טקטיקות בחקירת עדים בבית הדין לעבודה

 

אחד השלבים החשובים בניהול תיק משפטי הוא שלב חקירת העדים. בשלב זה כל אחד מעורכי-הדין חוקר, באמצעות הפניית שאלות, את הצד השני והעדים מטעמו.

חקירה בבית-משפט שונה מחקירה במשטרה, למשל. בהליך בבית-הדין לעבודה לא מדובר בהליך פלילי, הזמן לחקירה מוגבל ומושפע מהחלטות השופט והחקירה מתנהלת על-פי-רוב בפעם אחת ללא השלמות חקירה כפי שנהוג בחקירות משטרה. לכן, בזמן הקצר שעומד לרשות עורך-הדין יש להיערך כראוי ולחקור את העדים על-מנת "להוציא" מהם את הגרסא הטובה ביותר עבור הלקוח.

עורכי-דין רבים נוקטים בטקטיקה של תקיפת העד או בעל-הדין והפניית שאלות תוקפניות באופן אגרסיבי. לעתים דרך זו מועילה באופן מסויים. אך לדרך זו אפקט שלילי: דרך זו גורמת לדיון להתנהל במתח רב, השופט מתערב במהלך החקירה ומנסה להרגיע את הצדדים, העד מסתגר בגרסתו ולכן במקרים רבים דרך זו לא מובילה לתוצאה רצויה.

מנגד, הדרך בה אנו נוקטים – בדרך-כלל – היא חקירת עדים באופן שקט ואיטי. הפניית השאלות מתבצעת בצורה ברורה, קצרה ותמציתית. החקירה מתנהלת כמו שיחה יותר מאשר כמו חקירה. במקרים רבים העד לא מרגיש מאויים, "שוכח" שהוא נמצא בחקירה, ולא חושש להגיד את שעל לבו – ובמקרים רבים זו הכוונה – לגרום לעד להגיד את האמת. יש לזכור שבמרבית המקרים עדים ובעלי-דין לא מורגלים במעמד של חקירה בבית-משפט וזו הפעם הראשונה שהם מתמודדים בסיטואציה כזו. הם אינם "נחקרים סדרתיים ומיומנים" ולכן הם עשויים לחשוש שלא לומר את האמת במעמד מלחיץ מול עיניו הפקוחות של שופט.

לדרך חקירה זו יתרונות נוספים: השופט מקשיב באופן טוב יותר למתרחש ובדרך הזו מפנים ומשתכנע מגרסת בעל-הדין אותו אנו מייצגים; כך מוצגים בצורה בהירה וברורה סתירות בגרסת העד והשופט ער להן. לעתים חקירה אגרסיבית מכסה על העדר ראיות או גרסא שאינה אמיתית מצד בעל-הדין והשופט שם לב לכך.

נסיון רב בחקירת עדים

כמובן שטקטיקה ושאלות מוכנות מראש אינן העיקר במלאכת חקירת עדים. העיקר זהו ניסיון רב השנים של עורך-הדין. למשרדנו ניסיון רב-שנים של מאות רבות של דיוני חקירות עדים.

לפני דיון חקירת עדים אנו מכינים שאלות רלוונטיות אך במרבית המקרים השאלות שנשאלות במהלך הדיון שונות לחלוטין. זאת מאחר שחקירת עד זהו עניין מתפתח ותלוי בתשובות של העד. יש לבחון בכל רגע נתון מה העד עונה ובהתאם לכך לשאול את השאלה הבאה, כדאי מאוד לזכור את התשובות שניתנו קודם לכן כשנתקלים במקרה בו העד סותר את עצמו ואז להטיח בפניו סתירה זו; ועוד ועוד.

במקרים רבים תוך כדי חקירתו של עד משמעותי או חקירת הצד השני בהליך המשפטי מתגלה הרושם שהשופט שמע את התשובות והשתכנע במה שביקשנו שישתכנע. בסיומה של החקירה עשוי השופט להציע הצעה כספית שמתבססת על ההתרשמות שלו מהדברים שעלו בחקירה.