עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה זכאי לקבל מהמעסיק תשלום שכר בזמן היעדרותו. עבור היום הראשון אין חובה לשלם, עבור היום השני והשלישי התשלום הוא של 50% ועבור היום הרביעי ואילך התשלום הוא של 100% מהשכר הרגיל.

אם העובד מועסק במספר מקומות עבודה, הספירה של הימים היא לפי אישור המחלה, והתשלום המגיע מכל מעסיק הוא לפי הימים בהתאם לאישור, ולא בהתאם לימי העבודה אצל אותו מעביד. כלומר, אם עובד מועסק במקום כלשהו רק בימי רביעי וחמישי, ומחלתו התחילה ביום ראשון, הרי שאי הגעתו לעבודה ביום רביעי תחשב היום הרביעי למחלה, ולא היום הראשון.

בהסכם אישי או קיבוצי, או בהתאם לנוהג שקיים במקום העבודה, ניתן לקבוע שהתשלום יהיה החל מהיום הראשון באופן מלא.

צבירת ימי המחלה צריכה להופיע בתלוש השכר. לעובד נצברים 1.5 ימי מחלה על כל חודש של עבודה. במשרה חלקית הצבירה היא בהתאם לחלקיות המשרה. המקסימום שניתן לצבור הוא 90 ימים – כלומר 3 חודשים מלאים (לאחר 5 שנות עבודה, בהנחה שלא נוצלו ימי מחלה קודם לכן). אם העובד מצוי במחלה שנמשכת יותר מ-90 ימים הוא צריך לבחון זכויות חלופיות בביטוח לאומי או באובדן כושר עבודה מול קרן הפנסיה.

קיראו עוד:

▪ איך מגישים תביעה נגד קרן פנסיה במקרה של אובדן כושר עבודה >>

איך ניתן לממש את הזכות לדמי מחלה

כדי לממש את הזכות לדמי מחלה כל שהעובד צריך לעשות זה למסור למעסיקו אישור מרופא. האישור לא חייב להיות מנומק בהסבר רפואי. יש צורך באישור מקופת חולים ולא מרופא פרטי.

במקרה של מחלה עקב תאונת עבודה או תאונת דרכים – התשלום יבוצע על-ידי ביטוח החובה או המוסד לביטוח לאומי, ולא על-ידי המעסיק. בכל מקרה אין זכות לקבל תשלום משני המקומות במקביל.

עובד אינו רשאי לפדות בסיום עבודתו את ימי המחלה שלא ניצל (בשונה מימי חופשה שישולמו כפדיון בסיום העבודה). עם-זאת, ישנם מקומות שעל-פי הסכמים קיבוציים פודים ימי מחלה שלא נוצלו בסיום העבודה.

ניצול ימי מחלה בשלבי שימוע ופיטורים

עובד רשאי לנצל ימי מחלה בכל עת, כל עוד מתקיימים יחסי עובד מעביד. עובד רשאי לנצל ימי מחלה לפני שימוע, באופן שעשוי לדחות את מועד השימוע, והוא רשאי לנצל ימי מחלה אף לאחר הודעה על פיטורים (או התפטרות), בתקופת ההודעה המוקדמת.