בקשה לצו מניעה במקרה של פיטורים

עובד שפוטר שלא כדין, רשאי להגיש לבית-הדין לעבודה בקשה למתן צו אשר ימנע ויבטל את הפיטורים. הצו מכונה "צו מניעה". מדובר בהחלטה שיפוטית אשר אוסרת על המעביד לפטר את העובד ומבטלת למעשה את הפיטורים.

צו מניעה ניתן רק במקרים חריגים וחמורים, בנסיבות של פיטורים שלא כדין, אשר עלולים לגרום לעובד לנזק גדול ובלתי הפיך.

לדוגמא: פיטורים לאחר שנות עבודה רבות שנים ספורות לפני גיל פרישה (גיל 67); או בנסיבות של עובד שפוטר עקב חשיפת שחיתות חמורה בחברה ציבורית או ממשלתית והמעסיק פיטר אותו עקב מעשה החשיפה של השחיתות; או בנסיבות של פיטורים במהלך הריון בניגוד לחוק עבודת נשים.

צו מניעה זמני – צו מניעה קבוע

מאחר שהליך משפטי נמשך זמן רב, תחילתו של הליך צו מניעה מותנה בהגשת בקשה דחופה ל"צו מניעה זמני". הכוונה היא לצו שניתן למשך ההליך המשפטי ועד לתום ההליך המשפטי. הצו יכול להפוך לקבוע בסופו של ההליך המשפטי, בהחלטה נפרדת – זהו "צו מניעה קבוע".

בקשה לצו מניעה יש להגיש בדחיפות רבה. עובד שפוטר אינו יכול להגיש בקשה לצו מניעה חודשים לאחר שפוטר. הוא חייב להגיש את הבקשה ואת התביעה מייד, בתוך ימים עד שבועות ספורים לכל היותר, ולמעשה העדיפות היא שהבקשה תוגש עוד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת וכמה שיותר מהר. התעכבות עם הגשת בקשה עלולה להביא לדחיית הבקשה בטענה של "שיהוי". כלומר, עקב כך שהעובד השתהה בהגשת הצו, היא עילה טובה שלא לקבל את הבקשה כלל ולדחות את הבקשה ואת התביעה לצו מניעה.

הגשת תביעה כספית לצד הבקשה לצו מניעה זמני

בדרך-כלל, לצד הבקשה לצו מניעה, מגיש העובד גם תביעה כספית. את התביעה ניתן להגיש בחלוף 7 ימים ממועד הגשת הבקשה הדחופה לצו מניעה זמני, או במועד מאוחר יותר אם בית-הדין מאפשר זאת. התביעה הכספית תיסוב, בדרך-כלל בנושאים הקשורים לפיטורים – הנזק שנגרם כתוצאה מהפיטורים – נזק כספי, נזק של אבדן הכנסה עתידית והתקדמות מקצועית ונזק של עוגמת נפש. ככל שלעובד טענות כספיות נוספות שלא קשורות לפיטורים אלא לזכויות סוציאליות אחרות שלו – הוא צריך לפרטן כבר בשלב זה במסגרת התביעה הכספית.

לנוכח העובדה שישנה חשיבות רבה לקבל החלטה בבקשה לצו מניעה באופן דחוף, על-מנת לדעת האם העובד רשאי להמשיך בעבודתו או שהפיטורים נכנסים לתוקף – הרי שהחלטה בצו המניעה ניתנת בדרך-כלל בתוך ימים ספורים. התביעה הכספית מתבררת בנפרד במסגרת הליך משפטי רגיל, שנמשך זמן ממושך.

