זכייה בתביעה למענק פרישה בסך של 200,000 ש"ח מכוח הסכם קיבוצי בעת מכירת חברה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print

בפסק דין זה התקבלה תביעה של עובד שהיה מצוי בתקופת אבדן כושר עבודה ממושכת. נקבע שעל אף זאת הוא זכאי למענק בעת מכירת החברה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
  סע"ש 54571-05-15

 

 

לפני:

סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

 
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ברכה ליטבק

 

התובעת: תמר גונן ת.ז. xxxxxxxxxx

(המנוח יהודה גונן ז"ל, ת.ז. xxxxxxxxx)

ע"י ב"כ: עו"ד אורית רובין

הנתבעת: קניאל תעשיות אריזה בע"מ  ח.פ. 520044504
ע"י ב"כ: עו"ד ארנה שר ועו"ד עירית באגון

 

 

 

פסק דין

 

 

 

המנוח יהודה גונן ז"ל עבד בנתבעת. במועד מכירת הנתבעת והחתימה על ההסכם הקיבוצי עם המכירה, שהה המנוח בחל"ת וקיבל פנסיית נכות זמנית. האם זכאי המנוח להטבות על פי ההסכם הקיבוצי שנחתם בעקבות מכירת הנתבעת והאם עובד אשר נמצא בחל"ת זכאי היה לקבל את הזכויות כפי שקיבלו עובדים אחרים.  אלו הן חלק מהסוגיות העומדות להכרעתנו.

 

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות ותמצית טענות הצדדים:

  1. מר יהודה גונן ז"ל עבד אצל הנתבעת מיום 19/7/87 ועד ליום  7/12/13 (להלן: "המנוח").

 

  1. הנתבעת עוסקת בייצור אריזות.

 

  1. מחודש 7/2010 שהה המנוח בתקופת מחלה עד ליום 2/4/11. לאחר שמיצה את ימי המחלה (נספח ו' לתצהיר המנוח) שהה המנוח בחל"ת ומיום 2/4/11 ועד ליום 7/12/13 שהה המנוח בפנסיית נכות מלאה ולא קיבל שכר מהנתבעת.

 

  1. ביום 17/11/13 פוטר המנוח מעבודתו (נספח ב' לכתב התביעה) ונקבע כי סיום עבודתו יהיה ביום 7/12/13.

 

  1. הפעילות של הנתבעת נמכרה ונחתם הסכם קיבוצי מיוחד שהסדיר את זכויות העובדים בעקבות המכירה (להלן: "ההסכם הקיבוצי 2013").

 

  1. על הצדדים חלים הסכמים קיבוצים מיוחדים נוספים מהשנים 2008 ו- 2012.

 

  1. על פי ההסכם הקיבוצי 2013 זכאים עובדים המפוטרים למענקי הסתגלות בגובה שבין חודש ל – 5 חודשים ולפיצויים נוספים בשיעורים 45% – 170%.

 

  1. המנוח נפטר לאחר הגשת תצהיר מטעמו.

 

  1. אשת התובע היא היורשת היחידה לעיזבונו של המנוח והיא התובעת בתיק דנא.

 

  1. לטענת התובעת, המנוח היה זכאי לפיצויים נוספים בשיעור של 155% משיעור פיצויי הפיטורים (272,614 ₪) וכן ל-4 חודשי הסתגלות בהפחתת דמי ההודעה המוקדמת (29,305 ₪).

 

  1. לטענת הנתבעת, בהסכם הקיבוצי משנת 2013 נקבעה ההתחייבות של הנתבעת על פי רשימה שמית. למנוח, אשר שהה בפנסיית נכות, ניתן מענק פרישה מיוחד. הצדדים הגיעו להסדר פרטני וסגירת פעילות המפעל נקבעה כסיום עבודתו.

 

עדויות

 

שמענו את עדותה של גב' תמר גונן.

 

מטעם הנתבעת העיד מר ליאור ימיני אשר שימש כמנכ"ל הנתבעת.

