בית הדין הארצי

 

ע"ע 142-08

 

כרמלה שולמן

המערערת

טעם וצבע קייטרינג (2002) בע"מ

המשיבה

בפני: השופט עמירם רבינוביץ, השופטת ורדה וירט-ליבנה, השופטת רונית רוזנפלד

            נציג עובדים, מר אמנון כספי,   נציג מעבידים, מר יצחק קאול

 

בשם המערער -  עו"ד גיל בר-זהר

בשם המשיבים -  עו"ד גיל נבו

 

 

פסק דין
השופט עמירם רבינוביץ

 

פתח דבר

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו (עב 3028/06, השופטת חגית שגיא ונציג הציבור מר שמואל עציון (נציג עובדים) שדחה את תביעת המערערת לדמי חופשה ולפיצוי הלנת פיצויי פיטורים.

 

התשתית העובדתית על פי קביעת בית הדין האזורי

2.         המערערת עבדה במשיבה כחשבת, במשך שנתיים ו- 8 חודשים, עד יום             18.10.04 , עת פוטרה עקב רה-ארגון במשיבה.

 

3.         במסגרת רה - הארגון הוצב במשיבה מנכ"ל חדש, אשר הביא עמו את חשב השכר איתו עבד טרם העברתו, רו"ח רמי כהן (להלן: מר כהן), ולפיכך התייתר תפקידה של     המערערת.

 

4          המערערת נתבקשה לבצע חפיפה בת 30 יום עם מחליפה, רו"ח רמי כהן.

 

5.         מנכ"ל המשיבה באותה עת, מר עמית קאופמן, חיפש ומצא עבור המערערת       מקום עבודה אחר, ביקבי בנימינה, שם הייתה המערערת אמורה להתחיל    לעבוד כתום תקופת החפיפה במשיבה.

 

6.         המערערת נטשה את מקום עבודתה במשיבה מיד לאחר קבלת הודעת    הפיטורין, ולא ביצעה חפיפה ולו יום אחד.

 

7.         ביום פיטוריה התקשרה המערערת בהסכם עבודה עם יקבי בנימינה והחלה     לעבוד שם לאחר ימים ספורים.

 

8.         המערערת, אף שחדלה להתייצב לעבודה במשיבה, בתקופה בה הייתה אמורה לבצע חפיפה - המשיכה להשתמש ברכב הצמוד שהועמד לרשותה על ידי המשיבה והחזירה אותו למשיבה רק כחודש לאחר פיטוריה ביום 22.11.04.

 

9.         עקב אי ביצוע חפיפה על ידי המערערת, נגרמו למשיבה נזקים רבים: רואה        החשבון שהחליף את המערערת לא הכיר את התוכנות הרלבנטיות,        הסיסמאות הנדרשות, הקודים, הקלסרים והקבצים השונים ששימשו את             המערערת בעבודה ולא הועברו על ידה, כפי שהיה עליה לעשות.

 

10.       פניות רבות למערערת שתסייע, ולו טלפונית, בביצוע העברה  מסודרת    למחליפה – לא נענו, או שנענו באופן מתחמק ללא נכונות לסייע ולפתור את         הבעיות שנוצרו עקב העדר חפיפה.

 

11.       המשיבה שיחררה למערערת מיידית את כספי ביטוח המנהלים.

            עיכוב כספי ההשלמה מקורו בפרוצדורה הכרוכה בשחרורם מקופת הפיצויים (עדות רמי כהן, עמ' 16, שורות 20-18). טופס 161 הוצא ב-20/12/04 ושיק הפיצויים הוצא ליום 6/1/05 והגיע לידי המערערת ביום 28/1/05.

 

12.       המשיבה קיזזה מפדיון החופשה, אותו חבה למערערת, סכום השווה לו,           כפיצוי על הפרת התחייבות המערערת לעבוד אצלה בתקופת ההודעה         המוקדמת בת חודש ימים, ואשר לטענת המשיבה             לא קוימה על ידי        המערערת.