דוגמא לבקשה לצו מניעה זמני למניעת פיטורים

 
בבית-הדין האזורי לעבודה ‎ ‎בתל-אביב-יפו
בעניין:‏
גלית לוי (ת"ז 123456789)‏
באמצעות ב"כ עו"ד אורי שאבי (מ"ר 34831) ‏
ועו"ד יפעת בלייך ועו"ד רוני קוסובסקי ‏
ממרכז עזריאלי, המגדל המשולש, קומה 28‏
דרך מנחם בגין 132, תל-אביב 67011‏
טל' 03-6961402; פקס' 03-6096269‏
 
‏- נ ג ד -‏
 בנק בע"מ (ח"פ 7744747747) ‏
מרחוב יגאל ישראל 13 גבעתיים
 
בקשה למתן סעדים זמניים
עניינה של בקשה זו במבקשת, שהיא עובדת מסורה, אשר הועסקה על ידי המשיבה במשך כ-7 ‏שנים. ‏
המבקשת פוטרה לאחר שהועלתה נגדה טענה חמורה של דיווח כוזב, נערך לה "משפט שדה" ‏מזורז, לא הוצגה בפניה כל ראיה ממשית לתמיכה בהאשמה החמורה וטענותיה והסבריה לא ‏נבדקו כדבעי.‏
ייאמר כבר עתה: המבקשת לא ביצעה את המיוחס לה, כפי שיפורט להלן, אולם אין בידינו לקבוע ‏מה אכן אירע – אם בכלל – שכן המשיבה סירבה לבדוק את טענותיה של המבקשת כדבעי, לא ‏הציגה בפניה כל ראיה לטענות ומיהרה לפטר אותה.‏
בנסיבות אלה, פיטוריה של המבקשת נעשו בחוסר תום-לב, באופן שרירותי וללא כל טעם או ‏סיבה אמיתיים, שעה שהנזק העתיד להיגרם למבקשת כתוצאה מן הפיטורים הינו רב.  ‏
עד לאחרונה המתינה המבקשת לתשובת המשיבה ביחס לטענותיה, כאשר ביום 26/7/2016 ‏התקיימה פגישה משותפת בין נציגי המשיבה, נציג וועד העובדים ועורכת דין מטעם הסתדרות ‏העובדים, אולם משהסתיימה פגישה זו ללא תוצאות, לא נותר בידי המבקשת אלא לפנות בבקשה ‏לסעד לבית דין נכבד זה.‏
 
עיקרי הבקשה
בית-הדין הנכבד מתבקש ליתן למבקשת סעדים זמניים כנגד המשיבה, עד למתן החלטה אחרת ‏בתיק העיקרי, במסגרת התביעה אשר תוגש במקביל לבקשה זו, כדלקמן:‏
א.‏ צו מניעה זמני, האוסר על המשיבה לפטר את המבקשת עד למתן החלטה בתיק העיקרי; ‏
ב.‏ צו הצהרתי זמני, הקובע כי פיטורי המבקשת היו שלא כדין ועל כן הם בטלים או שדינם ‏להתבטל; ‏
העובדות
מפאת קוצר הזמן וקוצר היריעה לא תחזור המבקשת על המסכת העובדתית המופיעה בפירוט ‏בתצהירה והמבקשת תפנה את בית הדין הנכבד לתצהיר הנלווה לבקשה.‏
הטיעון המשפטי
החלטת הפיטורים התקבלה שלא כדין
‏1.‏ המבקשת תטען, כי ההחלטה על פיטוריה התקבלה, שלא על סמך שיקולים מקצועיים ‏וענייניים, וחרף מקצועיותה לאורך 7 שנות עבודה. ‏
‏2.‏ המבקשת פוטרה לאחר שהועלתה נגדה טענה חמורה של דיווח כוזב, נערך לה "משפט שדה" ‏מזורז, לא הוצגה בפניה כל ראיה ממשית לתמיכה בהאשמה החמורה וטענותיה והסבריה לא ‏נבדקו כדבעי.‏
‏3.‏ המבקשת לא ביצעה את המיוחס לה, אולם לא ניתן לקבוע מה אכן אירע – אם בכלל – שכן ‏המשיבה סירבה לבדוק את טענותיה של המבקשת כדבעי, לא הציגה בפניה כל ראיה לטענות ‏ומיהרה לפטר אותה.‏
‏4.‏ בנסיבות אלה, פיטוריה של המבקשת נעשו בחוסר תום-לב, באופן שרירותי וללא כל טעם או ‏סיבה אמיתיים, שעה שהנזק העתיד להיגרם למבקשת כתוצאה מן הפיטורים הינו רב.  ‏
‏5.‏ בנסיבות אלה, לא נותר אלא להטיל ספק במניעיה של המשיבה ולקבוע כי פיטוריה של ‏המבקשת נגועים בחוסר תום-לב, בהיעדר הגינות ובשרירות-לב ועל-כן אינם כדין.‏
‏6.‏ בתי-הדין לעבודה פסקו כי יחסי עובד-מעביד הם יחסים חוזיים עליהם חלה חובת קיום בדרך ‏מקובלת ובתום לב, כמצוות סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. חובת תום-הלב ‏הנדרשת היא אף מוגברת כאשר מדובר בניתוק יחסי-עבודה (להבדיל מהסכם רגיל), ולכן ‏ביטול חד-צדדי של הסכם עבודה צריך שייעשה בתום-לב ובמשורה מנימוקים מוצדקים. ‏פיטורים שרירותיים, ללא סיבה אמיתית, הם פיטורים פסולים ‏.‏
‏7.‏ המבקשת תטען, איפוא, כי פיטוריה נעשו שלא כדין ועל-כן יש להורות על ביטולם. ‏
 
