בית משפט השלום תל אביב-יפו

א  062327/05

 

בפני:

כבוד השופטת רונית פינצ'וקֿֿאלט

תאריך:

19/04/2009

       

 

בעניין:

שי וליץ

 
 

ע"י ב"כ

עו"ד הראל סיל

התובע

                                    

נ  ג  ד

 

 

שי דיין

 

 

ע"י ב"כ

עו"ד אורי שאבי

הנתבע

 

פסק דין

 

התובע העוסק ביזמות באינטרנט פנה לנתבע, מתכנת העוסק, בין היתר, בהקמת אתרי אינטרנט, לצורך הקמת אתר אינטרנט שייחד עצמו ל"חדרי שיחות" (צ'טים).

בין הצדדים נקשרו שלושה הסכמים ביחס להקמת האתר.

לטענת התובע הפר הנתבע את ההסכמים. לפיכך, לטענתו, יש לבטל את ההסכם ולחייב את הנתבע בהשבת התמורה ששילם וכן פיצוי בגין הפסדים ונזקים שנגרמו לו.

 

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים .

התובע הגה רעיון להקמת אתר אינטרנט ייחודי לצ'אטים,  וצרף אליו כשותף להקמת האתר את חברו בן חי חולי (להלן – "חולי"). שניהם פנו לנתבע על מנת שיקים את האתר על-פי דרישות שייקבעו על ידי התובע.

 

ביום 7.11.04 נחתם מסמך סיכום הבנות (להלן: "סיכום הבנות") (מוצג ת/3 נספח ב' לתצהירו של התובע) בין התובע וחולי לבין הנתבע, בדבר הקמת האתר על-ידי הנתבע תוך 34 ימי עסקים, בתמורה לסך 2,500$ ארה"ב כולל מע"מ.

 

ביום 15.11.04 בהמשך להסכם הראשון הוחלפו תכתובות בין הצדדים (מוצג ת/3 נספח ג') בדבר איפיון האתר ותיאור המודולים ומנועי החיפוש שבאתר. לבסוף, ביצע התובע הזמנה סופית להקמת האתר שעלותו 11,050 ש"ח כולל מע"מ (מוצג ת/3 נספח ד') ושילם כמקדמה  ביום 17.11.04 סך של 5,457 ₪ כולל מע"מ (מוצג ת/3 נספח ה')

מועד זה הוא היום הקובע להחלת התנאים בהסכם ולוח הזמנים לבניית האתר הקבוע בו.

 

התובע טוען כי בנוסף, הופנה על-ידי הנתבע למעצב אתרים "קיטש אורן פייט" (להלן – "קיטש") כתנאי לבניית האתר ושילם עבור שירות זה 1,256 ש"ח (מוצג ת/3 נספח ו').

 

לטענת התובע, לא עמד הנתבע בלוח הזמנים שנקבע בהסכם ההבנות והאתר לא עלה לרשת במועד המוסכם. לאחר חלופת מכתבים והתראות נראה היה שהאתר על סף סיום בנייתו ונותרו, לדברי הנתבע, "באגים" קטנים שצריך להסירם והאתר יהיה מוכן לשימוש.

 

בחלוף הזמן, העלה הנתבע גרסה ראשונה של  האתר לרשת האינטרנט ונוצרו בגין כך עלויות אחסון. לאור זאת, ולאחר שהאתר לא היה מוכן במלואו על-פי המאפיינים שנקבעו, נחתם ביום 21.2.05 הסכם נוסף בין הצדדים (להלן: "ההסכם שני", מוצג ת/3 נספח י"א), ובו התחייב הנתבע לפצות את הנתבע כפי שיפורט בהמשך.

 

לאחר זמן מה הודיע הנתבע לתובע כי יש בידו גרסה מתוקנת של האתר ובעבות זאת שילם התובע לנתבע סכום נוסף של 2,728 ש"ח.

 

לטענת התובע, התברר כי בגרסה המתוקנת ליקויים ו"באגים" רבים.

