כתב הגנה בבית הדין לעבודה – כתב הגנה של מעסיק

בהמשך דף זה תמצאו דוגמאות לכתבי-הגנה בדיני עבודה.

משרדנו נותן שירות משפטי מקיף עריכת כתב-הגנה או בייצוג מלא בתביעות בבתי-הדין לעבודה.

משרדנו בעל נסיון ומוניטין של 17 שנים בדיני עבודה, ובפרט ייצוג נתבעים ומעסיקים. משרדנו מלווה מעסיקים בענפים שונים – בענפי המזון, מסחר, הייטק, שירות ואף מעסיקים פרטיים ומשקי בית.

הכנס לדף מעסיקים  »

מה זה כתב הגנה?

כתב הגנה זה מסמך שיש להגיש במקרה של תביעה משפטית, ובה מפורטת הגרסה העובדתית של בעל הדין (צד לתביעה) שתבעו אותו. בבית-הדין לעבודה על-פי רוב כתב הגנה יוגש על-ידי מעסיק מפני תביעתו של עובד.

בכתב ההגנה על הנתבע להודות או להכחיש את הטענות, ולפרוס את הגרסה שלו לאירועים ולסעדים הנדרשים במסגרת התביעה.

מדוע חשוב להגיש כתב הגנה והאם זו חובה?

בית-הדין לעבודה מחייב את הנתבע להגיש כתב הגנה, בדרך-כלל בתוך 30 ימים מהמועד בו נמסרה לו התביעה. ניתן להגיש בקשה לדחות את המועד ולבקש זמן נוסף, אך בסופו של דבר יש להגיש כתב הגנה, ועדיף לעשות זאת באמצעות עורך-דין לענייני עבודה.

אם לא יוגש כתב הגנה – התובע יכול לבקש מבית-הדין לתת פסק-דין נגד הנתבע אף בלא תגובה.

איך מנסחים כתב הגנה בדיני עבודה

– בכתב הגנה יש לפרט את העובדות שמהוות את הגרסה של הנתבע. עובדות חשובות שלא יקבלו ביטוי בכתב הגנה עשויות להחשב "הרחבת חזית" בהמשך ההליך המשפטי והמשמעות תהיה קבלת גרסתו של התובע.

– לכתב ההגנה כדאי לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים שתומכים בטענות. ניתן לצרף את המסמכים גם בשלב מאוחר יותר בהליך המשפטי.

– בכתב הגנה כדאי מאוד להתייחס לכל טענה שעלתה בכתב התביעה. טענות בתביעה שלא קיבלו מענה בכתב ההגנה – עשויות להתפרש כטענות שהנתבע מסכים איתן. לכן מקובל להתייחס בכתב ההגנה לכל אחד ואחד מהסעיפים שבתביעה, לפי הסדר.

בנוסף, אלה הפרטים הטכניים שיש לפרט בכתב הגנה:

– בית הדין בו מוגשת התביעה

– שם התובע, ת"ז וכתובת

– שם הנתבע, ת"ז וכתובת

– הסעדים המבוקשים. כלומר מה הסכומים והצווים שנדרש הנתבע לשלם ולעשות

השלבים לאחר הגשת כתב הגנה

הגשת כתב הגנה זהו שלב חשוב מאוד בהליך משפטי מצדו של הנתבע, אבל חשוב לזכור שלאחר הגשת כתב ההגנה ההליך המשפטי נמשך זמן רב ובו שלבים שונים וחשובים אף הם: דיונים בפני השופט, הגשת תצהירים, בקשות לגילוי מסמכים ועוד. כדאי להיוועץ עם עורך דין לענייני עבודה כבר בשלב הראשון כדי לקחת ייצוג להליך או לכל הפחות להבין את המשמעויות של כל ההליך המשפטי מתחילתו ועד סופו.

דוגמאות לכתב הגנה בבית-הדין לעבודה

 

## דוגמא 1 לכתב הגנה בדיני עבודה – להורדה ##

 

דוגמא 2 לכתב הגנה בדיני עבודה:

 

בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב

 התובעת:           אלינור כהן ת"ז 123456789

מרחוב מכבים 3 תל אביב

           -נגד –

הנתבעת:           א. ב. בע"מ ח"פ 512555669

מרחוב אבן צור 5 תל אביב

כתב-הגנה

 רקע כללי

  1. כפי שיתואר ויוכח להלן, התובעת היתה עובדת בלתי-אחראית, ורק טוב-לבו של מנהל הנתבעת אפשר לה להמשיך בעבודה ולא להיות מפוטרת. התובעת לא פוטרה אלא התפטרה. התובעת קיבלה ימי חופשה ונעדרה מהעבודה בלא להודיע על כך באופן מסודר, על בסיס קבוע. אף עמיתיה לעבודה סבלו מהעדרותיה החוזרים ונשנים של התובע.
  2. תביעה זו הינה תביעה עזת-מצח, שמנסה להמשיך ולנצל את טוב-לבו של המעביד. יצויין, כי בסמוך להגשת התביעה התקשרו לבעלי הנתבעת, מר ר. א. ב. (להלן: "רוני") אנשים הקשורים לתובעת, ואיימו עליו שישלם לה כל מה שהיא מבקשת אחרת יאונה לו רע. זו התובעת וזו דרכה.

התביעה לפיצויי-פיטורים ולדמי-הודעה-מוקדמת:

  1. במצורף, תצהיר מטעם עובדת הנתבעת (להלן, גם: "החברה"), גב' א. ק., ממנה עולה כי התובעת היא זו שנעלמה מהעבודה, סירבה להמשיך לעבוד בחברה וגרמה עקב כך לנזקים בסדר העבודה. התצהיר מדבר בעד עצמו ומהווה חלק בלתי-נפרד מהאמור בכתב-הגנה זה.

