אורי שאבי ושות' 
  משרד עורכי-דין

 







 
                                                                                                                          
 
 
 

בית הדין הארצי לעבודה

 

 

 

עע 000305/05

 

 

 

1. אשר מאיר

2. לואי דה-הרטוק ז"ל

 

המערערים

 

 

 

החברה להגנת הטבע

המשיבה

 

 

בפני: השופט עמירם רבינוביץ, השופט יגאל  פליטמן, השופטת נילי ארד

             נציג עובדים מר יהודה בן הרוש,  נציג מעבידים  מר רפי פרבר

 

 

בשם המערערים -  עו"ד משה קריספין

בשם המשיבה -  עו"ד יודפת טנא

 

פסק דין
השופט עמירם רבינוביץ

 

1.         המחלוקת העיקרית בערעור זה היא, האם זכאים המערערים לתשלום גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית כמשמעותם של מונחים אלה בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א - 1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה או החוק) בימי חול או שבת, בהם שהו בתורנות (להלן – התורנות) בבית ספר שדה של המשיבה באילת (להלן – בית הספר).

 

2.         הנתונים העובדתיים המתייחסים למחלוקת זו אינם שנויים במחלוקת בעיקרם כפי שנפרט להלן:

 

א.        המשיבה הינה עמותה רשומה הפועלת שלא למטרות רווח לשם הגנה על ערכי טבע, שמירה על איכות הסביבה, העמקת החינוך והכרת הטבע וידיעת הארץ, והיא מפעילה, בין היתר, בתי ספר שדה ברחבי הארץ בהם היא מקיימת פעילויות בתחומים אלה, ובהם גם בית ספר שדה אילת.

ב.         המערער מס' 1 עבד אצל המשיבה מיום 1 בפברואר 1999 ועד ליום 21 בספטמבר 2000 בתפקיד עוזר תחזוקן בבית ספר שדה אילת.

 

ג.         המערער מס' 2 עבד אצל המשיבה החל מיום 25 במאי 1998 ועד ליום 26 בנובמבר 2000 בתפקיד עוזר תחזוקן בבית ספר שדה אילת. למרבה הצער, נפטר המערער מס' 2 ביום 1.10.2001 ואביו הצהיר, כי הוא יורשו היחיד.

 

ד.         המערערים לא התגוררו בדרך קבע בבית ספר שדה אילת.

 

ה.        המערערים ביצעו מדי פעם, לפי הצורך ולפי דרישת המשיבה תורנויות בימי חול ובשבת כמפורט להלן:

 

המערער מס' 1  ביצע ימי תורנות כדלקמן:

במהלך שנת 1999 – 42 ימי כוננות חול ו-16 ימי כוננות שבת;

במהלך שנת 2000 – 45 ימי כוננות חול ו-12 ימי כוננות שבת;

 

המערער מס' 2 ביצע ימי תורנות כדלקמן:

במהלך שנת 1998 – 12 ימי כוננות חול ו-6 ימי כוננות שבת;

במהלך שנת 1999 – 35 ימי כוננות חול ו-11 ימי כוננות שבת;

במהלך שנת 2000 – 28 ימי כוננות חול ו-6 ימי כוננות שבת;

 

ו.         תקנון העובדים במשיבה (להלן – התקנון) מסדיר באופן כללי את תנאי העבודה של העובדים השונים אצל המשיבה והוא חל גם על המערערים בהתאמה ולפי העניין.

 

ז.         מוסכם על הצדדים, כי תורנות יום חול החלה בשעה 16:00 של אותו יום והסתיימה בבוקר היום שלמחרת (סעיף 8.1 לתצהיר דורית הררי, מנהלת פרט ורווחה באגף משאבי אנוש של  המשיבה). כמו כן מוסכם, בעיקרו של דבר, על הצדדים, כי תורנות שבת כללה את יום השבת עד יום ראשון. לגרסת המשיבה, לעיתים הסתיימה התורנות במוצאי שבת ולעיתים הסתיימה ביום ראשון.

