אורי שאבי ושות' 
משרד עורכי-דין

 







 
                                                                                                                          
 
 
 

דמ"ש (תל-אביב-יפו) 4800/07

תע"א (תל-אביב-יפו) 5848/07

 

קדוש מיכל,

ע"י ב"כ עו"ד שאבי אורי

נ ג ד

שקולניק דרור,

 

 

בית דין אזורי לעבודה בתל-אביב-יפו

[10.06.2010]

 

כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ

נ.צ. הגב' חנה קפלניקוב (עו')

נ.צ. מר פרסול יעקב (מע')

 

פסק דין

 

 

בפנינו תביעה להפרשי שעות נוספות, הפרשי שכר-מינימום, הפרשות לקרן פנסיה, דמי הודעה מוקדמת, הפרש בגין דמי הבראה והפרש פיצויי פיטורים.

 

 העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:

1. התובעת עבדה אצל הנתבע כמדריכת שיקום.

 

2. הנתבע הפעיל הוסטל לנפגעי נפש.

 

3. בין הצדדים נחתם הסכם עבודה.

 

4. התובעת עבדה אצל הנתבע מחודש 8/03 ועד 11/06.

 

5. התובעת פוטרה על-ידי הנתבע.

 

6. לתובעת שולם סכום קבוע של 188 ₪ בגין משמרת לילה וסכום קבוע של 424 ₪ בגין משמרת שבת.

 

טענות הצדדים:

 

 

טענות הנתבע:

1. לתובעת שולם שכר שעתי גבוה אשר כלל גמול שעות נוספות.

 

2. הסכם העבודה שנחתם עם התובעת, לא כלל התחייבות להפרשות לקרן פנסיה והנתבע אינו מוסד סיעודי ועל כן לא חלות עליו הוראות ההסכם הקיבוצי.

 

3. הנתבע הודיע לתובעת חודשיים טרם פיטוריה על הפסקת עבודתה בשל סגירת ההוסטל (30.11.06).

 

4. לטענת הנתבע, התובעת קיבלה את כל זכויותיה וחתמה על מסמך בו התחייבה כי לא תהיינה לה תביעות כלשהן כלפי הנתבע (להלן: "כתב הוויתור").

 

5. עוד טוען הנתבע, כי התובעת יצאה להפסקות רבות במהלך שעות עבודתה ושוחחה בטלפון בעלות של אלפי שקלים במהלך המשמרות שאותן ביצעה, תוך הפקרת החוסים שהיו נתונים להשגחתה. הנתבע צירף פירוטי שיחות המעידים על ביצוע שיחות טלפון אלו. השיחות בוצעו על-ידי התובעת ועובדת נוספת בשם שרה קריטי. שאר העובדים כיבדו את האיסור לשוחח בטלפון המשרדי. פירוטי שיחות אלה הושמדו על-ידי עובדות. עלות שחזור פירוט כזה הינה על סך 9,000 ₪.

 

6. עוד טוען הנתבע, כי לעיתים התובעת לא החתימה את כרטיס העבודה שלה ביציאתה מהעבודה ומילאה בכתב-יד את שעת היציאה, דבר המעיד על יציאתה מהעבודה בשעה מוקדמת ושהתובעת לא עבדה את השעות עליהן דיווחה בפועל.

 

7. התובעת והגב' שרה קריטי ומנהלת ההוסטל עשו יד אחת כנגד הנתבע ומנהלת ההוסטל - הגב' חנה עוז - השמידה תיקי עבודה, דבר שפגם בניהול ההגנה של הנתבע. הגב' עוז הגישה תביעה גדולה כנגד הנתבע, אשר ברובה נדחתה על-ידי בית הדין. המדריכה שרה קריטי והמנהלת ביקשו לפתוח בעצמן הוסטל לחוסים, לפיכך ברור כי עשו כל שביכולתן לגרום להכשלת ההוסטל שבניהולו של הנתבע.

  

טענות התובעת:

1. למרות שלפני סגירת ההוסטל, הגיעו לאוזניה של התובעת שמועות לפיהן ההוסטל עומד להיסגר, אולם הנתבע לא מסר על כך דבר לפני שפוטרו העובדים בפועל.