 

לאחר שהנתבע עדיין לא השלים את בניית האתר, נחתם בין הצדדים הסכם נוסף, ביום 15.5.05, בו ניתנה לתובע ארכה עד ליום 19.5.05 לסיום מודל והממשק המתואם ל- firewall  , ושהות עד ליום 14.6.05 לסיום המודל הניהולי באתר.

 

שוב לא עמד הנתבע בלוח הזמנים, וכתוצאה פרש חולי מהשותפות. חבר אחר, מר שחר בוצר (להלן: "בוצר") הביע עניין בשותפות אך ויתר על כך עקב ההתקדמות איטית בבניית האתר.

 

ביום 15.7.05 פנה הנתבע או עובד מטעמו במייל אל התובע והודיע כי סיים לייצב את הגרסה הניסיונית החדשה (מוצג ת/ז נספח יג').

 התובע סרב לקבל את מסירת העבודה, ראה בכך הפרה יסודית של הסכמים שבין הצדדים והגיש תביעה זו הכוללת:

8,287 ש"ח - בגין התשלום לנתבע להקמת האתר;

1,256 ש"ח - בגין התשלום למעצב האתרים;

945 ש"ח - דמי אחסון;

15,000 ₪ - הפסדי הכנסה עקב ביטול זמנו של התובע

25,000 ₪ - אובדן רווחים עתידיים מלקוחות פוטנציאלים.

15,000 ₪ - פגיעה בשמו הטוב של התובע ועגמת נפש.

 

לטענת התובע לא מדובר ברעיון ייחודי. כן הוא טוען כי קיים את הסכם ההבנות ואת ההסכם השני, לאחר שביצע את האמור בהם ולאחר שפיצה את הנתבע בגין האיחור בסך של 1,000 ש"ח ותשלום של רוב הוצאות האחסון החודשי של האתר ברשת האינטרנט.

 

בהסכם השלישי דובר על תוספות והתאמות למערכת ההפעלה החדשה, נסיבות שאינן קשורות לנתבע ולראייה, לאותם השיפורים הנוספים שהתחייב הנתבע לבצע בסעיף 1 להסכם השלישי נקבעה תמורה, אותה ישלם התובע בסך 100$.

 

ביום 15.7.05 הועלה האתר המתוקן לרשת האינטרנט.

 

לפיכך טוען הנתבע כי לא הפר את ההסכם, ולחילופין ככל שיש עילה לביטול ההסכם השלישי, הרי שלא שולמה בגינו תמורה.

 

הנתבע אינו מכחיש קיומם של "באגים" בגרסאות השונות אך טוען כי בכל מערכת, גם הפופולאריות ביותר, יש "באגים". במקרה הנדון ה"באגים" לא הפריעו להפעלה תקינה של האתר ברשת ולשימוש יעיל בו.

 

הנתבע גם אינו מכחיש כי היה איחור ביחס ללוחות הזמנים שנקבעו בהסכם ההבנות, אך מדובר, לטענתו, באיחור סביר, והוא פיצה את התובע בגין האיחור בצורת הנחה של 1,000 ש"ח בתמורה עבור התשלום להסכם השני.

 

גם לגבי ההסכם השלישי מודה הנתבע כי איחר בהקמת האתר אך, לטענתו, מדובר באיחור קצר ואין מדובר בהפרה יסודית של ההסכם.

 

דיון .

עיקר המחלוקות שבין הצדדים הינן כדלקמן:

1.        האם הפרה הנתבעת את ההסכמים עם התובעת.

2.        במידה ויש לענות על השאלה הראשונה בחיוב - מה מהותה של הפרה זו והאם היא מצדיקה ביטול ההסכם.

 

האם הנתבע הפר את ההסכמים בין הצדדים.

 

אין מחלוקת בדבר קיומם של שלושה הסכמים בין הצדדים:

הראשון – סיכום ההבנות אשר נכנס לפועל ביום 17.11.04 עם התשלום של מחצית התמורה.