 

13.       המערערת תבעה בבית הדין האזורי את סכום פדיון החופשה ופיצוי הלנת        פיצויי פיטורים על העיכוב בתשלומם.

 

ההליך בבית הדין האזורי

14.       המערערת טענה בבית הדין האזורי, כי למעסיק זכות לדרוש מהעובד לעבוד      בתקופת ההודעה המוקדמת, ואם העובד לא עבד בפועל, למרות דרישת       המעסיק – לא יחויב המעסיק בתשלום דמי ההודעה המוקדמת.

            אם העובד מוותר על תקופת ההודעה המוקדמת שניתנה לו – אין המעסיק       זכאי לנכות משכר העובד, אלא רק לא לשלם לו עבור התקופה בה לא            התייצב לעבודה.

 

            האמור נכון, גם אם המעביד הסתמך על כך שהעובד ימשיך לעבוד לצורך          חפיפה ובפועל נותר ללא העובד במהלך תקופה זו.

 

15.       עוד טענה המערערת, כי לאחר פיטוריה יצאה  לחופשה, במהלכה השתמשה     ברכב הצמוד שהיה ברשותה.

 

16.       המשיבה טענה, כי המערערת הפרה את חובתה למתן הודעה מוקדמת על פי      דין, כאשר נטשה את העבודה בתקופת ההודעה המוקדמת; כי המערערת          הוציאה ממשרדי המשיבה חומר שהינו רכוש המשיבה ללא רשות ואישור             המשיבה, וכי בנסיבות אלה זכאית המשיבה לנכות משכר המשיבה בגין             תקופת ההודעה המוקדמת, בה לא עבדה המשיבה כנדרש ממנה.

 

17        המשיבה גם טענה, כי היא זכאית לקזז מן הסכומים המגיעים למערערת           נזקים שנגרמו לה עקב השמדת קבצי מחשב על ידי המערערת, ובגין שימושה      של המערערת             ברכב המשיבה ללא הרשאה. המשיבה אמדה נזק זה בסכום        של 3500 ש"ח. כמו כן טענה המשיבה, כי בנסיבות הקיימות אין לתלות בה             את האשמה בעיכוב מסוים בתשלום פיצויי הפיטורים, ולכן אין מקום לפסיקת פיצויי הלנה בשל עיכוב זה.

 

18.        בית הדין האזורי ניתח את הוראות החוק הרלוונטיות לסוגיית ההודעה המוקדמת  (ראו סעיפים 2, 6 ו- 7 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א – 2001 (להלן: "החוק" או חוק הודעה מוקדמת ) וקבע כי אכן זכאי המעביד לקזז משכר עובדו סכום השווה לשכר העובד בגין תקופת ההודעה המוקדמת, בה לא עבד העובד אף שנדרש לעבוד.  בית הדין האזורי עמד על התכלית שבמתן ההודעה המקודמת, בה חבים העובד והמעביד גם יחד, כאשר מטרת ההודעה המוקדמת במקרה פיטורים היא לתת לעובד ארכה להתארגנות ולמציאת מקום עבודה אחר, ואילו המטרה של ההודעה המוקדמת במקרה התפטרות היא, לתת למעסיק אורכה להתארגנות, חפיפה ומציאת עובד מחליף. (ראו ע"ע 299/99 קציר רובינסון נ. משה איתם פד"ע לח 49 2003).

 ההודעה המוקדמת  לפיטורים מיועדת איפוא לא רק לתת לעובד הזדמנות למצוא עבודה אחרת, אלא גם לאפשר למעסיק למצוא עובד מחליף ולהתארגן לקראת מועד סיום יחסי עובד-מעביד.

