בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו

 

 

דמ"ש 7348-09 אודליה כחלון נ' סקילקס קורפ' בע"מ דינמיקה

 

 

בפני :

כב' השופטת חנה טרכטינגוט  

נ.צ. מר אורי שלוש

 

התובעת

אודליה כחלון 021624168

ע"י ב"כ עו"ד אורי שאבי

                                             -

 

 

הנתבעת:

דינמיקה סלולר מבית סקיילקס קורפוריישן בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד יניבר שטרנליב

     

 

 

1.                   התובעת, אודליה כחלון, עבדה אצל הנתבעת החל מיום 25/4/2002 ועד ליום 29/10/2009.

            הנתבעת הינה חברה העוסקת ביבוא, שיווק, הפצה ומכירה של מכשירי טלפון ואביזרי תקשורת סלולריים.

            התובעת הועסקה בתפקיד של נציגת מכירת ושימור לקוחות.

 

2.                   התובעת הודיעה על התפטרותה ביום 5/10/2009, לטענתה בשל הרעת תנאים.

 

3.                   המחלוקת הינה האם הוכיחה התובעת כי התפטרה מחמת "הרעה מוחשית בתנאי העבודה"  וכפועל יוצא, האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים.

 

4.                   התובעת, טוענת בתצהירה כי שכרה הורכב מתשלום לפי שעות בתוספת עמלות אישיות על ביצוע מכירות ושימור.

            עמלת המכירות חושבה לפי 25 ₪ לכל מכירה ואילו עמלת השימור נקבעה באופן הבא:

            לכל מחלקה הוגדר תקציב עמלות באופן כולל (להלן – "עוגת התקציב") ולכל עובד נקבע יעד אישי לכל חודש עבודה. כל עובד נוטל את חלקו מעוגת התקציב באופן יחסי להישגיו ועמידתו ביעדים שהוגדרו לו.

            כל הגדלה של כוח אדם מלווה בהגדלה של עוגת התקציב ולהיפך.

            לטענת התובעת עוגת התקציב עמדה על 22,000 ₪ ומשעזב אחד העובדים היא הוקטנה ל-20,000 ₪  ובהמשך הוקטנה ל-18,000 ₪.

            ממוצע העמלות של התובעת עמד על 2,000 ₪.

            בחודש ספטמבר הודיעה הנתבעת על שינוי במבנה השכר (בפועל השינוי חל באופן הדרגתי גם על שכר אוגוסט).

            בהתאם להודעה עוגת התקציב הופחתה מ-18,000 ₪ ל-14,000 ₪.

            הפער לחודש ספטמבר בין עמלות השימור (ללא קשר לעמלות המכירה) לתובעת לפי עוגת תקציב של 18,000 ₪ לבין עוגת תקציב של 14,000 ₪ הוא 615 ₪.

 

5.         התובעת התנגדה לשינוי. במכתב (לא נושא תאריך, נספח ד' לתצהיר) דרשה להשיב את התנאים הקודמים.

            במכתב מיום 24/9/2009 השיבה גב' בכר, מנהלת משאבי אנוש כי אין בשינויים משום הרעה בתנאים מהסיבות הבאות:

            גובה העמלה לכל שימור לא השתנה; פעולות מכירות מאפשרת לכל עובד בצוות להגיע לאותו היקף עמלות כפי שהיה רגיל עד לחודש פברואר 2009; מדובר בשינוי בעמלות (להבדיל משכר היסוד).

            לטענת גב' בכר מדובר בשינוי שחל כבר מחודש פברואר 2009 וכי הירידה בהיקף העמלות נובעת מהיעדרויות ומציון נמוך בביצועים.

            ביום 5/10/2009 הודיעה התובעת על התפטרותה.

 

6.         התובעת טוענת כי פתיחת קו שימור נוסף ללקוחות לא הפחית את נפח הפניות כיוון שהוסבר לעובדים כי הקו נפתח בגלל כמות פניות מוגברת ואי עמידה בעומס של טיפול בפניות של המחלקה. קו זה לא הפחית את נפח הפניות כי כל השיחות הבעיתיות הועברו אל המחלקה.