 

2. כתנאי לחתימה על כתב ויתור, הסכים הנתבע לשלם לתובעת את פיצויי הפיטורים.

 

3. התובעת עבדה בהיקף השעות הבא:

משמרת צהריים: 14:00 - 21:00 (7 שעות)

משמרת לילה: 21:00 - 8:30 (11.5 שעות)

משמרת שבת: 20:00 (שישי) - 14:00 (שבת) (18 שעות עבודה)

או 14:00 (שבת) - 8:00 (ראשון) ( 18 שעות עבודה)

 

4. התובעת יכלה לנוח במשמרות הלילה, בחדר מדריכים, אולם בפועל במהלך המשמרות נכחה בהוסטל ונאלצה להיות זמינה למטופלים.

 

5. התובעת מכחישה ששינתה את דו"חות הנוכחות. כל הרישומים נערכו על-ידי מנהלת ההוסטל וכל שהתובעת רשמה בכתב-יד הוא סיכום של שעות או הבהרה האם מדובר במשמרת יום או לילה, מאחר שמדובר במשמרות ארוכות אשר מתחילות בתאריך מסויים ומסתיימות בתאריך אחר.

 

6. לטענת התובעת, היא ביצעה את תפקידה כראוי.

 

עדויות:

שמענו את עדות התובעת ומטעם הנתבע העידו הנתבע בעצמו והגב' דגנית רוזנטל, ידידתו של הנתבע ואשר נכחה בעת חתימת התובעת על כתב הוויתור.

 

הכרעה:

לאחר ששמענו את עדויות הצדדים, עיינו במסמכים שצורפו לתיק ביה"ד ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

 

1. טענותיו של הנתבע באשר לתיפקוד התובעת אינן רלוונטיות לטעמנו. להלן ננמק.

 

2. ראשית, אין מחלוקת כי התובעת פוטרה ושולמו לה פיצויי פיטורים. אלו טענות שהשלכתן הן לגבי תשלום פיצויי פיטורים. לטעון כיום כנגד התובעת כי לא ביצעה את תפקידה, כאשר לאורך שנות עבודתה אצל הנתבע, לא העלה הנתבע כל טענה נגדה, מהווה חוסר תום לב מצידו ונראה לכאורה כי טענה זו הועלתה על מנת להימנע מלשלם את הזכויות הסוציאליות של התובעת.

 

3. אומנם צודק הנתבע כי מעיון בפירוט השיחות שצירף עולה כי התובעת שוחחה שיחות ארוכות במהלך עבודתה, אולם אילו היה מפקח הנתבע על עבודת התובעת במהלך תקופת עבודתה, ניתן היה למנוע ביצוע שיחות אלה. הנתבע לא הגיש תביעה שכנגד או הודעת קיזוז על סמך מסמכים אלה, שהיה בהם די כדי ליצור ראשית ראיה לתביעתו, אולם משהנתבע לא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

 

 

משמרות לילה ושבת:

4. מהעדויות שנשמעו בפנינו עולה כי בשעות הלילה של המשמרת וכן בשעות השבת עמדה התובעת לרשות הנתבע:

 

"ש. המרפאה בלילה פעילה?

ת. היא פעילה לצרכי המטופלים שהיו צריכים כדורים, יש מספר מטופלים שהיו מקבלים כדורים בשעות יותר מאוחרות, לא כולם, היו מטופלים שהיו צריכים לקבל כדורי הרגעה.

(עמ' 3 לפרוטוקול שורות 27-24)

 

וכן:

 

"ש. מי שצריך באמצע הלילה כדור הרגעה

ת. ברור שהיא."

(עמ' 11 לפרוטוקול שורות 33-32)

 

וכן:

 

"ש. נכון שהמקרר היה נעול בלילה

ת.נכון. והמפתח אצל המדריך."

(עמ' 12 לפרוטוקול שורות 5-4)

 

 

משמרת לילה:

5. לא הוכח בפנינו כי דו"חות הנוכחות זוייפו על ידי התובעת או מי מטעמה. אולם אף ללא שנידרש לכך, נראה כי הנתבע לא שילם לתובעת שכר בגובה שכר המינימום. התובעת ביצעה 11.5 שעות במסגרת משמרת לילה.