בהליך הפיטורים נפלו פגמים חמורים 
‏8.‏ זכות הטיעון הינה זכות יסוד בשיטת המשפט הישראלית. מטרתה להביא לכך שתתקבל ‏החלטה עניינית תוך מתן תשומת-לב מלאה לעמדתו ולעניינו של העובד, ולנסות לשכנע את ‏המעסיק לשנות את דעתו, ככל שיש בה כדי לפגוע בזכויותיו של העובד. הכלל הוא שעל ‏המעסיק להציג בפני העובד את הסיבות והטעמים לפיטוריו ולתת לעובד הזדמנות נאותה ‏והוגנת להציג את עמדתו ולהשמיע את טענותיו בפני מעסיקו, במגמה לשכנעו למנוע את ‏הפיטורים ‏. ‏
‏9.‏ קיימת מגמה בפסיקת בתי-הדין לעבודה לחייב גם "גוף פרטי", לשמוע את המועמד קודם ‏לפיטוריו ‏, ואף נקבע כי היקפה של זכות הטיעון העומדת לעובד כלפי המעסיק הפרטי זהה ‏להיקפה של זכות הטיעון העומדת לעובד כלפי מעסיק ציבורי ‏. ואכן, בית-הדין הארצי לעבודה ‏חזר ופסק, כי פיטורים שנעשו ללא שימוע או ללא שימוע נאות, נוגדים את כללי הצדק הטבעי ‏ולכן אינם פיטורים כדין ‏.‏
‏10.‏ מתן זכות שימוע כדין לעובד המועמד לפיטורים, מחייב עמידה במספר קריטריונים והקפדה ‏לנהוג בתם-לב בדרך זימונו של עובד להליך השימוע ‏.‏
נפרט להלן את הכללים המצטברים שיש לבצע בהליך שימוע תקין:‏
א.‏ הודעה מראש לעובד על מועד השימוע, בה יפורטו הטענות שבעטיין רוצים להפסיק ‏עבודתו;‏
 ב.‏ הענקת אפשרות לעובד לעיין בכל החומר הנוגע לנימוקי פיטוריו ומתן זמן סביר לעובד ‏להכין את תגובתו וטיעוניו;‏
 ג.‏ הענקת הזדמנות מלאה לעובד, בין בכתב ובין בעל-פה, להגיב על הטענות אשר נטענות ‏נגדו;‏
 ד.‏ עריכת פרוטוקול של הישיבה, אם השימוע לא נעשה בכתב;‏
 ה.‏ על השימוע להיעשות בפתיחות, בהגינות ובתום-לב; קבלת ההחלטה תהיה על-סמך ‏שיקולים מקצועיים וענייניים.‏
‏    ‏‏11.‏ בעניינו, תטען המבקשת, כי אין כל ספק שהליך הפיטורים היה הליך פגום מעיקרו וממילא לא ‏נשקלו בו שיקולים ענייניים. התנהגותה של המשיבה, כפי שפורטה לעיל, אינה עולה בקנה ‏אחד עם פסיקת בתי-הדין לעבודה, השמה כנר לרגליה את החובה לנהוג בהגינות ובתום-לב ‏במערכת יחסי העבודה ואת חובת המעביד, לנהוג בעובדים בדרך העולה מחובת הדאגה ‏לרווחתם וחובת ההגינות ‏. ‏
 
