הידע המשפטי והנסיון המקצועי הנרדשים מאת עורך דין דיני עבודה

במקצוע עריכת הדין לא קיימת מומחיות ספציפית בדומה למקצוע הרפואה. בעל רשיון לעריכת-דין רשאי לעסוק בכל ענפי המשפט, ללא קשר לתחום בו התמחה או למד. עורך דין המציג עצמו כבעל ידע ונסיון בתחום – עושה זאת על אחריותו, והדבר לא מגובה בהכרח בלימודים או התמחות בתחום. לא פעם עורכי-דין שעוסקים בתחום מסויים תקופה קצרה, מציגים עצמם ככאלה שמייצגים ובעלי ידע בתחום.

לפיכך, כשאתם מחפשים עורך-דין, תמיד כדאי לוודא שמדובר בעורך-דין בעל נסיון ארוך בתחום הספציפי, ובמיוחד כדאי לאתר עורך-דין שעוסק בתוחום אחד בלבד ולא במגוון רחב של עיסוקים.

עורך דין דיני עבודה שהוא בעל נסיון צריך לדעת לייצג הן עובדים הן מעסיקים באופן מקצועי. כמו-כן, חשוב שתהיה הבנה ומקצועיות בנושא של יחסי עובד מעביד, למקרים שהתביעה של פרילנסר.

ייעוץ בדיני עבודה מתחיל בשלב בו יש לערוך חוזה עבודה מתאים שידע להגן על מלוא האינטרסים של הלקוח, דרך ליווי בסכסוך בין עובד למעביד ועד לייצוג בהליכים משפטיים בבית-הדין לעבודה.

כשפונים לעורך דין דיני עבודה, כדאי לבדוק שהתחום הינו תחום עיסוקו היחיד או העיקרי של אותו עורך-דין, וכי הוא בעל נסיון רב-שנים בתחום.

צפו בעורך-דן אורי שאבי מסביר אודות הליכים משפטיים בבית-הדין לעבודה וכן על הדרך לבחירת עורך-דין מתאים:

הייצוג בבית-הדין לעבודה

עורך דין המייצג בבית-הדין לעבודה צריך להיות בעל ידע בתחום הספציפי של דיני העבודה, ובנוסף:

להיות בעל היכרות עם השופטים השונים. כל שופט הוא בעל אופי שונה ויש לקחת זאת בחשבון. עורך-דין מנוסה שמייצג באופן יומיומי בבית-הדין לעבודה ידע להכיר את השופטים הרבים ואת האופי השונה של כל אחד ואחד מהם ולנהל את התיק והדיון בהתאם לכך.

לדעת ולהכיר מי עורך-הדין של הצד השני. לעורכי-דין שונים שיטות עבודה שונות, טקטיקות שונות ואופי שונה, ויש לקחת זאת בחשבון בעת ניהול הטקטיקה המשפטית ומשא-ומתן.

להכיר את נושא המיסוי הרלוונטי. בשלב התשלום ממעביד לעובד – הן באופן שוטף והן כתוצאה מסיומו של הליך משפטי ישנם ענייני מיסוי רבים שיש לקחת בחשבון והם משפיעים על גובה התשלום נטו לאחר ניכויי מס. הליכים משפטיים בבית-דין לעבודה מערבים מעצם טיבם מיצוי של זכויות בביטוח לאומי (כמו דמי אבטלה, דמי לידה וכדומה), תשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי, תשלומי מע"מ (על שכר הטרחה של עורך-הדין), מיצוי פטור ממס של הפקדות לקרן פנסיה ותשלום פיצויי פיטורים וכדומה.

תהליך קבלת החלטות נכון ועריכה נכונה של הסכם עבודה ושל הסכם פשרה בדיני עבודה – כל אלה עשויים לחסוך למעביד מצד אחד או לעובד מצד שני – כסף רב.

