פיטורים שלא כדין 

פיטורים שלא כדין או פיטורים שלא בתום לב אלה מושגים המתארים מקרה בו עובד פוטר באופן שאינו תקין, מסיבות רבות.
 פיטורים שלא כדין יכולים להיות כאלה שנעשו בגלל אפלייה אסורה – למשל פיטורים של עובד לנוכח גילו המבוגר – או פיטורים שנעשו ללא הליך שימוע תקין או ללא הליך שימוע כלל. לעתים עובד מפוטר בגלל סיבות זרות ואסורות – למשל, עקב כך שהעובד עמד על זכויותיו לתשלום זכויות סוציאליות, או במקרה שניסה לארגן ועד עובדים במקום העבודה. או למשל עקב כך שהעובד יצא לחופשת מחלה, או סירב לבצע פעולה בלתי חוקית שנדרש על-ידי המעסיק.
 במקרים רבים הפיטורים הלא חוקיים ילוו בהליך שימוע שנחזה להיות תקין. העובד מוזמן להליך שימוע בנימוקים וסיבות שאינן הסיבות האמיתיות. העובד יצטרך להוכיח שמתחת להליך הפיטורים התקין כביכול, מסתתרות סיבות אחרות, בלתי חוקיות, על מנת לזכות בתביעה.

פיטורים שלא כדין של עובד בעל ותק קצר

** כדאי לדעת: לא בכל מקרה שעובד מפוטר עם הליך שימוע שאינו תקין יש כדאיות כלכלית להגיש תביעה. בדרך-כלל, כאשר מדובר בעובד שעובד תקופת עבודה קצרה של עד שנה-שנתיים, הפיצוי שנפסק עקב פיטורים שלא כדין הינו פיצוי נמוך, ולעתים לא נפסק פיצוי כלל. למשל, כאשר עובד מפוטר לאחר תקופת נסיון של מספר חודשים – במקרים רבים בית-הדין לעבודה לא יפסוק לטובתו פיצוי כספי, וככל שייפסק פיצוי הוא יהיה יחסית נמוך. במקרים רבים אנשים לומדים ממידע שהם קוראים באתרי אינטרנט שונים שבגלל שהם פוטרו הם יכולים לזכות בפיצוי של 12 משכורות. זה לא נכון!

במקרה שמדובר בפיטורים ללא שימוע כלל, לעובד שעבד תקופה קצרה של עד שנה-שנתיים, יש אפשרות להיעזר בעורך-דין לצורך הגשת תביעה לבית הדין לעבודה. את התביעה וההדרכה לניהול התביעה ניתן לעשות עם עורך-הדין בעלות נמוכה, ולנהל את התביעה, שאינה מסובכת יחסית, בבית-הדין לעבודה. 

 בכל מקרה של פיטורים שלא כדין כדאי להתייעץ עם עורך דין לענייני עבודה על-מנת לשקול הגשת תביעה כספית נגד המעביד. 

פיטורים ללא שימוע

כאשר מעסיק מפטר עובד ללא הליך שימוע – מדובר בפיטורים שלא כדין. במקרה כזה, רשאי העובד להגיש תביעה לבית הדין לעבודה לפיצוי כספי.

הליך שימוע צריך להתחיל במסירת זימון לשימוע בכתב. בזימון לשימוע המעסיק צריך לפרט את הנימוקים בעטיים הוא שוקל לפטר את העובד. בשיחת השימוע על המעסיק לנהל פרוטוקול. העובד רשאי להקליט את השימוע ללא ידיעתו של המעסיק. 

צו מניעה מפני פיטורים

במקרים חמורים וחריגים, כמו למשל פיטורים של עובד ותיק מאוד, פיטורים בסמוך לגיל פרישה, פיטורים של עובד שחשף שחיתות בחברה ציבורית, או פיטורים של עובדת בהריון – יש מקום אף לשקול הגשת בקשה למתן צו מניעה זמני בבית הדין לעבודה למניעת פיטוריו של העובד. המשמעות של המונח "זמני" היא בכך שהצו ניתן באופן זמני ודחוף עד לתום ההליך המשפטי שעשוי להמשך שנה-שנתיים, ובסופו עשוי להפוך לקבוע. 