 

ח.        אין גם מחלוקת, כי בגין תורנות ביום חול קבלו המערערים סך של 50 ש"ח עד לחודש נובמבר 1999. החל מחודש דצמבר 1999 קבלו המערערים סך של 100 ש"ח עבור תורנות של יום חול. עבור תורנות שבת שבוצעה עד לחודש נובמבר 1999 קיבלו המערערים סך של 330 ש"ח ועבור תורנות שבת שבוצעה החל מחודש דצמבר 1999, קבלו סך 430 ש"ח.

 

ט.        המערער מס' 1 גם העיד, כי גר בבית הספר במשך חודש בערך חצי  שנה לפני שסיים את עבודתו.

 

3.         על פי גרסת המערערים, בזמן התורנויות בבית הספר היו עסוקים כל הזמן או עמדו כל הזמן לרשות המשיבה כדי לטפל בכל דבר שאירע בבית הספר, ולכן הן את השעות בהן בצעו מטלות בפועל, והן את השעות בהן עמדו לרשות המשיבה כדי לבצע כל מטלה לפי הצורך, יש לראות כשעות עבודה.

 

4.         על פי גרסת המשיבה, רק את השעות בהן בצעו המערערים בפועל את המטלות שהוטלו עליהם במסגרת התורנויות יש לראות כשעות עבודה, ואילו את השעות בהן היו אמורים להיות זמינים לקריאה לפעולה, יש לראות כשעות כוננות, שלגביהן אין המערערים זכאים לגמול שעות נוספות, או לגמול עבודה במנוחה השבועית.

 

5.         בית הדין האזורי בבאר שבע (עב 001648/01, עב 0016521/01; השופט משה טוינה) קיבל את גרסת ועמדת המשיבה, כשהוא יוצא מנקודת מוצא, לפיה ברוב שעות התורנות עמדו המערערים לרשות עצמם ולא עבדו בפועל, וכי השעות שבהן עמדו המערערים לרשות העבודה השתנו מתורנות לתורנות, בין היתר, בהתחשב באחוז התפוסה של בית הספר במהלך התורנות. במילים אחרות, רק השעות בהן עבדו המערערים בפועל הן שעות עבודה, ואילו השעות בהן נכחו המערערים בבית הספר נכונים לכל קריאה לביצוע מטלה, אך לא ביצעו מטלות בפועל, הן שעות בהן יכלו לעשות לעצמם ולכן אינן שעות עבודה. בית הדין האזורי ציטט את עדויותיהן של שתיים מעדות המשיבה, לפיהן נהגו המערערים לצאת משטח בית הספר בזמן התורנות, לארוחות ערב בשבת וגם למקומות אחרים. לאור נקודת מוצא זו, הגיע בית הדין האזורי למסקנה, שהמערערים לא הוכיחו את המספר המדויק של השעות בהן עמדו לרשות העבודה, ולכן דחה את התביעה.

 

6.         המערערים חלקו על מסקנות בית הדין האזורי כשהם טוענים בתמצית את הטענות הבאות: המשיבה עצמה הודתה, כי על פי הנוהל שלה בתקנון לגבי אירוח בבית הספר בשבתות ובימי חול, על התורנים להימצא בתחום בית הספר במשך כל התורנות. דרישה זו די בה כדי להוכיח שאין מדובר בכוננות, אלא בשעות עבודה בפועל בה עמדו המערערים לרשות המשיבה ;        המערערים היו תורנים, ששהו במקום העבודה כחלק מצוות תורן ולא ככוננים. מונח זה של תורנות מצוי אף בנוהל לעניין תורנות שבת הקיים בתקנון. עצם ההתייצבות לתורנות והשהות בבית הספר תוך נכונות לכל קריאה בתשלום עבורה, מזכה את המערערים ולאו דווקא העבודה בפועל ; אין כל קשר בין מידת התפוסה של חדרי בית הספר בימי התורנות ובין זכאותם של המערערים  לתמורה בגין שהותם בבית הספר בימי התורנות במקום לשהות בביתם ועם משפחתם. אין בהסדר על פי נוהל התורנויות הקבוע בתקנון כל התניה התולה את התמורה שתשולם להם, בתפוסת בית הספר ; לא המערערים קבעו מתי ישהו בתורנות זו או אחרת. הם זומנו אליה ובמידה לא מועטה התורנות נכפתה עליהם ; יציאות התורנים מבית הספר היו מתואמות ומאושרות, ואיש לא טען כנגדם, כי בדרך זו הפרו את המשמעת ; הפסיקה הקיימת תומכת בעמדת המערערים שלפיה שעות התורנות, למעט שעות השינה, הן שעות עבודה.