            בחקירתה הנגדית הבהירה התובעת כי פתיחת הקו הנוסף לא פגעה בעוגת התקציב של המחלקה.

            התובעת טוענת כי אין מקום לטענת הנתבעת בדבר ניצול הזמן למכירות, כי לא התפנה זמן, וכן על פי הנהלים נדרשו למכור שירות ביטוח ללקוחות שרכשו מכשיר סלולארי, והותר לפנות אליהם רק לאחר 14 ימים מיום הרכישה, כך שממילא לא היתה אפשרות לבצע מכירות נוספות.

            התובעת הבהירה בחקירתה הנגדית כי נסיון לחלק את העובדים לקבוצות שיתחלקו בפעילויות שימור ומכירה לסירוגין לא צלח, ובוטל.

 

7.         מטעם הנתבעת העידה גב' קרן ישכיל אשר כיהנה בתקופה הרלוונטית בתפקיד מנהלת אגף שירות לקוחות.

            לדבריה בפברואר החליטה הנתבעת לבצע תהליך התיעלות ולהשתמש בקו מענה טלפוני נוסף שיתן מענה ראשוני, כך שקו שימור לקוחות בו עבדה התובעת נהפך למשני, בכיר יותר.

            בחודש מאי לאחר שחלפה תקופת הסתגלות, חלה ירידה בנפח הפניות לצוות שימור הלקוחות שיכול היה להתמקד בהגברת הכנסות ממכירות.

            יחד עם זאת, טרם שונה אופן חישוב העמלות.

            השינוי התבצע בחודש אוגוסט עת ירד נפח העבודה בקו השימור ב-20%.

            כתוצאה מירידת הנפח מצד אחד והותרת עוגת התקציב מצד שני עלה ממוצע העמלות לשימור עבור לקוח בודד מ-15 ₪ לכל שימור, ל-22 – 20 ₪ לשימור.

            הירידה בעוגת התקציב לא פגעה בממוצע העמלות לכל שימור ובנוסף התפנה למוקדנים זמן לעסוק במכירות ללקוחות חדשים ולהשלים את סך העמלות בהתאם.

8.         טענות התובעת –

            א.         אין ליחס את הירידה בשיעור העמלות לביצועי התובעת שכן אלה לא השתנו.

            ב.         לא הוכחה טענת הנתבעת כי הירידה בעמלות נובעת מהיעדרויות.

ג.          מדובר בשינוי שכר הגורר הפחתה של כ-500 ₪ לחודש, כ-13% אשר עולה כדי הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

ד.         אין לקבל את טענת השיהוי כי השינוי  החל הלכה למעשה בספטמבר עבור חודש אוגוסט.

 

9.         טענות הנתבעת –

א.         פתיחת הקו הנוסף הביאה לירידה בתקציב המשולם לנציגים עבור פעולות השימור אך התפנה להם זמן נוסף לעסוק במכירות וכך יכלו להשלים את סך העמלות ואף להרוויח יותר. גובה העמלה לכל פעולת שימור לא השתנה.

ב.         השינוי הארגוני היה ידוע לתובעת בחודש פברואר עת נפתח קו המענה הנוסף ובחודש מאי הודיעה הנתבעת על הכוונה להתאים את עוגת התקציב למבנה הארגוני החדש. התובעת פנתה רק בחודש ספטמבר. שיהוי זה  מלמד על ניתוק הקשר בין השינוי הארגוני להחלטה להתפטר.

ג.          התובעת התפטרה טרם נתנה לעצמה הזדמנות אמיתית לבצע מכירות.

ד.         אין מדובר בהרעה מוחשית שכן הנתבעת אפשרה להשלים את העמלות במכירות.

            הנתבעת מפנה לעב' 2317/04 גילברג ידלה עליזה נ' חיים מברמן.

ה.         על פי הנספח להסכם העבודה הנתבעת רשאית לשנות את יעדי העמלות ושיטת החלוקה בהתאם לשינוי הנהלים בחברה.