             באותו אופן יש לראות את תקופת ההודעה המוקדמת בעת התפטרות - כמיועדת לא רק לתת למעסיק הזדמנות למצוא מחליף, אלא גם לתת לעובד זמן למצוא עבודה אחרת. במקרה הנוכחי הודיעה המשיבה  למערערת על מועד סיום ההתקשרות ביניהם שיכנס לתוקפו תוך 30 יום. המערערת לא הייתה זכאית לנטוש את מקום העבודה בטרם מיצוי תקופת ההודעה המוקדמת. במעשה הנטישה הפרה המערערת את הסכם העבודה בינה ובין המשיבה וגרמה לה נזקים. הפיצוי בעד אותם נזקים הינו בשיעור 30 ימי העבודה שהיה על המערערת לעבוד ולבצע חפיפה עם מחליפה.

             בית הדין האזורי גם קבע, כי כספי השלמת פיצויי הפיטורים שהגיעו למערערת התעכבו בשל בירוקרטיה, ומכל מקום גם אם מגיע למערערת פיצוי בגין העיכוב בתשלום הפיצויים, יש לקזזו כנגד שווי השימוש ברכב בו השתמשה המערערת, כחודש ימים לאחר נטישת מקום עבודתה.

 

הטענות בערעור

19.       המערערת טענה בערעורה טענות אלה:

 

א.        המערערת היא אישה, אשר לה היסטוריה של טיפולים נפשיים, ובעל שאינו      עובד, עקב מחלת נפש. הודעת הפיטורים גרמה למערערת משבר נפשי       בעיקר, לאחר שהוטעתה לחשוב, שהיא זו שתקבל את תפקיד החשב בסיום             תהליך  הרה-ארגון ולא מר כהן.

 

ב.         מנכ"ל המשיבה הסכים להיעתר לבקשת המערערת לשחרר אותה מחובתה       לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת בשל מצבה הנפשי, שהצדיק לפטור את            המערערת מלעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.

 

ג.         תהליך  הרה-ארגון לקח זמן מספיק ,כדי למצוא מחליף למערערת.

 

ד.         המשיבה גם היא סברה בתחילה, שאין צורך בחפיפה, מאחר ומר כהן מכיר     את המשיבה כחשב בחברה אחות ואת כל התהליכים.

 

ה.        המערערת הסכימה לסייע בחפיפה בדרך של מענה טלפוני, וכך גם עשתה           בפועל.

 

ו.         היה סיכום  בין מנכ"ל המשיבה למנכ"ל יקבי בנימינה, כי המערערת תתחיל     לעבוד מיד ביקבי בנימינה, וכי רכב המשיבה יישאר בתקופת ההודעה         המוקדמת אצל המערערת על חשבון יקבי בנימינה.

ז.         המשיבה לא מסרה למערערת הודעה מוקדמת בכתב כקבוע בחוק הודעה          מוקדמת , ולכן אין היא זכאית לקזז משכרה של המערערת , תוך    הסתמכות       על חוק זה.

 

ח.        לחילופין, המערערת נצלה ימי חופשה שנצברו לזכותה 26 במספר.

 

 

 20.      המשיבה תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי וטענה את הטענות הבאות:

 

א.        תביעת המערערת נפתחה בהליך של דיון מהיר על פי סכומה, ורק בשל טעות מזכירות בית הדין, בעת מעבר התיק מבית הדין האזורי בחיפה לבית הדין האזורי בתל אביב, נפתח בטעות כתיק בדיון רגיל. בנסיבות אלה הייתה     המערערת צריכה להגיש בקשה להארכת מועד להגיש בקשת רשות ערעור, ומשלא נהגה כך, דין הערעור להידחות על הסף.

 

ב.         המערערת בטיעוניה בערעור מבקשת להתערב בממצאים עובדתיים שקבע         בית הדין האזורי. על פי הפסיקה הקיימת, בממצאים אלה לא תתערב ערכאת הערעור. על פי ממצאי בית הדין האזורי המערערת נדרשה לקיים     חפיפה בתקופת ההודעה המוקדמת אך לא מלאה אחר חובתה זו, ובשל כך נגרמו למשיבה נזקים. המשיבה זכאית לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה, כתוצאה מהפרת הסכם העבודה.