 

7.         המשיבה תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי כשהיא מדגישה את הדברים הבאים: שעות כוננות, בהן לא מבצעים הכוננים איזו שהיא משימה בפועל  אינן "שעות עבודה" כמשמעותן בחוק שעות עבודה ומנוחה. מכסת השעות בהן עבדו המערערים בפועל בזמן הכוננות היא מועטה ולגבי יתר השעות, אין הם זכאים לתמורה זולת זו שקיבלו ; התמורה, שקיבלו המערערים עבור שעות הכוננות בהן עבדו בפועל, גבוהה מהתמורה לה הם זכאים על פי החוק ועל פי התקנון ; המערערים לא הוכיחו, כמה שעות עבדו בפועל בכל "כוננות", ואין לפסוק בנושא זה על פי אומדן.

 

הכרעה

 

8.         אנו סוברים, שבית הדין האזורי שגה במבנה המשפטי אותו בנה ושעל פיו קבע, כי רק הזמן בו ביצעו המערערים מטלות בפועל בעת התורנות נחשב כשעות עבודה, ואילו הזמן בו נמצאו המערערים בבית הספר מוכנים ומזומנים לכל קריאה לטפל בכל בעיה שתתעורר בזמן התורנות אינו נחשב כשעות עבודה. האם היה עולה על הדעת, שאיש תחזוקה בבית מלון הנמצא בתורנות שבת או חול יקבל תמורה רק בעד השעות בהן עסק בתיקון תקלות ולא בעד שעות שהייתו בבית המלון, בהן היה מוכן ומזומן לכל קריאה.

 

9.         המערערים לא בחרו להשתתף בתורנויות. הדבר היווה חלק מתנאי עבודתם כפי שבא הדבר לידי ביטוי לגבי המערער מס' 1 בהסכם העבודה המיוחד שלו מיום 8.6.99 (נ/1) במילים הבאות:

 

"במידה ותצטרך להשתתף בתורנות אירוח תקבל תשלום על פי הביצוע בפועל ועל פי נהלי החברה בגין תורנות יום חול ושבת" (ההדגשה הוספה – ע.ר.)

 

 

דברים דומים נכתבו בהסכם העבודה של המערער מס' 2 מיום 28.7.98 (נ/2) בזו הלשון:

 

"במידה ותידרש לבצע שעות נוספות או במידה ותידרש לתורנויות בימי חול וכונן שבת ישולם לך תשלום נוסף".

 

 

10.       על מטרתה של התורנות נכתב "בנוהל תורנות אירוח בסופי שבוע ובחגים בבתי ספר שדה"  (להלן – נוהל תורנות) הדברים הבאים:

 

"במטרה לתת שירות הולם לאורחים בבתי ספר שדה בסופי שבוע ובחגים, החליטה הנהלת החברה על הפעלה מסודרת של תורנות אירוח.

התורנות תופעל בסופי שבוע ובחגים בהם יהיו בבתי-הספר אורחים (קבוצות ו/או בודדים), במספר המצדיק תורנות כנ"ל.

הקביעה מתי לקיים תורנות הינה באחריות מנהל בית ספר שדה.

מנהל בית ספר שדה יוודא הפעלה מלאה של שעות ותוכן התורנות".

 

11.       על פי נוהל התורנות הקיים אומנם רק לגבי סופי שבוע וחגים, אך נראה שחל גם על תורנויות בימי חול (סעיף 7.1 לתצהיר דורית הררי), הקביעה מתי לקיים תורנות היא של מנהל בית הספר ועליו לפקח על הפעלה מלאה של שעות ותוכן התורנות.