התצהיר מצורף בזה – מסומן "א"

  1. כמו-כן, במצורף מכתב שמסר מר רוני לתובעת. למעשה, המכתב נמסר במהלך תקופה בה רוני לא הצליח לאתר את התובעת – והדברים נלמדים גם מתצהירה של גב' ק. – והונח ליד פתח ביתה של התובעת.

במצורף המכתב מיום 31/7/2007 – מסומן "ב"

  1. מתוך הדברים דלעיל, עולה כי לא רק שהתובעת לא פוטרה, אלא היא עצמה נעלמה מהעבודה והתפטרה, ואף לא נתנה הודעה מוקדמת. הדברים קרו – כפי שעולה אף מתצהירה של גב' ק. – לאחר כשבוע בו נעלמה התובעת מהעבודה, חזרה, שוחחה עם רוני, ולאחר שהלה שאל אותה האם היא מעוניינת להמשיך לעבוד בחברה, הסתובבה, הלכה ומאז נעלמה.
  2. בנסיבות האמורות, המוכחות, כבר בשלב מוקדם זה, בתצהיר של עדה אובייקטיבית – ויצויין כי הנתבעת תגיש תצהירים דומים של עובדים נוספים בדבר נסיבות הפסקת עבודתה של התובעת – עולה כי התובעת מנסה להתעשר שלא כדין על-חשבון הנתבעת.
  3. עוד עולה מכך, כי התובעת אינה זכאית לדמי הודעה מוקדמת ואף צריכה לפצות את הנתבעת בגין אי מתן הודעה מוקדמת על התפטרות, בסך של4,468 ₪.
  4. מכל-פנים, גם אם התובעת היתה זכאית לדמי הודעה מוקדמת, הרי שמדובר בסך של 4,468 ₪ (שווה ערך לחודש שכר) ולא 4,700 ₪ כפי שמופיע בתביעה. כך גם לעניין פיצויי-הפיטורים, הסכום הנכון – לו התובעת היתה זכאית לכך – הינו 4,468 ₪ X 5 = 22,340 ₪.

התביעה לפדיון חופשה

  1. התביעה לפדיון חופשה עזת-מצח לא פחות מהתביעה לפיצויי-פיטורים.
  2. ראשית, התובעת נעלמה לעתים תכופות מהעבודה, בלא להודיע, ותוך גרימת נזקים ואילוץ להטיל עבודה אינטנסיבית יותר על כתפיהם של העובדים האחרים. הדברים נלמדים אף מתצהירה של גב' ק. הנתבעת מעולם לא הפחיתה לתובעת שכר בגין ימים בהם נעדרה. רק טוב לבו של רוני, אפשרו לתובעת להמשיך בעבודה. גם העלמותה בחודש העבודה האחרון לא הביא את רוני לידי פיטוריה של התובעת, והוא אך דרש ממנה לנסות ולעמוד באופן מסודר בימי העבודה, לא להעדר מהעבודה, ולהודיע מראש על כל העדרות הכרחית.
  3. שנית, בכל שנה מתבצעות מספר חופשות מרוכזות אצל הנתבעת. במצורף מכתבים שנמסרו לעובדי החברה, מהם נלמד כי בכל שנה, בתקופות החגים, העובדים יוצאים לחופשות מרוכזות. בתקופות אלה לא מופחת שכר משכרם של העובדים, כך שלמעשה בדרך זו מקיימת החברה את חובתה למתן חופשה שנתית בתשלום. עניין החופשה המרוכזת עולה גם מתצהירה של גב' ק.

במצורף מספר מכתבי החברה המעידים על החופשות המרוכזות – מסומנים, כמכלול, "ג"

במצורף גם 4 תלושי-השכר האחרונים של התובעת, מהם עולה כי לא נותרו לתובעת ימי חופשה צבורים – מסומנים, כמכלול, "ד"

  1. מכל-פנים, התובעת תבעה פדיון חופשה למשך כל תקופת עבודתה, אך חלקה התיישנה, ולפיכך על התביעה לפדיון חופשה שאינה בגין השנתיים האחרונות לעבודה – להדחות על הסף.

התביעה לדמי-הבראה

  1. לאחר בדיקה בתלושי-השכר של התובעת, מודה הנתבעת כי לא שילמה לתובעת דמי-הבראה במהלך שתי שנות העבודה האחרונות. מכל-פנים, התביעה לדמי-הבראה בגין התקופה שלפני חודש אוגוסט 2005 – התיישנה, ודינה להדחות על-הסף.
  2. התובעת הגישה תביעה בגין 31 ימי הבראה לפי סך של 318 ₪ ליום. ואולם, התובעת צברה 14 ימים בלבד בשתי שנות העבודה האחרונות, קרי היתה זכאית לסך של 318 ₪ X 14 = 4,452 ₪. סכום זה מקוזז, כמעט באופן מדוייק, עם הפיצוי שהתובעת חייבת לנתבעת בגין אי מתן הודעה מוקדמת, כאמור בסעיף 5 לעיל.

לסיכום

לנוכח האמור לעיל מתבקש בית-הדין לדחות את התביעה על כל ראשיה. כאמור לעיל, אף שהתובעת זכאית היתה לדמי-הבראה, קוזז סכום זה בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפני התפטרות, לנוכח העלמותה של התובעת מהעבודה, לאחר השיחה עם בעלי החברה.

בית-הדין מתבקש לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעת בגין תביעה זו ובשכר-טרחת עו"ד.

_______________

אורי שאבי, עו"ד

בא-כוח הנתבעת