 

ג.         הפיצוי בו חב העובד, המפר את חובותיו בתקופת ההודעה המוקדמת, לא נקבע במפורש בחוק הודעה מוקדמת, אולם הנזק במקרה זה זהה לנזק  שגורם עובד  מתפטר למעביד, ולא נותן לו הודעה מוקדמת. בגין נזק זה יחויב העובד לשלם למעביד פיצוי בסכום השווה לשכר הרגיל בעד התקופה          שלגביה לא נתנה ההודעה המוקדמת.

 

הכרעה

21.       ראשית דבר עלינו להסיר את טענת הסף של המשיבה, לפיה התביעה דנא היא תביעה בדיון מהיר, ומשלא נתבקשה רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי יש לדחות את הערעור על הסף. טענה זו יש לדחות. התביעה אומנם   נפתחה כתביעה בדיון מהיר, אך מעת שהועבר הדיון בה מבית הדין האזורי בחיפה לבית הדין האזורי בתל אביב, כלומר מראשית הדיון ועד לאחריתו, התנהל הדיון בה כתביעה בדיון רגיל, ללא כל טענה של המשיבה. הליך זה הוא כשר בהתאם להוראת סעיף 31(ה) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.

 

22        המערערת  לא ערערה על אי פסיקת פיצויי הלנה על עיכוב תשלום פיצויי            הפיטורים.

 

23.       נקודת המוצא שלנו בפסיקת הדין בערעור זה היא בעיקרו של דבר         הממצאים העובדתיים שקבע בית הדין האזורי. על פי ממצאים אלה        פוטרה המערערת מעבודתה אצל המשיבה, נתנה לה הודעה מוקדמת בת 30  יום, בהם נדרשה לבצע חפיפה עם מחליפה, רו"ח כהן. המערערת עבדה            בתקופת ההודעה המוקדמת ביקבי בימינה ולא במשיבה. העבודה ביקבי    בנימינה סודרה למערערת על ידי המשיבה. המערערת לא תבעה שכר  בגין   תקופת ההודעה המוקדמת וממילא לא קבלה תשלום עבורה.

 

24.       אין מחלוקת, כי הפרת  הסכם מזכה את הצד הנפגע בפיצויים על הנזק שנגרם             לו כתוצאה מאותה הפרה. במקרה הנוכחי, בחרה המשיבה לקזז את             הנזקים שנגרמו לה  לטענתה, כתוצאה מסירוב המערערת לעבוד בתקופת     ההודעה המוקדמת, מסכום פדיון החופשה  שהיא חבה למערערת.

            בית הדין האזורי סבר, כי הנזק שנגרם למשיבה עקב "נטישת העבודה" על        ידי המערערת הינו בשיעור של  30  ימי עבודה - היא התקופה, בה היה על      המערערת לבצע חפיפה עם מחליפה. ב"כ המשיבה ראה בדרך הקש את מקור    הסמכות לחייב את המערערת בפיצוי המשיבה בגובה שכרה בתקופת    ההודעה המוקדמת, על הוראת סעיף 7(ב) לחוק הודעה מוקדמת    הקובעת:

 

"עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות כאמור בחוק זה, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת".

 

ב"כ המשיבה ציין בטענותיו, כי אכן לא ניתן ללמוד במפורש מהוראת חוק הודעה מוקדמת על הזכאות לפיצוי מעין זה, אך לטענתו הנזק שנגרם למשיבה זהה לנזק שנגרם למעביד על ידי עובד, שלא מסר למעבידו הודעה מוקדמת על התפטרותו.

 

25.       הפרת הסכם כשלעצמה, לא מזכה את הצד הנפגע כתוצאה מן ההפרה בפיצוי, כל עוד לא הוכיח הצד הנפגע את נזקיו. במקרה הנוכחי קבע בית הדין האזורי, כי למשיבה נגרמו נזקים רבים שהתבטאו בכך, שרואה החשבון שהחליף את המערערת לא הכיר את התוכנות, את הסיסמאות הנדרשות, את הקודים, את הקלסרים והקבצים ששמשו את המערערת, אך המשיבה לא גיבשה תביעה כספית בגין הטענות לנזקים אלה, וממילא לא הוכיחה את משמעותם הכספית. באין הוכחת נזק -אין זכאות         לפיצוי.