 

12.       לא המערערים קבעו את הנחיצות לתורנות, את מועדי התורנויות ואת מתכונת שעות התורנות. כל אלה נקבעו על ידי המשיבה, באמצעות מנהל בית הספר. לפיכך אם נדרשו המערערים לקיים תורנות בימים שאין בהם תפוסה מלאה, לא הם היו אחראים לכך שהעבודה בימים אלה הייתה מועטה. הם מכל מקום נדרשו לשהות בבית הספר.

 

13.       בימי התורנות התנתקו המערערים מביתם, ובמקום לעשות לעצמם העמידו את זמנם לרשות בית הספר בתוך כותלי בית הספר. העובדה, שבחלק משעות התורנות לא הייתה פעילות שהצריכה פעולה מצד המערערים, אינה גורעת ממהותן של שעות אלה כשעות עבודה, בהן בעל כרחם נאלצו להתנתק מביתם ומשפחתם, לשהות בבית הספר ולפעול לפי רשימת המטלות המופיעות בנוהל התורנות, ובזמן בו אין פעילות להימצא במקום מוכנים ומזומנים לכל קריאה שתבוא מצד האורחים, או גורם אחר, לבצע את המוטל עליהם. שעות נוכחות אלה בבית הספר הם "שעות עבודה" לכל דבר ועניין, ואין זה משנה אם בחלק מהשעות לא נקראו לבצע איזו שהיא מטלה, משום שלא הייתה כזו. עצם החובה להימצא בבית הספר תוך התנתקות מביתם ומשפחתם במטרה להיענות לכל בעיה אם תתעורר, גם אם לא תתעורר כלל, פירושה בנסיבות הקיימות העמדת זמן לרשות בית הספר, וזו הגדרת המונח שעות עבודה בחוק שעות עבודה ומנוחה, דהיינו, "הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה". שעות אלה הם בדיוק השעות שבו עמדו המערערים לרשות העבודה, גם בזמן בו לא הייתה כל בעיה לטיפול, אך הם היו מוכנים וזמינים במקום לטפל בה אם תבוא.

 

14.       כך נקבע במפורש בסעיף 3.5 לנוהל התורנות, כי על התורן להימצא בתחום בית הספר במשך כל שעות התורנות ולתלות מודעה גדולה וברורה על דלת המשרד המסבירה מי התורן והיכן ניתן למצאו בשעה שהמשרד סגור. זו קביעה קטגורית חד משמעית לחובה להימצאות התורן בתחום בית הספר במשך כל שעות התורנות מה שמלמד, כי יש חשיבות לעצם ההימצאות במקום במשך התורנות. על פי סעיף 4.4. לנוהל התורנות על התורן להציג את עצמו בתחילת ארוחת הערב ככתובת לטיפול בבעיות. קרי, הוא מודיע לאורחים כי הוא עומד לרשותם בכל זמן התורנות בכל בעיה שתתעורר במשך התורנות. מוכנות זו היא חלק מעבודתו. על פי סעיף 4.5 לנוהל התורנות על התורן לטפל בבעיות בלתי צפויות ובבקשות האורחים.

           

התורן חייב איפוא להיות מוכן ומזומן בכל עת לטפל בכל בעיה שתתעורר במשך התורנות, ואין זה משנה אם תהיינה בעיות אם לאו. עצם השהות שלו במקום תוך זמינות ומוכנות לענות לכל קריאה שתהיה – מעידה כאלף עדים, שמדובר בשעות עבודה מובהקות כמשמעותן בחוק שעות עבודה ומנוחה.

 

15.       המערערים לא היו צריכים להוכיח את מספר שעות העבודה בהן ביצעו עבודה בפועל, מפני שאת כל שעות שהותם בבית הספר בזמן התורנות יש לראות כשעות עבודה. כאמור לעיל, מסגרת שעות העבודה של המערערים בזמן התורנות ידועה ובעיקרה מוסכמת. אם קיימת טענה של המשיבה, אליה נתייחס בהמשך, לפיה המערערים עזבו את בית הספר במהלך התורנות, הרי הנטל להוכיח זאת מוטל על המשיבה.