בקשה לצו מניעה יש להגיש בעזרתו של עורך-דין מנוסה, במהירות האפשרית. דחייה אפילו של מספר שבועות עלולה להיחשב כשיהוי ניכר שרק בגללו הבקשה תדחה. לכן, במקרה של פיטורים, כדאי לפנות לעורך-דין מייד וללא דיחוי. למעשה, כדאי מאוד לקבל ייעוץ בדיני עבודה כבר ברגע של מסירת ההזמנה לשימוע, על-מנת להיערך עם ייעוץ נכון, לפני שהפיטורים נכנסים לתוקף.

מקרים שונים של פיטורים שלא כדין

במקרה שהגיע למשרדנו, התברר כי עובדת שעבדה כ-36 שנים בחברה גדולה פוטרה ללא כל נימוק ראוי. השימוע היה לא תקין ולא פירט נימוק כלשהו לפיטורים. העובדת פוטרה סמוך מאוד לגיל פרישה. בנסיבות המקרה נפסקו לטובת העובדת פיצויים בסכום כולל של כ-170,000 ש"ח.

במקרים מסויימים התביעה לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין נלווית לרכיבי תביעה נוספים, כגון זכויות סוציאליות שלא שולמו לעובד. במקרה שהגיע למשרדנו, עובד שעבד כשנתיים בלבד בחברה, זכה בתביעה לזכויות סוציאליות שונות, וכן לפיצוי בסך של 25,000 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין.

פיטורים שלא כדין – מצב משפטי

על-פי פסיקת בתי הדין לעבודה, החובה לעריכת שימוע לפני קבלת החלטה על פיטורי עובד, הינה זכות יסוד של העובד הנובעת מכללי הצדק הטבעיים, מחובת תום הלב וההגינות ביחסי עבודה.

זכות זו באה לידי ביטוי כבר בשנות החמישים בבג"צ 3/58 ברמן נ' שר הפנים, שם נקבע:

"…לפי הכלל הנקוט במשפט המקובל זה מאות שנים, לא יורשה גוף אדמיניסטרטיבי – ואפילו אדמיניסטרטיבי טהור – לפגוע באזרח פגיעת גוף, רכוש, מקצוע, מעמד וכיוצא בזה, אלא אם נתנה לנפגע הזדמנות הוגנת להשמעת הגנתו בפני הפגיעה העתידה".

הכלל יושם על-ידי בית הדין הארצי לעבודה אשר פסק בשורה ארוכה של פסקי-דין כי פיטורים שנעשו ללא הליך שימוע או ללא הליך שימוע נאות, נוגדים את כללי הצדק הטבעי ולכן אינם פיטורים כדין (ע"ע (ארצי) 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל, ע"ע (ארצי) 415/06 דני מלכה נ' שופרסל בע"מ, ע"ע (ארצי) 109/08 מרכז החינוך העצמאי לתלמוד תורה נ' עובדיה בינון.

בפסק-דין ע"ע (ארצי) 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל, נקבע כך:

"וכך גם הלכה פסוקה היא, מימים ימימה, כי זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית, ומקום של כבוד שמור לה ביחסי העבודה בכלל, קל וחומר – עת נשקלת אפשרות לסיום העסקתו של עובד, בין בדרך של פיטורים ובין בדרך של אי-חידוש חוזה עבודה".

זכות השימוע אשר הייתה בעבר נחלתם של העובדים במגזר הציבורי בלבד, הפכה בשנים האחרונות לזכותם של כלל העובדים במדינת ישראל: בע"ע 415/06  דני מלכה נ' שופרסל פסק בית-הדין הארצי לעבודה כי חלה חובה על עריכת שימוע גם במגזר הפרטי, כך שזכות השימוע חלה באותו היקף ובאותה מידה גם בגוף ציבורי, גם בגוף פרטי וגם בגוף שהוא דו-מהותי.

פיטורים ללא מתן זכות שימוע לעובד יכולים להביא לבטלות הפיטורים והחזרה לעבודה או לפיצוי כספי.