ו.          הירידה בגובה העמלות נעוצה ביחידה בביצוע התובעת.

 

10.        דיון והכרעה –

            המסגרת הנורמטיבית –

ככלל, התפטרות מן העבודה אינה מזכה בפיצויי פיטורים. החריגים לכלל זה מנויים בסעיפים שונים בחוק פיצויי פיטורים, והרלוונטי לעניננו הוא החריג הקבוע בסעיף 11 (א) לחוק ["התפטרות אחרת שדינה כפיטורים"], הקובע כדלקמן:

" (א) התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים".

השאלה אימתי נקלע עובד למצב בו הורעו תנאי עבודתו בצורה מוחשית נדונה רבות בפסיקת בתי הדין לעבודה, ונקבע כי אין די בתחושתו הסובייקטיבית של העובד שתנאי עבודתו  הורעו,  אלא  עליו  להוכיח  קיומה של תשתית עובדתית אובייקטיבית המלמדת על

 

הרעה מוחשית בתנאי העבודה [ראה: דב"ע נז 3-179 יצחק ריזנברג – חברת גסטטנר (ישראל) בע"מ (לא פורסם) ; ע"ע 1271/00 אמ"י מתו"ם – אדריכלים, מהנדסים, יועצים ומודדים בע"מ – חיים אברהם, פד"ע לט, 587].

ביחס לטיב ההרעה נפסק, כי לא כל הרעה בתנאי העבודה עולה כדי הרעה מוחשית, וכי "הרעה צריכה להיות מוחשית עד כדי כך שאין לדרוש מן העובד כי ימשיך בעבודתו או שניתן לייחס למעביד את הרצון להתפטר מן העובד" [דב"ע נג/210-3 אהרון רביוב – נאקו שיווק בע"מ, פד"ע כז' 514].

מעבר להוכחת קיומה של הרעה מוחשית, נדרש העובד להראות גם קשר סיבתי בין ההרעה לבין ההתפטרות בפועל [דב"ע לה/41-3 יעקב היגר – דינה שוורץ, פד"ע 24.

בענין זה נקבע, כי יש ליתן את הדעת לנתונים שפעלו כפועל עובר להתפטרות, ולא לנתונים רדומים שהיו יכולים לפעול, אולם לא היו אלה שמחמת קיומם התפטר העובד [דב"ע לו/123-3 מדינת ישראל  - שלום לבבי פד"ע ח' 261].

לבסוף, כאשר מדובר בנסיבות שבידי המעביד לשנותן, על העובד להעמיד את המעביד על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי עבודתו ולאפשר לו לתקנה, ורק אם לא פעל המעביד לסילוקה של ההרעה – יחול סעיף 11 (א) לחוק [ראה: דב"ע לה/15-3 בן צור דרויאנוב – זיגמונס רוסקיס (לא פורסם); דב"ע שן/10-3 חיים כהן – הלהר פיסול ותכשיטים בע"מ, פד"ע כא, 238 ; דב"ח מח/174-3 טלסיס בע"מ – רוגל, פד"ע כ' 421].

 

11.        מן הכלל אל הפרט –

טענת התובעת להרעה מתייחסת לשינוי שיטת העמלות עבור השימור באופן שעוגת התקציב קטנה, ולפיכך העמלות בגין אותן פעולות ובגין עמידה באותם יעדים הופחתו.

לטענת התובעת שלא נסתרה ההפחתה בחודש ספטמבר הינה בסך של כ- 615 ₪.

עיון בתלושי השכר של התובעת לשנת 2009 מעלה כי ממוצע העמלות הוא בין 1,800 ₪ ל-2,000 ₪ (למעט חודש ינואר בו קיבלה עמלות בסך 2,835 ₪, וחודש אפריל בו קיבלה עמלות בסך של 1,521 ₪, ככל הנראה בגלל חופשת הפסח).

בחודש אוגוסט בו השינוי בשיטת החישוב נכנס בדיעבד קיבלה התובעת 1,376 ₪ ובחודש ספטמבר 1,215 ₪.