            כאשר קיימת לגבי עובד מתכונת קבועה של שעות עבודה, השעות הכלולות באותה מתכונת הן שעות עבודתו (עדמ (ארצי) 19/06 מנשה מואס - אייל חדד, טרם פורסם, ניתן ביום 2.1.2007 ; עע (ארצי) 1054/04 אבו רמוז פדל - ברקת חברה לבנין בע"מ, טרם פורסם ניתן ביום 29.5.2005 ; דב"ע (ארצי) לז/2-1 תופיק חלד מחמוד - דקל מרקט שותפות, פד"ע ח', 343, 351). מעביד הטוען, כי העובד לא עבד בכל השעות הכלולות באותה מסגרת עליו נטל הראיה. נטל זו מוטל על המעביד הן מכוח הוראת סעיף 25(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה המחייבת מעביד כדוגמת המשיבה לנהל פנקס שעות עבודה, והן מכוח ההוראה בפרק הכללי לנוהל התורנות בו נקבע, כי "מנהל בית ספר שדה יוודא הפעלה מלאה של שעות ותוכן התורנות". במילים אחרות, מנהל בית הספר הוא האחראי לכל מה שקשור בתורנות, והוא צריך לדעת מתי יצאו התורנים מתחום בית הספר, ומה מספר השעות שבהן שהו בזמן התורנות מחוצה לו.

 

16.       במקרה הנוכחי, קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה, האם יצאו המערערים מתחום בית הספר בזמן התורנות, מתי יצאו ולכמה זמן יצאו.

            המערער מס' 1 הודה בסעיף 10 לתצהירו, כי המערערים יצאו מבית הספר בזמן התורנות לאכול, אך לא יותר מאשר למשך חצי שעה בכל פעם. בחקירתו החוזרת אמר המערער מס' 1, כי כאשר נסע לאכול ארוחת ערב בליל שבת, בביתו, נעדר מבית הספר במשך 45 דקות כולל זמן נסיעה.

            המשיבה טענה, כי אין זה סביר שהמערער נעדר מבית הספר לארוחת ערב בליל שבת בביתו רק 45 דקות, כאשר הנסיעה מבית הספר לביתו נמשכת     כעשר דקות לכל צד. ברם, אין לנו עדות מטעם המשיבה לגבי משך ההעדרות בזמן הארוחה מלבד הטלת ספק בסבירות משך ההעדרות.  בעניין זה כפי שציינו הנטל מוטל על המשיבה.

 

17.       מן הראוי לציין עוד, כי גם על פי סעיף 20(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה זכאים המערערים באותן נסיבות להפסקה למנוחה ולסעודה במשך ¾ שעה לפחות גם מחוץ למקום העבודה בכפוף לאישור המעביד. זמן זה אינו נכלל בהגדרה של "שעות עבודה" על פי סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה. יוצא איפוא שבחישובי שעות העבודה שהגישו המערערים יש לנכות מכל תורנות ¾ שעה. בקביעה זו התבססתי על העדות הפחות טובה למערערים מאחר ואין התאמה  מלאה בנושא זה בין העדויות.

 

18.       עדת המשיבה, הגב' אוסנת בן גיורא, הצהירה בתצהירה, כי המערערים היו יוצאים מתחום בית הספר בזמן התורנות, אך בהשלמת החקירה הראשית אמרה לעניין זה, בתשובה לשאלה לגבי עזיבת שטח בית הספר בזמן התורנות, "זה לא היה משהו קבוע. ידוע לי מדברים שהם אמרו זה לא מה שראיתי". זו עדות מכלי שני. המערערים עצמם, הכחישו את הדברים. על עדות כללית בלתי מפורטת תלויה על בלימה כזו, לא ניתן להישען כתמיכה בגרסת המשיבה בנושא זה. עוד יש לציין, כי כשנאמר לעדה זו בחקירה הנגדית, כי העדים העידו שבסופי שבוע הם עבדו כל הזמן, אשרה דברים אלה.

 

19        גם מעדות תרצה כהן, עדת המשיבה, לא ניתן לדעת, מתי ולכמה זמן נעדרו המערערים מבית הספר בזמן התורנות, וכאמור נטל הראיה בעניין זה הוא על המשיבה.