השני – נחתם ביום 21.2.05 לאחר שהנתבע לא מעד בלוחות הזמנים שנקבעו בהסכם הראשון.

השלישי – נחתם ביום 15.5.05 ונקבעו בו שיפורים ועדכונים נוספים לאתר (מודול 1 ו-2), ונקבע בו מועד נוסף לסיום בנייתו הסופית של האתר (הכוללת את ההסכם השלישי לעדכון ושיפור האתר).

 

הסכם ההבנות וההסכם השני .

אין מחלוקת שהנתבע לא עמד בלוח הזמנים אשר נקבע בהסכם הראשון וקיבל מספר התראות וארכות מהתובע עד לחתימת ההסכם השני (ראה סעיף 8 בכתב ההגנה המתוקן, וסעיף 6 לתצהירו של הנתבע).

 

אין מחלוקת שבהסכם השני נקבע מנגנון לפיצוי התובע עקב האיחור בבניית האתר ונקבע כך:

א.         הנתבע ישלם סך של 50$ דמי אחסון חודשיים והתובע ישלים סך של 30$ לחודש.

ב.         הנתבע יפצה את התובע בשרותי טכנולוגיית וידאו בשווי מוערך של כ-1,000$.

ג.          מהסכום הסופי של התמורה בגין בניית האתר יופחתו 1,000 ש"ח.

ד.         הנתבע מתחייב לסיים את בניית האתר בצורה מלאה וסופית עד ליום 10.3.05.

 

אין מחלוקת שהנתבע העלה את האתר לרשת בסמוך למועדים הקבועים בהסכם השני ובתמורה קיבל תשלום נוסף של 25% מסך התמורה המלאה.

 

לטענת התובע לחץ עליו הנתבע  לשלם 25% נוספים מתוך יתרת התמורה של 50%. טענה זו לא נתמכת בראייה כלשהי, ועצם התשלום מצביע על כך, שניתנה תמורה של מתן השירות כך שהאתר עלה לרשת.

 

ביחס לאתר שעלה בשלב זה טוען התובע כי באתר היו תקלות ו"באגים" רבים ומהותיים, והאתר לא היה מוכן לשימוש.

 

התובע הביא לעדות את מר בוצר ומר חולי, שניהם חבריו של התובע (עמוד 16 לפרוטוקול). אלה העידו כי בתקופה שלאחר ההסכם השני האתר לא פעל באופן תדיר ולא הצליח לשאת יותר ממספר משתמשים בודדים.

 

עדות זו אין בה די כדי לבסס את טענות התובע בדבר איכות האתר.

 

ראשית, מדובר באנשים המיודדים עם התובע.

 

שנית, מדובר בעניין שבמומחיות ולפיכך היה על התובע להגיש חוות דעת מומחה לצורך כך.

 

התובע לא הגיש חוות דעת מומחה. תחילה מסר הנתבע לתיק בית המשפט חוות דעת מומחה מטעמו. ביום 24/12/07 הגישו הצדדים הסכמה דיונית שקיבלה תוקף של החלטה לפיה חוות הדעת מטעם הנתבע תוצאה מהתיק ולא תשמש שראייה.

 

התובע הוא המוציא מחברו ועליו הנטל להוכיח את העובדות המשמות עילת תביעתו, בעניניינו, העובדה שהאתר לא היה תקין לפעולה. לשם כך, כאמור היה עליו להגיש חוות דעת מומחה, דבר שאותו לא עשה.

  

ההסכם השלישי .

בהסכם השלישי נקבע כי הנתבע יכניס שני מודולים חדשים, ולמעשה יבצע שדרוג לאתר. כמו כן נקבע לוח זמנים לסיום עדכון השיפורים באתר.

 

לאור העובדה שבהסכם השלישי הוסכם על שינויים ותוספות לאמור בהסכמים הקודמים נראה כי ההסכם השלישי קובע הסכמות סופיות להצגת האתר, תוך התקנת שיפורים ותוספות לעניין הפיירוול שהנתבע התחייב לבצע כתוספת על האמור במפרט של ההסכמים הקודמים.