 

 

 

 

הכרעה

 

  1. לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

 

נפקותה של ה"רשימה השמית"

 

  1. הנתבעת טענה כי בהסכם 2013 הוסדרו זכויות העובדים המסיימים את עבודתם בנתבעת ונקבע באופן שמי לגבי כל עובד ותקו, שכרו והעלות הכספית הכרוכה בפרישתו (ס' 8.3 לכתב ההגנה) (נספח א' לכתב ההגנה).

 

  1. ברם, התחוור במהלך דיון ההוכחות וגם מתגובת ההסתדרות (מיום 16.5.16) כי "הרשימה השמית איננה חלק מהסכם 2013. למרות האמור, הוסכם בין הצדדים כי ביום המעבר יערך תחשיב ע"י רוה"ח של החברה שישקף את גובה התחייבויותיה לעובדיה מכח ההסכם נכון ליום המעבר" (ס' 2 לתגובת ההסתדרות).

 

  1. עוד עלה מתגובת ההסתדרות כי הרשימה הוכנה כחודש לאחר החתימה על ההסכם הקיבוצי (ס' 4 לתגובה).

 

  1. לא הוכח ע"י הנתבעת כי הרשימה השמית היוותה חלק מההסכם הקיבוצי שכן ברור שהיא הוכנה לאחר החתימה על ההסכם:

 

"ש.      האם הרשימה השמית שאני מבין שגם היתה סודית נמסרה לרשם ההסכמים הקיבוציים יחד עם אישורו של ההסכם?

ת.         לא יודע. אני פשוט לא משפטן." (עמ' 11 שורות 12-10 לעדות ימיני)

 

  1. אין עסקינן בהתערבות בתוכנו של ההסכם הקיבוצי אלא בנספח שלא הוכח כי הוא חלק מההסכם הקיבוצי.

 

  1. לא זו אף זו, הרשימה היא סודית ולא הוכח בפנינו כי הועברה לרשם הסכמים קיבוציים.

 

  1. זאת ועוד, עיון בהסכם הקיבוצי מעלה כי הוא הוחל על כלל העובדים בנתבעת, למעט העובדים המועסקים בחוזה אישי ועובדי קבלן (ס' 2 להסכם). לא הוחרגו עובדים בסטטוס אחר. "מכלל לאו אתה שומע הן", לפי ההחרגה במפורש ניתן להסיק כי שאר העובדים לא הוחרגו, לרבות עובדים אשר היו בחל"ת או באובדן כושר זמני.

 

  1. טענת הנתבעת, כי בהסכם 2013 נקבע שפרישה בנסיבות של "פנסיית נכות" מקנה זכות למענק פרישה מיוחד, אותו שילמו בחברה לעובדים אשר יצאו לפנסיית נכות (סעיף 8.5 לכתב ההגנה) לא הוכחה כלל. לפיכך, טענת הנתבעת כי המנוח קיבל מענק על פי נוהג, דינה להידחות.

 

סיום עבודתו של המנוח בשל מכירת הנתבעת:

 

  1. המנוח פוטר עם מכירת הנתבעת.

 

"ש.      האם לפני שנת 2013, מועד חתימת ההסכם הקיבוצי הנדון בתביעה כאן, והעברת המיקום של המפעל, נערך הליך של פיטורים למנוח?

ת.         לא.

ש.        האם הוא התפטר לפני המועד הזה?

ת.         לא." (עמ' 9 לפ' שורות 22-18 לעדות ימיני)

 

קרי, בעת מכירת הנתבעת היה המנוח עובד הנתבעת וטרם התנתקו יחסי העבודה, ואין זה מעלה או מוריד מה היה מצבו הבריאותי של המנוח ואם היה בכוונתו באותה עת לחזור לעבוד אצל הנתבעת.

 

  1. בתקופת החל"ת ממשיכים להתקיים יחסי העבודה בין העובד למעסיק וחלות חובות הדדיות בין הצדדים ולמעשה חוזה העבודה מושעה, עד לחזרת העובד לעבודתו או עד לפיטוריו או התפטרותו של העובד.

 

  1. הנתבעת טוענת להסדר שונה באשר לעובדים שהיו מצויים בפנסיית נכות בעת חתימת ההסכם מול עובדים פעילים מאחר שלטענתה, העובדים הפעילים איבדו את מקור פרנסתם ואלו העובדים המקבלים פנסיית נכות מובטחים בהכנסתם. אין בידנו לקבל הבחנה זו.