           

20.       עדת המשיבה, דורית הררי, העידה, כי התורנים היו נשארים בתורנות שבת, גם אם לא היו אורחים בכלל, שמא יבוא אורח. מאידך העידה הגב' הררי דבר והיפוכו, לגבי חובת התורנים להישאר בבית ספר שדה בזמן התורנות. גם עדה זו לא ידעה לומר, מתי ולכמה זמן יצאו המערערים מתחום בית הספר בזמן התורנות. מסקנת הדברים היא, שגרסת המערערים לגבי חובתם להישאר בתחום בית הספר בזמן התורנות, וכי כך פעלו, למעט יציאה לארוחות לא נסתרה. גם אם יצאו המערערים מתחום בית הספר יותר מאשר ¾ שעה בכל  תורנות, אזי בהעדר עדויות לגבי מועדי היציאות ולמשך זמן היציאות, לא ניתן לנכות זמן זה ממסגרת השעות הקבועה של כל תורנות. הנטל בעניין זה מוטל היה על המשיבה, והיא לא הרימה אותו.

 

21.       הצדדים חלוקים ביניהם לגבי השאלה האם קיבלו המערערים חופשה לאחר יום תורנות. המערערים ועד מטעמם הודו, כי קיבלו חצי יום עד יום חופשה לאחר יום תורנות ביום חול, אך לא קיבלו כל חופשה לאחר תורנות השבת.

 

22.       על פי סעיף 16(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה כאשר שכרו של העובד משולם על בסיס של חודש או תקופה ארוכה יותר, יהא המעביד רשאי ליתן לעובד בעבודות המפורטות בפסקה (2) של סעיף 4(א) ובסעיף 4(ב) (לחוק שעות עבודה ומנוחה – ע.ר.) במקום תשלום שכר לפי סעיף זה, מנוחה של שעה ורבע לפחות תמורת כל שעה משתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום, ומנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה נוספת. בין העבודות המנויות בסעיף 4(א) (2) לחוק נמצאות עבודות בבתי אוכל בבתי מלון ובבתי קפה.

            סוג העבודה בבית ספר שדה, בו לנים ואוכלים אורחים (אכסניה), דומה לסוג העבודה בבתי מלון, ולכן ניתן לזקוף את שעות החופשה שקיבלו המערערים לאחר התורנויות ביום חול לזכות התשלום שעל המעביד לשלם להם כגמול שעות נוספות. יש איפוא לנכות מכל תורנות בימי חול את שמונת שעות החופשה שקיבלו המערערים בתמורה ליום תורנות ביום חול. אציין, כי על פי העדויות נראה שהמערערים קיבלו בסך הכל יום חופשה אחד תמורת כל יום תורנות ביום חול ולא חצי יום.

 

23.       על פי סעיף 17(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה זכאי המעביד בנסיבות הקיימות ליתן לעובד במקום גמול העבודה במנוחה השבועית (150%) מנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה משעות המנוחה השבועית בה עבד.

 

24.       המשיבה טענה, כי יום חופשה אחד ניתן למערערים כנגד כל יום תורנות שבת. לטענת המשיבה נתון זה לא מופיע בכתובים,  משום שאותו יום חופשה מופיע כיום עבודה. המערערים ועדיהם הכחישו טענה זו. המשיבה מצידה לא הציגה פנקס חופשה או פנקס שעות עבודה ומנוחה שיכולים היו לתמוך בגרסתה. בנסיבות אלה, בהן לא הרימה המשיבה את הנטל המוטל עליה להוכיח את טענת ההגנה שלה בנושא זה, אין מנוס מבחינה משפטית מלקבל את גרסת המערערים בעניין זה.

 

25.       בין הצדדים קיימות מחלוקות קטנות נוספות לגבי מתכונת שעות העבודה.

            לטענת המערערים בעת התורנות הלכו לישון בשעה 24:00 ואף מאוחר יותר בשל צרכי העבודה. עבור שעות שינה אלה עד השעה 8:00 בבוקר אין הם מבקשים גמול שעות נוספות. יחד עם זה, אישרו המערערים, כי היו מקרים שבהם הלכו לישון לפני השעה 24:00 מבלי לציין באיזו שעה הלכו לישון.