 

אינני מקבלת את טענת התובע כי ההארכה שניתנה לנתבע בהסכם השלישי קשורה לאותם המרכיבים  אשר כלולים בהסכמים הקודמים (ראה פרוטוקול הדיון בעמוד 23 שורות 11-26).

 

אין מחלוקת כי ביום 15.7.05 שלח מתכנת מטעם התובע מייל ובו נרשם כי סיים לייצב את הגרסה הניסיונית החדשה.

 

הנתבע אינו חולק על כך שסיים את בניית האתר ושיפורו באיחור של כחודש ביחס לאמור בהסכם, אלא שלטענתו מדובר באחור סביר.

 

אין מחלוקת שהתובע לא הודיע לנתבע, לפני שהאחרון הודיע לו שהאתר מוכן, כי הוא מבקש לבטל את ההסכם בשל איחור שכי אל לנתבע להמשיך בעבודה. כמו כן מעדותו של התובע עולה כי הוא לא טרח לבדוק את האתר המוגמר.

 

בנסיבות אלה אין בידי לקבל את טענת התובע בדבר ביטול ההסכם בשל האיחור. ראשית, האיחור של חודש הינו סביר בנסיבות. שנית, כאמור, התובע לא הודיע לנתבע לפני הודעתו של האחרון כי האתר מוכן, להפסיק את העבודה וכי הוא לא מעוניין בה עוד. לבסוף, ככל שטענת התובע היא כי גם באותו שלב האתר לא היה תקין באופן סביר באותו מועד, הרי שהיה עליו להגיש על כך חוות דעת מומחה, כפי שצויין לעיל, ומאחר והוא לא עשה כן, לא הוכיח את טענתו בנדון. למעשה, מאחר והתובע, על-פי עדותו, לא בדק את האתר לאחר אותו מועד, אין הוא עצמו יכול לטעון כי האתר לא היה תקין במועד זה.

 

סוף דבר .

אין מחלוקת כי הנתבע לא עמד בלוח הזמנים האמור בהסכמים, אך בהסכם השני נקבע מנגנון פיצוי בתשלום מיידי, בהנחה ובתשלום עבור אחסנה.

ההסכם השני בוצע לכאורה, שכן הנתבע העלה את האתר. התובע טוען, אמנם, כי האתר לא מספק בשל ליקויים רבים אך טענה זו לא הוכחה בהיעדר חוות דעת מומחה.

בהסכם השלישי הוכנסו שינויים ותוספות המקובלות על שני הצדדים ואף נקבע לוח זמנים. הנתבע לא עמד בלוח זמנים זה אך האיחור אינו בלתי סביר, והתובע לא ביטל את ההסכם לפני מסירת העבודה על ידי הנתבע, ונתן לנתבע להמשיך ולעבוד על האתר עד למסירתו על ידו לתובע. כמו כן, ככל שלתובע טענות על ליקויים באתר זה, הרי שהוא לא בדק את האתר לאחר מסירתו, ויתר על כן לא הגיש חוות דעת מומחה על ליקויים כלשהם.

 

 

5129371

54678313פסיקתא .

לאור כל האמור לעיל נדחית התביעה.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

 

 

5129371

54678313המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ה בניסן, תשס"ט (19 באפריל 2009), בהיעדר הצדדים.

_________________________________                     

 

 

רונית פינצ'וקֿֿאלט 54678313-62327/05

  רונית פינצ'וקֿֿאלט, שופטת

 

התקשר עכשיו 03-6091103 לייעוץ ראשוני בלא תשלום עם עורך דין דיני עבודה.  תל-אביב, מרכז עזריאלי, הבניין המשולש, קומה 28.

 עורך דין לענייני עבודה בתל אביב | איך מגישים תביעה | מהעתונות | מפת האתר