מאזן הנוחות והאינטרס הציבורי נוטים לטובת המבקשת
‏12.‏ המבקשת עלולה להינזק חמורות כתוצאה מן הפיטורים:‏
א.‏ פגיעה כספית קשה – אם ייסרב בית-הדין הנכבד לקבוע כי פיטוריי המבקשת בטלים, ‏תאבד המבקשת את מקור פרנסתה ופרנסת בני ביתה. המבקשת מגדלת ילד קטין בין שנה ‏ו-8 חודשים. לאחר פיטוריה התחילה לחפש מקום עבודה חלופי בתחום בו עסקה ב-7 ‏השנים האחרונות – חברות כרטיסי אשראי – אולם נוכח החשדות הבלתי מוצדקים ‏המרחפים מעל לראשה הרי שהסיכוי שתצליח להתקבל לעבודה דומה נמוך מאוד.‏
זאת ועוד, מאז פיטוריה נקלעה המבקשת למשבר רגשי ונפשי. המבקשת חשה כי נעשה לה ‏עוול חמור וכי הואשמה על לא עוול בכפה במעשים שלא עשתה. חוסר היציבות והפגיעה ‏הכלכלית מדירים שינה מעיני המבקשת והיא נאלצה לפנות לטיפול רפואי-נפשי.‏
ב.‏ פגיעה בחופש העיסוק – הפיטורים בנסיבות ובאופן שנעשו וכפי שתוארו בהרחבה, ‏מהווים פגיעה מהותית בזכויות היסוד של המבקשת לכבוד ולחופש-עיסוק המעוגנות ‏בחוקי-היסוד. מעשה הפיטורים הוא בלתי מוצדק, בלתי הוגן ופוגע אנושות בכבודה כאדם ‏וכעובדת, שהשקיעה את מיטב שנותיה, מרצה וכישוריה בעבודתה במשיבה, ואשר שמה ‏את טובת המשיבה מעל טובתה האישית לאורך תקופת עבודתה הארוכה.‏
 מעשה הפיטורים פוגע גם בזכותה המעין-קניינית של המבקשת במקום העבודה, לשמור ‏ולעשות שימוש במיומנויותיה המקצועיות ובכישורים ובמוניטין שרכשה בתקופת עבודתה. ‏
 ג.‏ תרומה למשיבה – המבקשת היא עובדת מקצועית ומסורה, שתרמה רבות למשיבה במשך ‏השנים. המבקשת עבדה בשירות המשיבה קרוב ל-7 שנים, קיבלה מעמד של עובדת קבועה ‏ואף עובדות אלה מדברות בעד עצמן.‏
 ‏13.‏ מאידך, על-פני-הדברים, לא יגרם למשיבה נזק כלשהו ממתן הסעדים המבוקשים. נהפוך הוא: ‏המבקשת היא עובדת ותיקה ומנוסה, ששירתה את המשיבה בנאמנות במשך כ-7 שנים ואין ‏ספק שהמשיבה יכולה להפיק תועלת רבה מהמשך העסקתה.‏
‏14.‏ הנזק הנפשי, הבריאותי והכלכלי שיגרם למבקשת, אם לא יינתן הצו הזמני, גדולים לאין-‏שיעור מנזק כלשהו שעלול להיגרם לחברה.‏
 
סוף-דבר
 ‏15.‏ הטענות העובדתיות של המבקשת מפורטות בתצהירה המצורף לבקשה זו ומהווה חלק בלתי ‏נפרד הימנה.‏
‏16.‏ אשר על כן, מתבקש בית-הדין הנכבד ליתן את הסעדים הזמניים המפורטים ברישא לבקשה ‏ולחייב את המשיבה בשכר-טרחת עורכי-דינה של המבקשת ובהוצאות ניהול הבקשה.‏
 
‏   ‏
‏                 ‏ ‏          אורי שאבי, עו"ד ‏ ‏
‏   ‏ ‏                         בא-כח המבקשת