 

            המשיבה לא הציגה גרסה משלה בעניין זה. בנסיבות אלה, בהם במקרים לא מעטים הלכו המערערים לישון לאחר השעה 24:00 – ובהעדר גרסה של המשיבה בנושא זה – יש לקבל את גרסת המערערים לגבי מסגרת שעות השינה שלהם, הנגרעת משעות העבודה.

 

26.       קיימת מחלוקת מסוימת בין הצדדים בשאלה, האם תורנות שבת הסתיימה תמיד ביום א', או שמא היו פעמים שהתורנות הסתיימה במוצאי שבת. גם המשיבה מודה שלעיתים תורנות שבת הסתיימה ביום א' ולעיתים במוצאי שבת. בהעדר רישום השעות בפנקס שעות עבודה של המשיבה, יש לקבל את גרסת המערערים בעניין זה, לפיה תורנות שבת הסתיימה ביום א' בבוקר.

 

27.       גם לגבי מועד תחילת תורנות השבת, הגרסה שבה מודה המשיבה היא שהתורנות החלה ב - 8:00 בבוקר ביום ו'.

 

28.       המערערים הגישו חישוב השעות הנוספות להן הם זכאים, לטענתם. המשיבה לא הגישה חישוב משלה, אך חישוב המערערים לא הביא בחשבון את יום החופשה שקבלו בכל תורנות חול ואת ¾ השעה המיועדת לארוחות שאין למנותה במסגרת שעות העבודה.

 

29.       לאור האמור, יש לערוך את חישוב גמול השעות הנוספות וגמול המנוחה השבועית המגיע למערערים בהתאם לעקרונות הבאים :

 

א.        תורנות חול - תורנות החול החלה, כאמור, בשעה 16:00 והסתיימה בשעות הבוקר יום למחרת. המערערים דרשו גמול שעות נוספות עבור השעות 16:00 - 24:00. משעות אלה, יש לנכות כפי שציינו 3/4 שעה בה שהו המערערים בהפסקה. אשר על כן, על המשיבה לשלם למערערים גמול שעות נוספות עבור 7.25 שעות נוספות. 7.25 שעות נוספות שוות בערכן ל -10.37 שעות רגילות (2 (שעות נוספות  ראשונות)  X 125% (ערך שעתיים נוספות ראשונות) + 5.25 (יתרת השעות) X 150% (ערך השעות הנוספות)). מאחר שהמערערים קיבלו יום חופשה בגין תורנות החול יש לנכות לפי סעיף 16(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה שמונה שעות ממספר השעות שפורט לעיל, ולפיכך מספר השעות שעל המשיבה לשלם למערערים עומד על 2.37 שעות. למען הסר ספק, נחזור ונציין כי שעות אלה יש לשלם לפי ערך שעה רגילה. מהסכום המתקבל יש לנכות את הסכום ששולם על ידי המשיבה בשל ביצוע התורנות (50 ש"ח עד לחודש נובמבר 1999 ו - 100 ש"ח מאז חודש דצמבר 1999 ועד סיום העבודה). הסכום המתקבל לאחר הניכוי ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום עבודתו של כל אחד מהמערערים ועד התשלום בפועל.

 

ב.         תורנות שבת -  תורנות שבת החלה בשעה 8:00 ביום ו' והסתיימה בבוקר יום א'. משעות אלה יש לנכות את השעות בהן לנו המערערים

(24:00 - 8:00 ביום ו' וביום שבת). לפיכך, ביום ו' יש לשלם למערערים גמול עבור עבודתם בין השעה 8:00 ל - 24:00 (סה"כ 16 שעות) לפי החלוקה הבאה : בגין השעות 8:00 - 16:00 יש לשלם למערערים גמול בגין עבודה בשעות נוספות ובגין השעות 16:00 - 24:00 יש לשלם למערערים הן גמול שעות נוספות והן גמול מנוחה שבועית. הפירוט האמור חל גם לגבי יום שבת.