טקטיקות בחקירת עדים בבית הדין לעבודה

אחד השלבים החשובים בניהול תיק משפטי הוא שלב חקירת העדים. בשלב זה כל אחד מעורכי-הדין חוקר, באמצעות הפניית שאלות, את הצד השני והעדים מטעמו.

חקירה בבית-משפט שונה מחקירה במשטרה, למשל. בהליך בבית-הדין לעבודה לא מדובר בהליך פלילי, הזמן לחקירה מוגבל ומושפע מהחלטות השופט והחקירה מתנהלת על-פי-רוב בפעם אחת ללא השלמות חקירה כפי שנהוג בחקירות משטרה. לכן, בזמן הקצר שעומד לרשות עורך-הדין יש להיערך כראוי ולחקור את העדים על-מנת "להוציא" מהם את הגרסא הטובה ביותר עבור הלקוח.

עורכי-דין רבים נוקטים בטקטיקה של תקיפת העד או בעל-הדין והפניית שאלות תוקפניות באופן אגרסיבי. לעתים דרך זו מועילה באופן מסויים. אך לדרך זו אפקט שלילי: דרך זו גורמת לדיון להתנהל במתח רב, השופט מתערב במהלך החקירה ומנסה להרגיע את הצדדים, העד מסתגר בגרסתו ולכן במקרים רבים דרך זו לא מובילה לתוצאה רצויה.

מנגד, הדרך בה אנו נוקטים – בדרך-כלל – היא חקירת עדים באופן שקט ואיטי. הפניית השאלות מתבצעת בצורה ברורה, חדה וממוקדת. החקירה מתנהלת כמו שיחה יותר מאשר כמו חקירה. במקרים רבים העד לא מרגיש מאויים, "שוכח" שהוא נמצא בחקירה, ולא חושש להגיד את שעל לבו – ובמקרים רבים זו הכוונה – לגרום לעד להגיד את האמת. יש לזכור שבמרבית המקרים עדים ובעלי-דין לא מורגלים במעמד של חקירה בבית-משפט וזו הפעם הראשונה שהם מתמודדים בסיטואציה כזו. הם אינם "נחקרים סדרתיים ומיומנים" ולכן הם עשויים לחשוש שלא לומר את האמת במעמד מלחיץ מול עיניו הפקוחות של שופט.

לדרך חקירה זו יתרונות נוספים: השופט מקשיב באופן טוב יותר למתרחש ובדרך הזו מפנים ומשתכנע מגרסת בעל-הדין אותו אנו מייצגים; כך מוצגים בצורה בהירה וברורה סתירות בגרסת העד והשופט ער להן. לעתים חקירה אגרסיבית מכסה על העדר ראיות או גרסא שאינה אמיתית מצד בעל-הדין והשופט שם לב לכך.

כמובן שטקטיקה ושאלות מוכנות מראש אינן העיקר במלאכת חקירת עדים. העיקר זהו ניסיון רב השנים של עורך-הדין. למשרדנו ניסיון רב-שנים של מאות רבות של דיוני חקירות עדים.

לפני דיון חקירת עדים אנו מכינים שאלות רלוונטיות אך במרבית המקרים השאלות שנשאלות במהלך הדיון שונות לחלוטין. זאת מאחר שחקירת עד זהו עניין מתפתח ותלוי בתשובות של העד. יש לבחון בכל רגע נתון מה העד עונה ובהתאם לכך לשאול את השאלה הבאה, כדאי מאוד לזכור את התשובות שניתנו קודם לכן כשנתקלים במקרה בו העד סותר את עצמו ואז להטיח בפניו סתירה זו; ועוד ועוד.

במקרים רבים תוך כדי חקירתו של עד משמעותי או חקירת הצד השני בהליך המשפטי מתגלה הרושם שהשופט שמע את התשובות והשתכנע במה שביקשנו שישתכנע. בסיומה של החקירה עשוי השופט להציע הצעה כספית שמתבססת על ההתרשמות שלו מהדברים שעלו בחקירה.

