצל מעסיק אחר המתחרה בחברה, או אף להתחרות בה בעצמו בעסק פרטי. 

בדרך-כלל המעסיק יצטרך לעמוד בכללים הבאים (לא מדובר ברשימה סגורה, ואין חובה שכל הכללים יתקיימו):

א. המעסיק שילם לעובד תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק, כלומר העובד קיבל תמורה מיוחדת מהמעסיק עבור התחייבותו שלא להתחרות בעתיד במעסיק .

ב. בית הדין ייטה להגביל את חופש העיסוק של עובד והאפשרות שלו להתחרות במעסיק הקודם, במקרה שיש חשש שהוא משתמש שלא כדין ב"סודות מסחריים" של המעסיק. סוד מסחרי הינו מידע המצוי בידי המעסיק בלבד, אינו נחלת הכלל ואינו ניתן לגילוי בקלות. "רשימת לקוחות" הוכרה בבית-המשפט כסוד מסחרי, ובלבד שיש בה מידע סודי, שנותן למעסיק יתרון עסקי ואינו ניתן לגילוי בקלות. 

במקרים מעין אלה עשוי בית-הדין לעבודה למנוע מהעובד להתחרות בחברה, אף ללא הסכם שקובע זאת.

ג. במקרה בו המעסיק השקיע משאבים כספיים בהכשרת העובד, ולנוכח כך התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת ולא לעבור לחברה מתחרה באותו פרק זמן.

במרבית המקרים, סכסוך בין עובד למעסיק בדבר תחרות של העובד לאחר סיום עבודתו מתגלע כשהעובד פונה ללקוחות המעסיק איתם עמד בקשר ומנסה למכור להם מוצרים או שירותים שמתחרים במוצרי החברה.

ד. העובד הפר הפרה חמורה של חובת תום הלב ויחסי האמון כלפי המעסיק. למשל, כאשר העובד חתר תחת המעסיק עוד בזמן עבודתו והקים עסק מתחרה מתחת לאפו של המעסיק. 

אף במקרים מעין אלה עשוי בית-הדין לעבודה למנוע מהעובד להתחרות בחברה, ללא הסכם שקובע זאת.

מה עלי לעשות אם המעסיק "מאיים" כי יתבע אותי כי אני מתחרה בו

 אם המעסיק פונה לעובד ומתריע בפניו כי אסור לו להתחרות בחברה, כדאי ראשית לכל להתייעץ עם עורך-דין לענייני עבודה. במסגרת הייעוץ יבחן העובד את סיכוניו מפני המשך תחרות במעסיקו הקודם.

במקרה של ספק כדאי להיוועץ בעורך-דין אף לפני קבלת החלטה לעבור לחברה מתחרה או לפתוח עסק מתחרה למעסיק הקודם.

ייעוץ עם עורך-דין לענייני עבודה  »

מספר כללי אצבע לעובד שחתום על הסכם אי תחרות

1. לא בכל מקרה של חתימה על הסכם הכולל סעיף אי תחרות העניין אבוד. יש לבחון עם עורך-דין כל מקרה לגופו.

2. בדרך כלל, לאחר כחצי שנה ממועד סיום העבודה, תביעה מצד המעסיק לא תשמע עוד. כלומר, אם העובד גוזר על עצמו "תקופת צינון" ובה הוא לא מתחרה בחברה, בדרך כלל לא תהיה בעיה לעבוד בכל מקום לאחר פרק זמן זה.

3. כדאי להיזהר ולשקול היטב בטרם פנייה ללקוחות המעסיק בפרק זמן של מספר חודשים לאחר סיום העבודה אצל המעסיק.

4. יש להימנע מלעשות שימוש בסודות החברה – בכל מועד. סודות החברה עשויים לכלול – סודות מסחריים וזכויות יוצרים, קודים, מידע עסקי מסווג, טקסטים מקוריים ורשימת לקוחות סודית.

5. יש לזכור שאף אם החוק לצדך, היגררות להליך משפטי עשויה להיות הליך יקר וקשה, לכן צריך לשקול את היתרונות והסיכונים בטרם מקבלים החלטה.

מספר כללי אצבע למעסיק המעוניין למנוע מעובד להתחרות בעסק שלו

1. כדאי להחתים את העובד על הסכם עבודה מתאים. בהסכם העבודה לקבוע מנגנון אי תחרות מצומצם ככל שניתן המגדיר איסור תחרות לפרק זמן קצר יחסית, באזור מצוצמם, או כלפי רשימת לקוחות מסויימת.

2. בהסכם העבודה צריך להגדיר תגמול מיוחד שמשולם לעובד עבור התחייבותו שלא להתחרות בחברה.

3. כדאי שהתגמול המיוחד ישולם בפריסה למספר חודשים לאחר סיום עבודתו של העובד בחברה.

4. כדאי להגדיר לעובד היטב כבר בחוזה העבודה מהם הסודות המסחריים עליהם הוא צריך לשמור, וכן לשמור על סודות מסחריים אלה כסוד בתוך החברה, בכל עת.

5. במקרה שמתברר שעובד מתחרה בחברה בניגוד להסכם – יש לפעול מייד. בית-הדין לעבודה לא ייענה לבקשה לצו מניעה שהוגשה בשיהוי – לעתים אפילו מספר שבועות יכולים להיחשב כשיהוי שמונע את קבלת הבקשה.

קראו עוד בנושא צו מניעה בבית הדין לעבודה  »