אין חולק כי מדובר בירידה של לפחות 500 ₪.

כבר נפסק, כי גובה השכר הוא אחד התנאים היסודיים והעיקריים שביחסי עובד ומעביד ולפיכך הפחתת שכר היא אולי ההרעה המוחשית ביותר של תנאים אלה.

אין לקבל את טענת הנתבעת כי שכר היסוד לא נפגע אלא רק חישוב העמלות, שכן תשלום העמלות הוא חלק בלתי נפרד משכרה של התובעת.

הנתבעת מבקשת להסתמך על הנפסק בעב' (י-ם) 2317/04 גולדברג ידלר עליזה נ' חיים מברמן, שם נקבע כי אין בשינוי בעמלות כדי להוות הרעה מוחשית. אלא שלטעמנו אין הנדון דומה לראיה,  שכן באותו מקרה כנגד שינויים בעמלות התווספו בונוסים חדשים כך ששכר העובדת בפועל לא נפגע, והדבר הוכח על ידי השוואת תלושי השכר חמישה חודשים לאחר מכן.

כמו-כן באותו מקרה על אף התוספת של הבונוסים ניתנה לתובעת אפשרות להתפטר תוך שלושה חודשים ולקבל פיצויי פיטורים מלאים.

לא זה המקרה שלפנינו.

 

12.        אין מקום לטענת הנתבעת כי השינוי הארגוני "שחרר" לתובעת זמן לבצע מכירות, שעל ידי ביצועם יכולה היתה להשלים את העמלות, טענה זו לא הוכחה.

נתנו אמון מלא בעדות התובעת לפיה בפועל הדבר לא התאפשר ומה גם שבפועל השוואת תלושי השכר מלמדת על ירידה מוחשית בחודש אוגוסט בו בוצע השינוי בחלקו עת עוגת התקציב ירדה ל-15,000 ₪.

 

13.        גם טענת הנתבעת המייחסת את הירידה בעמלות להיעדרויות או לביצוע ירוד דינה להדחות, משטענה זו נטענה באופן כללי ולא הוכחה.

 

14.        הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התובעת לא התפטרה מחמת ההרעה שכן כבר בחודש פברואר ידעה על פתיחת הקו החדש ולפחות מחודש מאי ידעה על השינוי הארגוני.

            גם טענה זו דינה להדחות.

            הנתבעת לא הוכיחה כי הבהירה לתובעת כיצד השינוי ישפיע על מבנה שכרה.

            קיבלנו את עדות התובעת כי רק בעת תשלום שכר אוגוסט נכחה לראות את השפעת השינוי עליו הודע באופן רשמי רק ביום 13/9/2009 (נספח ב' לתצהיר התובעת).

            התובעת התריעה על כך באופן מידי, וטענתה נדחתה  ביום 24/9/2009.

 

15.        המסקנה אפוא כי הנתבעת הוכיחה כי התפטרה מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה ולפיכך היא זכאית לפיצויי פיטורים.

            הנתבעת לא כפרה בסכום ולפיכך תשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך של 11,605 ₪.

            התרשמנו כי הנתבעת לא שילמה את פיצויי הפיטורים בשל מחלוקת אמיתית ולפיכך אנו מעמידים את פיצויי ההלנה על גובה של הפרשי הצמדה וריבית.

            כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.

            כל הסכומים ישולמו לתובעת תוך 30 יום מהיום שיומצא לנתבעת פסק הדין.

הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 יום.

 

 

 

5129371

 

 

5129371

 

5467831354678313ניתן היום,  א' שבט תשע"א, 06 ינואר 2011, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

 

 

 

נ.צ. מר אורי שלוש

 

חנה טרכטינגוט, שופטת


 

 

התקשר עכשיו 03-6091103 לייעוץ ראשוני בלא תשלום עם עורך דין דיני עבודה.  תל-אביב, מרכז עזריאלי, הבניין המשולש, קומה 28.

 עורך דין לענייני עבודה בתל אביב | איך מגישים תביעה | מהעתונות | מפת האתר