על-פי פסיקת בתי-הדין לעבודה, גם פרילנסר או קבלן עצמאי, אשר אינו מקבל תלוש שכר אלא שכרו משולם כנגד קבלה או חשבוניות, יכול להחשב כעובד לכל דבר ועניין, והוא עשוי להיות זכאי לזכויות סוציאליות כמו של עובד, ובין-היתר לפיצויי-פיטורים.
בית-הדין לעבודה בוחן את ההתקשרות בין הצדדים באמצעות מבחנים שהתפתחו בפסיקה, ומחליט האם מדובר ביחסי עובד מעביד, אשר לצדם זכאי העובד לזכויות סוציאליות שונות, או שמא מדובר בפרילנסר-עצמאי, ובקשר חוזי רגיל בין הצדדים.
פרילנסר או שכיר? עצמאי שכיר?
בדרך כלל, התוצאות על-פי המבחנים השונים תהיינה שונות, אך מכלול הסממנים הם שמכריעים לבחינת קיום יחסי עובד מעביד, ומטים את הכף לצד זה או לצד האחר. להלן חלק מהמבחנים שהתגבשו בפסיקת בית-הדין לעבודה:
* מבחן ההשתלבות - מבחן ההשתלבות במקום העבודה, מכיל למעשה שני מבחני משנה, האחד בפן החיובי, והשני בפן השלילי:
הפן החיובי: העובד משתלב בעבודה במפעל. אם העבודה של העובד מהווה חלק אינטגרלי מהפעילות של העסק או פעילות משלימה, והאם בעצם היעדרו של העובד יש כדי לפגוע בפעילות הרגילה של המפעל.
הפן השלילי: העובד אינו בעל עסק עצמאי ונפרד משלו, אשר נותן שירותים למפעל באופן חיצוני. על מנת לבחון זאת, בודקים האם אותו עובד נושא בהוצאות העסק, האם הוא נושא ברווח והפסד, האם הוא שוכר משרד, האם הוא מעסיק עובדים וכו'. למשל, אם המפעל נושא בהוצאות טלפון, נסיעות וכו', תהא נטייה להחיל יחסי עובד מעביד.
* מבחן הפיקוח והשליטה - יש לבחון מהי מידת הפיקוח שיש למפעל כלפי העובד. אם הפיקוח הינו יותר אינטנסיבי, הנטייה תהיה לראות באותו אדם כעובד ולא כקבלן. בעניין זה, ככל שהיקף המשרה גדול יותר - תהא נטייה להכיר בקיום יחסי עובד מעביד.
* מבחן הביצוע האישי - לפי מבחן זה בודים קיום קשר אישי בין האדם שמבקשים לקבוע מעמדו כעובד לבין המפעל. אם אותו עובד נוהג לשלוח מחליפים בימי היעדרותו - הרי שיש לראותו כקבלן.
* מבחן הציוד - לפי מבחן זה, בודקים מי נושא בעלויות של כלים לביצוע העבודה. כמובן, שככל שהמפעל נושא בהוצאות של מכונית, טלפון נייד וציוד מקצועי לביצוע העבודה - תה נטייה להחיל יחסי עובד מעביד.
* משך ההעסקה - ככל שמשך ההעסקה ארוך יותר, תהיה נטייה להכיר ביחסי עובד מעביד; זאת, מכיוון שפרילנסר מבצע פעולה חד-פעמית או פרוייקט חד-פעמי, ואילו עובד שכיר ממשיך ועובד עבור החברה במשך תקופה של שנים רבות, באופן קבוע.
* מבחן התלות - יש לבחון את תלות הצדדים האחד בשני: את חובת העובד לעבוד, ואת חובת המעסיק לספק עבודה. בנסיבות שקיימות התחייבויות כאלה, ייראו בצדדים כעובד ומעביד.
טענות קיזוז ושיפוי:
גם אם נקבע כי בין צדדים קיימים יחסי עובד מעביד, רשאי המעביד לטעון לזכות קיזוז או שיפוי, אשר תשלול תשלום הזכויות הסוציאליות מהעובד. המעביד צריך לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד, כי שילם לעובד שכר גבוה בהרבה מזה שהיה משלם לו, אם היה העובד מקבל תלוש-שכר כעובד מן המניין; השני, שנחתם חוזה הקובע שהמעביד רשאי לבצע קיזוז שכזה, או שהעובד הוא זה שדרש לעבוד כנגד חשבוניות ולא כנגד תלוש שכר.
חישוב הזכויות:
לאחר שבית-הדין קובע שבין הצדדים חלו יחסי עובד מעביד, הוא עשוי לקבוע מה היה השכר הרגיל שהיה מקבל העובד, אם הוא היה עובד שכיר מן המניין. בנסיבות אלה, ייחשב בית-הדין את התשלומים הנוספים ופיצויי הפיטורים, לפי אותו שכר מוערך.