 

  1. ראשית, הבחנה זו בין סוגי עובדים שונים איננה מעוגנת בהסכם הקיבוצי וכאמור לעיל, עובדים המצויים בנכות זמנית לא הוחרגו.

 

  1. שנית, נכות זמנית כשמה כן היא, לעתים היא נפסקת והעובד חוזר לעבודתו. במקרה דנא המנוח המציא אישור על נכות זמנית עד ליום 30.9.14 (נספח ו' לתצהיר המנוח).

 

  1. אף אם בדיעבד המנוח הוכר כנכה 100% ולדיון קדם המשפט שהתקיים במרץ 2016 הגיע התובע עם מטפלת והיה לו אישור להעסקת עובד זר החל מאוגוסט 2015 (עמ' 8 לפ' שורות 26-24 לעדות התובעת) אין בכך כדי לשנות את התוצאה שכן המבחן הוא שהתובע לא הוכר כנכה לצמיתות בתקופה הרלוונטית.

 

  1. שלישית, פיצויי הפיטורים המוגדלים באים לפצות על אובדן השתכרות עתידית אך גם על שנים עברו, במקרים של עובדים ותיקים, כדוגמת המנוח.

 

סוף דבר:

 

  1. בתקופת הסכם 2013 לא עבד התובע בפועל אולם לא נותקו יחסי עובד ומעסיק, אף אם שמו אינו מופיע ברשימה. אין זו אשמתו של התובע. הנתבעת וההסתדרות שכחו את התובע אולם על ביה"ד לתקן עוול זה. המנוח אכן שהה בפנסיית נכות למשך 2.6 שנים אולם משהסכם 2013 אינו מחריג עובדים בפנסיית נכות או במצבים דומים וההסכם הקיבוצי חל גם עליהם לכן, התובעת זכאית לפיצויי פיטורים מוגדלים.

 

  1. התביעה מתקבלת. עם זאת, על התובעת להשיב את מענק הפרישה. היא איננה יכולה לקבל גם את מענק הפרישה וגם פיצויים מוגדלים.

 

יצוין כי הנתבעת חישבה למנוח את התקופה של החל"ת כוותק, למרות שלא הייתה מחויבת.

 

  1. הוותק של המנוח היה לא כפי שנטען ע"י התובעת אלא 23 שנים וכ- 9 חודשים. התובע זכאי לפיצוי מיוחד בשיעור של 145%, בקיזוז מענק פרישה ובקיזוז פיצויי פיטורים בעבור התקופה שלא היו אמורים להשתלם בתקופת החל"ת.

 

 

סוף דבר:

 

פיצויים מוגדלים:

 

  1. שכרו הקובע של המנוח עמד על סך 5,861 (על פי הסכם משנת 2008) * 23.707 שנים * 145% שהם 201,473 ₪ (המנוח עבד עד לסיום חל"ת 23 שנים, 8 חודשים ו-14 יום).

 

חודשי הסתגלות

 

  1. 5,861 ₪ (שכר חודשי) * 3 חודשי הסתגלות (על פי ההסכם, המנוח היה זכאי ל- 4 חודשי הסתגלות פחות חודש הודעה מוקדמת)  שהם 17,583 ₪.

 

סוף דבר:

 

  1. על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 219,056 ₪ בקיזוז סך של 15,466 ש"ח ששולמו למנוח, ובסך הכל 203,590 ₪.

 

  1. על הנתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 16,000 ₪ והוצאות משפט בסך 2,000 ₪.

 

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

 

ניתן היום, ‏י"ג שבט תשע"ח (‏29 ינואר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

 

 

   
גב' ברכה ליטבק

נציגת ציבור (מעסיקים)

  ד"ר אריאלה גילצר-כץ, שופטת

סגנית נשיאה

 

לשיחת ייעוץ ללא התחייבות

אנא מלאו את הפרטים, ועו"ד יחזור אליכם בהקדם האפשרי

עוד בהצלחות המשרד:

דילוג לתוכן