ניהול הליך משפטי בבית הדין לעבודה
הליך משפטי נפתח בהגשת תביעה, או בקשה, לבית-הדין לעבודה. מדובר במסמך בכתב המתאר את העובדות הרלוונטיות ואת הסכומים הכספיים שנתבעים. בדרך כלל תביעה תהיה תביעה כספית, לתשלום של שכר עבודה, פיצויי פיטורים, פיצוי על פיטורים שלא כדין, פנסיה וכדומה. לעתים מוגשות בקשות לצווים הצהרתיים. למשל, בקשה של מעסיק לצו שימנע מעובד להתחרות בחברה או לגנוב את סודותיה המסחריים.
אגרות בית הדין לעבודה
ככלל, אגרת תביעה בבית-הדין לעבודה עומדת על שיעור של 1% מסכום התביעה. עם-זאת, תביעה לשכר עבודה ורכיבי שכר (דמי הבראה, פדיון חופשה, מחלה, נסיעות וכדומה) פטורהמאגרה. כל רכיבי הפיצוי למיניהם חייבים באגרה (פיצויי פיטורים, פיצוי על פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין לשון הרע). עם-זאת, פיצויי הלנת שכר וכן פיצוי מכוח חוק למניעת הטרדה מינית אף הם פטורים מאגרה. תביעה לחוסרים בקרן פנסיה חייבת אף היא באגרה.
סמכות מקומית בית הדין לעבודה
את ההליך המשפטי יש לפתוח באזור בו התבצעה העבודה. כלומר, אם העובד עבד בחיפה, יש לפתוח את התביעה בבית-הדין לעבודה בחיפה. בארץ, בתי דין אזוריים בבת-ים – במקומו של בית-הדין לעבודה ששכן בתל-אביב – וגם בחיפה, ירושלים, נצרת עלית, באר שבע ואילת. בירושלים נמצא גם בית-הדין הארצי לעבודה, אליו מגיעים במקרה של ערעור על פסק-דין של אחד מבתי-הדין האזוריים.
צפו בעורך-דין אורי שאבי מסביר אודות הליך משפטי ובחירת עורך-דין לענייני עבודה:
הליכים מקדמיים
כחודש לאחר הגשת כתב-התביעה על הנתבע להגיש כתב-הגנה. זהו מסמך שבו הנתבע מודה או מכחיש טענות של התובע, מפרט את הגרסה שלו לאירועים ומשיב לתביעות הכספיות.
בנוסף, במסגרת ההליכים המקדמיים, יכול הנתבע להעלות טענות שונות שעל בית הדין להכריע בהן עוד לפני דיון בתיק עצמו – למשל, בקשה למחיקת התביעה. במרבית המקרים בקשות אלו נדחות. עם-זאת, ישנם מקרים שלבקשות יש סיכוי. למשל, כאשר צד טוען שאין לבית המשפט סמכות מקומית לדון בתביעה לנוכח כך שהתביעה היתה צריכה להיות מוגשת לבית-דין אחר.
קדם משפט בית הדין לעבודה ודיון הוכחות
בתביעות שמוגשות לבית-הדין לעבודה מתקיימים, בדרך-כלל, שני דיונים. דיון ראשון שהוא דיון קדם משפט. בדיון זה השופט בוחן את התיק, משלים הליכים מקדמיים כגון גילוי מסמכים ובדרך-כלל נבחנות הצעות פשרה. אם לא מושג הסכם פשרה, נקבע דיון נוסף, שהוא דיון הוכחות. בדיון ההוכחות נחקרים על דוכן העדים כל העדים הרלוונטיים, כולל הצדדים עצמם, התובע והנתבע.
לאחר דיון זה על עורכי-הדין של הצדדים להגיש סיכומים בכתב, ולאחר מכן ממתינים הצדדים לפסק-דין שיינתן על-ידי השופט. פסק-הדין ניתן בדרך-כלל מספר חודשים לאחר דיון ההוכחות.
הליך משפטי יכול להמשך שנה וחצי, שנתיים ולעתים אף יותר. זאת, לנוכח עומס רב על מערכת בתי-הדין לעבודה.
ההליך יימשך זמן רב יותר, אם אחד הצדדים יבחר להגיש ערעור על פסק-הדין לבית-הדין הארצי בירושלים. הליך זה עשוי להמשך עוד כשנה וחצי. עם-זאת, ברוב המוחלט של המקרים הליכים משפטיים לא מגיעים לערעור ומסתיימים בשלב מוקדם יותר.
דגשים לבחירת עורך דין לענייני עבודה
בבחירת עורך דין דיני עבודה לייצוג בהליך בבית-הדין לעבודה, חשוב להקפיד על כמה דברים:
דבר ראשון – לפנות לעורך-דין שתחום עיסוקו הוא עורך דין לענייני עבודה. יש צורך בעורך-דין שמכיר היטב את עולם דיני העבודה, את בית-הדין לעבודה, ואת השופטים השונים, מאחר שמדובר במערכת התמחות ספציפית, ששונה מהתמחויות משפט אחרות.
דבר שני – יש לבחון שמדובר בעורך-דין שיש לו ניסיון רב בתחום, עם הצלחות מוכחות, בייצוג עובדים או בייצוג מעסיקים, לפי העניין אליו פונים.
דבר שלישי – כדאי לבדוק מראש מי עורך-הדין שמייצג אתכם. ישנם משרדים בהם מספר עורכי-דין ולכל לקוח מוצמד אחד מעורכי-הדין במשרד, לאו דווקא המנוסה ביותר.
בנושא זה כדי לקרוא את המאמר בנושא עו"ד דיני עבודה הכי טובים, להמלצות נוספות בבחירת עו"ד.