 

6. סעיף 2 (ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א 1951 קובע:

 

"בעבודת לילה וביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין על פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על שבע שעות עבודה".

 

לפיכך היה על הנתבע לשלם לתובעת 4.5 שעות נוספות מידי משמרת, קרי שעתיים ראשונות בגובה של 25% ושעתיים וחצי נוספות בגובה 50%. הנתבע שילם לתובעת סך כולל של 188 ₪ עבור 11.5 שעות קרי 16.34 ₪ לשעת עבודה, שכר נמוך יותר משכר המינימום. לפיכך סבורים אנו שיש לחשב שכרה על בסיס שכר המינימום השעתי שהיה תקף לתקופה הנדונה (19.28 ₪) והיה על הנתבע לשלם לתובעת בגין משמרת לילה כדלקמן:

 

[7 שעות (משמרת לילה) × 19.28 ₪ (שכר מינימום שעתי) ]

+

[2 שעות × 24.1 ₪ (שכר מינימום בתוספת 25%) ]

+

[2.5 שעות × 28.92 ₪ (שכר מינימום בתוספת 50%)]

=

255.46 ₪

 

הנתבע שילם לתובעת סך של 188 ₪ בגין משמרת, כלומר בחסר של 67.46 ₪ למשמרת.

 

לא נסתרה טענת התובעת כי לאורך תקופת עבודתה ביצעה 416 משמרות, לפיכך הנתבע נותר חייב לתובעת סך של 28,063 ₪ בגין משמרות הלילה.

 משמרת שבת:

במשמרת שבת היה על הנתבע לשלם לתובעת 150%. הנתבע שילם 424 ₪ עבור 18 שעות עבודה. קרי, לתובעת שולם שכר של 23.5 ₪ לכל שעת עבודה בשבת (150%) קרי, על פי שכר בסיס של 15.70 ₪, שכר הנמוך משכר המינימום וזאת בהתעלם אף מהעובדה כי לא שולמו שעות נוספות בשבת (25% עבור השעתיים הראשונות ו- 50% עבור השעות הבאות).

 

התובעת עבדה 18 שעות במשמרת שבת. מששכר המינימום באותה תקופה היה 19.28 ₪ לשעה, היה על הנתבע לשלם לתובעת 28.92 ₪ לשעה במשמרת שבת ובסך הכל:

 

18 שעות ×28.92 ₪ (150% על פי שכר מינימום שעתי) = 520.56 ₪.

 

טענתה של התובעת כי עבדה 91 משמרות שבת בכל תקופת עבודתה לא נסתרה, לפיכך היה על הנתבע לשלם לתובעת:

 

520.56 ₪ למשמרת ×91 משמרות שבת = 47,370.96 ₪.

 

הנתבע שילם לתובעת 424 ₪ למשמרת שבת ועל כן נותר הנתבע חייב לתובעת סך של 8,787 ₪ בגין משמרות השבת.

 

דמי הודעה מוקדמת:

סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 קובע:

 

"(א) מעביד המבקש לפטר עובד ייתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי הוראות חוק זה.

(ג) הודעה כאמור בסעיף זה תינתן בכתב ותציין את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות, לפי הענין, והכל בהתאם להוראות חוק זה"

 

ההוסטל נסגר ביום 30.11.06 ומשהנתבע הודיע לתובעת רק ביום 17.11.06 על פיטוריה, זכאית התובעת ליתרת הודעה מוקדמת בגובה של 17 ימים ובסה"כ 2,622.1 ₪ (17 × 8 שעות × 19.28 ₪). התובעת העמידה רכיב תביעה זה על סך 2,408 ₪, לפיכך הננו פוסקים על פי גובה רכיב תביעתה זה בלבד ולא מעבר לכך.

נציין כי ברור לנו כי התובעת ידעה שההוסטל עומד בפני סגירה ואולי ידעה על מספר חודשים קודם לכן. אולם אין בידיעה זו כדי לקיים את דרישות החוק באשר למתן הודעה מוקדמת בכתב.