לאור האמור, עבור השעות 8:00 - 16:00 בימים ו' ושבת (סה"כ 16 שעות) על המשיבה לשלם למערערים גמול עבור עבודה בשעות נוספות בסך 125% עבור השעתיים הראשונות בכל יום וגמול עבור עבודה בשעות נוספות בסך 150% עבור יתרת השעות בכל יום.

מהשעות 16:00 - 24:00 יש לנכות 3/4 שעה בה היו המערערים בהפסקה, כך שעל המשיבה לשלם למערערים גמול עבור 7.25 שעות. הגמול שעל המשיבה לשלם למערערים הוא הן גמול שעות נוספות והן גמול עבור עבודה בימי המנוחה השבועית. החישוב יערך על פי ההלכה שנפסקה בע"ע (ארצי) 300175/97 דניאל כהן - עירית נהריה, פד"ע לז, 49), קרי עבור השעתיים הראשונות יש לשלם למערערים 175% לכל שעה ואילו עבור יתרת השעות הנוספות מעבר לשעתיים הראשונות יש לשלם למערערים 200% לכל שעה. מהסכומים שיתקבלו יש לנכות את הסכום ששולם על ידי המשיבה בשל ביצוע התורנות (330  ש"ח עד לחודש נובמבר 1999 ו - 430 ש"ח מאז חודש דצמבר 1999 ועד סיום העבודה). הסכום הכולל לאחר הניכויים ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום העבודה של כל אחד מהמערערים ועד התשלום בפועל.  

 

ג.        ערך שעה - הבסיס לחישוב הסכומים המפורטים לעיל יהיה ערך השעה של המערערים. ערך השעה של המערער מס' 1 יחושב עד לחודש מאי 1999 כחלוקה של שכר הבסיס במספר השעות שעבד באותו החודש (לדוגמא ערך השעה של המערער מס' 1 בחודש מאי 1999 הוא התוצאה המתקבלת מחלוקת השכר הבסיסי  - 3359 ש"ח - במספר השעות הרגילות בהן עבד -   181). החל מחודש יולי 1999, מועד בו החל המערער לקבל משכורת חודשית קבועה יחושב ערך השעה כחלוקה של השכר (3400 ש"ח ולאחר מכן 3470 ש"ח) במספר השעות החודשיות שעבד. לגבי המערער מס' 2 שקיבל משך כל תקופת העסקתו משכורת חודשית קבועה יחושב ערך השעה כחלוקה של השכר במספר השעות החודשיות שעבד.

 

30.        לא מצאנו להתערב ביתר קביעותיו של בית הדין האזורי בכל הנוגע לזכאותם של המערערים לביגוד ולהחזר הוצאות כלכלה, בעיקר מן הטעמים המפורטים בפסק הדין ובטיעוני המשיבה בבית דין זה.

 

31.        סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו. על המשיב לערוך חישוב בהתאם לעקרונות המותווים בסעיף 29 לפסק דין זה ולשלם למערערים את הסכומים המתקבלים בהתאם לחישוב. לאור התוצאה אליה הגענו, ההוצאות שנפסקו לזכות המשיבה בבית הדין האזורי בטלות. המשיבה תשלם למערערים שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח תוך 30 יום. לא ישולם הסכום האמור תוך 30 יום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום המצאת פסק הדין למשיבה ועד התשלום בפועל.

ניתן היום י"ג בשבט תשס"ז (1 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.

 

 

 

עמירם רבינוביץ 54678313-305/05

 

השופט עמירם רבינוביץ

 

השופט יגאל פליטמן

 

השופטת נילי ארד

 

 

5129371

54678313

5129371

54678313

נציג עובדים מר יהודה בן הרוש

 

נציג מעבידים מר רפי פרבר

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

 

התקשר עכשיו 03.6091103 לייעוץ ראשוני בלא תשלום עם עורך דין דיני עבודה.  כתובתנו: תל-אביב, מרכז עזריאלי, הבניין המשולש, קומה 28.

איך מגישים תביעה אינדקס אתרים | קישורים | מפת האתר