הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה

בשנת 2015 הוגשה הצעת חוק בכנסת למניעת התעמרות בעבודה. בהצעת חוק זו נקבעו איסורים שונים להתעמרות או התנכלות בעבודה, וניתנה סמכות לבית-הדין לעבודה לפסוק פיצוי לעובד שהמעסיק שלו התעמר או התנכל לו. הצעת החוק לא עברה בכנסת, ולכן לא ניתן להגיש תביעות מכוח הצעת חוק זו.

למרות היעדרו של חוק בעניין, במספר פסקי דין ניתנו פיצויים לעובדים שחשו מושפלים עקב התנכלות בעבודה. פסק-הדין המפורסם ביותר הינו בעניינו של מני נפתלי נגד שרה נתניהו ומדינת ישראל. בפסק-דין זה זכה מני נפתלי, שעבד בבית ראש הממשלה, בפיצוי של עשרות אלפי שקלים, לאחר שהוכחה טענתו על התנכלות והתעמרות מצדה של גב' שרה נתניהו. פסק-דין זה ניתן על-ידי בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים.

יחד עם זאת, מלבד פסק-דין זה ומספר פסקי-דין נוספים – אין מקרים רבים של פסיקת פיצוי עקב התעמרות או התנכלות בעבודה. תביעות רבות מוגשות בנושא ואולם בתי הדין לעבודה עדיין לא הרחיבו את הנושא ובמרבית המקרים התביעות נדחות או שנפסקים פיצויים בסכומים זניחים יחסית.

מהי התנכלות בעבודה

עובדים רבים יוצרים קשר עם משרדנו ומספרי לנו סיפורים שונים ומשונים על התנכלויות והתעמרויות שונות מצד מעסיקיהם. 

חשוב לדעת שלא כל התנהגות לא נוחה מצדו של המעסיק הינה בגדר התנכלות, ולנוכח מה שנכתב קודם לכן, אין כמעט משמעות למונח עצמו. חשוב לדעת איך להתמודד עם הסיטואציה ולא לתת לה כותרות.

למשל, כאשר מעסיק מחליט להפחית משכרו של עובד – אין מדובר בהכרח בהתנכלות, וקודם כל יש לראות בסיטואציה הזו משום הרעת תנאי עבודה. במקרה כזה העובד רשאי להתפטר ולדרוש פיצויי פיטורים.

ולמשל, כאשר מעסיק מחליט לשנות תפקיד לעובד. גם במקרה זה הזכות היא קודם כל להתפטר ולדרוש פיצויי פיטורים.

ומה ניתן לעשות אם העובד לא מעוניין להתפטר? בחלק מהמקרים אפשר לנקוט בטקטיקה משפטית בעצת עורך דין לענייני עבודה, ולנסות לשפר את תנאי העבודה.

באותם מקרים בהם המעסיק צועק, מקלל ומשפיל את העובד באופן קיצוני וקבוע, ניתן לשקול הגשת תביעה לפיצוי כספי על עצם ההתעמרות בעבודה.