             בדרך זו פסק בית דין זה  בדב"ע נד/3-101 יעקב עמנואל נ' שופרסל בע"מ         ואח' פד"ע כח' 241 258 סעיפים 64 ,65 בזו הלשון:

 

" בשאלת הניכוי המותר משכר העבודה האחרון, על כל רכיביו, עוסק סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958, והוא קובע כי לא ינוכו משכר העבודה האחרון אלא "כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות".

 

"כוונת המילים "יתרת חוב ולרבות מקדמות" היא, לסכום קצוב ומוכח, או בלתי שנוי במחלוקת, שהרי לא יעלה על הדעת כי יאפשר המחוקק למעביד לעשות דין לעצמו להחליט מה חייב לו העובד, כמה חייב, ומדוע חייב, ולנכות כל סכום משכרו, כישר בעיניו.

אלא על מעביד הסבור כי נותרו "יתרות-חוב" שחב לו העובד, להתכבד ולהגיש תביעה נגדית, או בהתקיים נסיבות קיזוז, לטעון לקיזוז בכתב הגנתו - ולהוכיח את טענתו."

 

 

 

למשיבה הייתה הזכות המלאה להוכיח כל פרוטה מנזקיה בין בדרך קיזוז ובין בדרך של הגשת תביעה נגדית, אך היא לא השכילה לעשות זאת.

אכן, נותר טעם לפגם בכך שמחד קיימת הפרה, אין פיצוי עליה, ומאידך הצד המפר  מקבל את שהוא זכאי לו. ברם בעניין זה אין למשיבה אלא להלין על עצמה, שכאמור לא הוכיחה את שיעור נזקיה, ואין מחלוקת שהמערערת זכאית לפדיון חופשה כדין.

26.       ניתן להבין את בית הדין האזורי, שלא נחה דעתו מהמצב שנוצר, ולכן ביקש למצוא מקור משפטי לפיצוי המשיבה בדרך של לימוד אנלוגיה מן החובה ליתן הודעה מוקדמת. ברם, המקרה הנוכחי שונה. אין מדובר בהתפטרות של המערערת, אלא בהפרת חוזה העבודה, על ידי אי כיבוד הדרישה של המשיבה לעבוד אצלה בתקופת ההודעה מוקדמת וגם בשימוש ברכב המשיבה בתקופה זו, ובגרימת נזקים עקב כך, אך מבלי ששיעורם הוכח. לא ניתן לפסוק במקרה זה פיצוי בדרך של אומדנא, וגם לא ניתן לקבוע שתשלום  בגובה חודש הודעה מוקדמת הוא פיצוי מוסכם שאין צורך להוכיחו. בנסיבות אלה, המסקנה המשפטית היא שהמערערת זכאית לפדיון חופשה ללא הקיזוז שפסק בית הדין האזורי.

 

27.       סוף דבר - המשיבה תשלם למערערת פדיון חופשה בסך 17406 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 17.11.04 ועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

                                     

ניתן היום, כ"ו בתמוז תש"ע (8 ביולי 2010) בהיעדר הצדדים וישלח אליהם.

 

 

 

 

 

עמירם רבינוביץ,

שופט, אב"ד

 

ורדה וירט-ליבנה, שופטת

 

רונית רוזנפלד,

שופטת

 

5129371

 

5129371

5467831354678313

 

נציג העובדים, מר אמנון כספי

 

 

 

נציג המעבידים, מר יצחק קאול

 

 

 

5129371

54678313

 

 

התקשר עכשיו 03-6091103 לייעוץ ראשוני בלא תשלום עם עורך דין דיני עבודה.  תל-אביב, מרכז עזריאלי, הבניין המשולש, קומה 28.

 עורך דין לענייני עבודה בתל אביב | איך מגישים תביעה | מהעתונות | מפת האתר