דוח איכון סלולרי

כל חברת סלולר בישראל עושה שימוש באנטנות שפזורות ברחבי הארץ. כל שיחת טלפון מתחברת דרך אחת מהאנטנות הקרובות לטלפון הסלולרי שמבצע את השיחה. החברות מחוייבות לתעד ולשמור את המידע אודות האנטנות והמיקום שלהן בגין כל שיחה ושיחה. באופן הזה, ניתן להתחקות אחר מיקומו של הטלפון הסלולרי של אדם מסויים – ולמעשה באופן הזה למיקומו של אותו אדם – בכל עת שנערכה שיחת טלפון. המיקום אינו מדוייק אבל נותן אמת מידה די טובה בהתאם למיקום האנטנה. ניתן לקבל דוח אודות איכון הטלפון הנייד אך ורק באמצעות משטרת ישראל או בית משפט.

במקרים רבים קיימת מחלוקת בין המעסיק לעובד באשר לשעות העבודה של העובד, או בקשר לתקופות העבודה. אחת הדרכים להוכחת שעות עבודה או תקופות עבודה הוא שימוש באיכון סלולרי. 

בדוח האיכון ניתן לצפות בכל שיחת טלפון שהתקיימה בטלפון הסלולרי, שעת השיחה והאנטנה באמצעותה התקיימה השיחה. כך, ניתן לגלות את המיקום של בעל הטלפון. עם-זאת, אין מדובר במיקום מדוייק אלא מיקום שהוא בסמיכות לאנטנה שקלטה את השיחה. 

באופן זה, ניתן במקרים רבים לאתר את המיקום הפיסי של העובד בשעה מסויימת, ובמהלך תקופות שנויות במחלוקת.

כך, במקרה של עובד שמתגורר בראשון לציון ועובד בתל-אביב, ניתן לגלות מתי העובד יצא מראשון לציון והגיע לתל-אביב ומתי יצא בדרכו חזרה לביתו.

הדוח אינו נותן נתונים מדוייקים לכל יום ולכל שעה מאחר שהוא נותן נתונים רק לגבי אותן דקות בהן העובד שוחח בטלפון הסלולרי. עם-זאת, במרבית המקרים התמונה הנפרסת יחסית רחבה ומאפשרת הוכחת עבודה בשעות נוספות, ימי חופשה או הוכחת עבודה או אי-עבודה בתקופה בה העובד והמעסיק חלוקים ביניהם בגרסאות באשר לתקופת העבודה (במקרים באם אין תלושי שכר שיעידו על תקופת עבודה).

במקרים בהם העובד מתגורר בסמיכות למקום העבודה לא ניתן להיעזר בדוח איכון סלולרי מאחר שמדובר באותה אנטנה שהשיחות מתבצעות באמצעותה הן מהבית והן ממקום העבודה.

דוגמא אמיתית מהשטח לשימוש בדוח איכון סלולרי

במקרה שהגיע למשרדנו, טען עובד שהוא עבד אצל מעסיקו במשך 7 שנים ברציפות ולא קיבל את מלוא זכויותיו. עוד טען העובד שהוא עבד בצמוד למעסיק בעבודות שיפוצים. מנגד, המעסיק טען שהעובד עבד בפרקי זמן קצרים בלבד במהלך תקופה זו ואף הציג תלושי שכר שתומכים, לכאורה, בגרסתו.

באמצעות צו שביקשנו מבית-הדין לעבודה הצגנו דוח איכון סלולרי ממנו ניתן ללמוד שהעובד עבד באתרים שונים של לקוחות המעסיק. באמצעות דוח איכון נוסף, של הטלפון הנייד של המעסיק, הוכחנו שהמעסיק שהה באותם מקומות באותם ימים ושעות. באופן הזה הוכחנו שהעובד אכן עבד בצמוד למעסיק וברציפות במשך 7 שנים.