 כתב-ויתור:

על פי ההלכה הפסוקה:

 

"מגמת הפסיקה היתה להרחיב את הנסיבות שבהן לא יינתן תוקף לכתב ויתור. מגמה זו מעוגנת באי-שוויון הכוחות בין המעביד לבין העובד. כך, אין נפקות לכתב ויתור שנחתם תחת אילוץ. בדב"ע מח/9- 3האופרה הישראלית - לבנון (לא פורסם), לא ניתן תוקף לכתב ויתור שנחתם בנסיבות של אילוץ. שם הודיעה המעבידה לעובד כי אם לא ייקח את סכום הפיצויים שהיה פחות מהסכום המגיע לו, הוא עלול שלא לקבל כלום... כך אין נפקות משפטית לויתור על זכות באין ידיעה על קיומה של הזכות (דב"ע לא/22- 3[25] הנ"ל). גם ויתור שלא מדעת על קיומה של זכות אינו יכול לעמוד.

ממושכלות היסוד הוא, כי אין ויתור על זכות באין ידיעה על קיום הזכות, ועל כן ויתור שלא מדעת כמוהו כאין. לכן, אין נפקות לכתבי ויתור כאשר העובדים שחתמו עליהם לא קיבלו חשבון מפורט בדבר הסכומים המגיעים להם לסילוק תביעותיהם, ולא ידעו אילו רכיבי שכר נכללו בחישוב הפיצויים" (דבע (ארצי) נב-217-3 הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ פד"ע כז עמ' 3, 34)

 

לאחר שהוכח בפנינו כי לתובעת לא שולם שכר-מינימום וכן דמי הודעה מוקדמת, הרי שאין תוקף לכתב-ויתור בו מוותרת התובעת על זכויות קוגנטיות המגיעות לה.

אשר על כן הננו קובעים כי אין נפקות משפטית לחתימת התובעת על-גבי מסמך כתב הוויתור.

 

דמי הבראה:

לאורך שנות עבודתה שילם הנתבע דמי-הבראה לתובעת (8/05, 8/06) וכן שילם פדיון בחודש 11/06 (אם כי לא ברור בגין איזה רכיב). לפי צו ההרחבה בעניין תשלום דמי הבראה, העובד זכאי לפדיון דמי הבראה, עם סיום עבודתו, בגין השנתיים האחרונות לעבודתו קרי במקרה דנן בגין השנים 2005, 2006 ובסה"כ 12 ימי הבראה:

12 ימי הבראה × 318 ₪ תעריף ליום הבראה = 3,816 ₪

התובעת עבדה 83.58% חלקיות משרה לפיכך היה על הנתבע לשלם 3,189 ₪ בגין דמי הבראה.

הנתבע שילם 3,267 ₪ (בחודשים 8/06, 8,05) לפיכך דין רכיב תביעה זה להידחות.

 

הפרשי פיצויי פיטורים:

הפרשי פיצויי הפיטורים מבוססים על תעריף שעתי של 21.5 ₪ לשעה. אולם נוכח חישובנו לעיל כי השכר השעתי של התובעת הינו שכר-מינימום, דין רכיב תביעה זה להידחות.

 

פנסיה:

לא הוכח בפנינו ע"י התובעת כי על הנתבע חלה חובת הפרשה לפנסיה על פי דין או הסכם קיבוצי/צו הרחבה, אשר על כן דין רכיב תביעה זה להידחות.

 סוף דבר:

הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים כדלקמן:

סך של 28,063 ₪ בגין משמרות הלילה.

סך של 8,787 ₪ בגין משמרות השבת.

סך של 2,408 ₪ בגין יתרת הודעה מוקדמת.

סכומים אלה ישאו ריבית והצמדה מיום 1.12.06 ועד לתשלומם בפועל.

הנתבע ישא בשכר-טרחת עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ ובהוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

 

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

 

 

 

ניתן היום, כ"ח סיון תש"ע, 10 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

 

התקשר עכשיו 03.6091103 לייעוץ ראשוני בלא תשלום עם עורך דין דיני עבודה.  כתובתנו: תל-אביב, מרכז עזריאלי, הבניין המשולש, קומה 28.

איך מגישים תביעה אינדקס אתרים | קישורים | מפת האתר