משרדנו עוסק בדיני עבודה. בין היתר ניתן לקבוע עמנו פגישה לצורך חישוב פיצויים וזכויות נוספות המגיעות לעובד שפוטר או התפטר.
 
לקביעת פגישה התקשר עכשיו: 03-6091103.
 
להלן דוגמא לפסק-דין בנושא חישוב פיצויי פיטורים:
 
 
_______________________
 
 

בתי הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א

עב 010990/05

 

בפני:

כב' השופט ד"ר יצחק לובוצקי

נ.ע. – גב' שרה ברנדפלד

נ.מ. – מר מרדכי אולשטיין

תאריך:

31/07/2008

       

 

בעניין: אבי בן שבת
ע"י ב"כ עו"ד פנינה זיידנברג התובע
התובע

 נ  ג  ד 


 1 . צומת ספרים בע"מ
2 . צומת ספרים יריד (2002) בע"מ
3 . צומת ספרים-2002
4 . ערן זמורה
5 . יורם רוז
ע"י ב"כ עו"ד אריה אמיר
הנתבעים

                                                  פסק דין

התובע (להלן גם: "העובד") הועסק כמנכ"ל הנתבעות 1-3 (שלושתן יכונו להלן גם: "המעביד") תקופה של 47 חודשים שנסתיימה בפיטוריו ביום 1.12.02. התובע עבד לפי "משכורת חודשית קובעת" של 23,483 ש"ח (ללא פרמיות).

 

התובע הגיש ביום 28.12.05 תביעה כנגד המעביד, וזה מצידו השיב ב"תביעה שכנגד".

 

להלן נדון בכל אחת מהתביעות שנותרו להכרעת ביה"ד, ע"פ סדרן, כפי שהוגדרו על ידי ביה"ד במיקוד הדיון מיום 30.11.06.

  

הפרש פיצויי פיטורים:

 אין חולק כי לתובע שולמו פיצויי פיטורים בסך 91,975 ש"ח, אלא שלטענתו היה על הנתבעת לשלם לו פיצויים לפי שכר הכולל את רכיב הפרמיות שקיבל ב-12 החודשים האחרונים לתקופת העסקתו. סה"כ טוען התובע כי הוא זכאי להפרשי פיצויי פיטורים בסך כולל של 57,764 ש"ח (ת/19 לתצהיר התובע).

 

המעביד טוען כי שכרו הקובע של התובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים כולל אך ורק את שכר היסוד ו"גילום הזקופות", כאשר תשלומים בגין פרמיות משתנות אינם יכולים להיחשב כחלק מהשכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים.

 

בביה"ד הוסיף המעביד וטען כי ב-12 החודשים האחרונים לתקופת העסקתו, קיבל התובע פרמיות בסך כולל של 46,500 ש"ח. לפיכך טוען המעביד כי לכל היותר יש לצרף ל"משכורת החודשית הקובעת" סך של 3,875 ש"ח (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 22-24). התובע מצידו לא השכיל להציג נתונים הסותרים את אלה שהוצגו על ידי המעביד.

 

עפ"י הפסיקה, פרמיות המשולמות על בסיס אחוזים ממחזור המכירות או מן הרווחים הן חלק מהשכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים. לפיכך, יש לראות את הפרמיות שקיבל התובע ואשר השתנו מדי חודש בחודשו כתוספת המשתלמת  בחלק מהפדיון, או כמות התוצרת. מכאן שיש לכלול את אותן פרמיות בבסיס השכר לצורך חישוב פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת (תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד-1964 (להלן: תקנות פיצויי פיטורים), ע"ע 300048/98 עובדיה סימן נ' הסתור בע"מ עבודה ועוד, ארצי, כרך לג(62) 31, ראה גם עע 170/03 יוסי עזרא – יהב פרוייקטים ומיחשוב 1991 בע"מ ([פורסם בנבו], 15.11.2004) שם נפסק כי "פרמיה" בשיעור של 50% מהרווחים היא במהותה עמלה, ולכן מהווה חלק מהשכר לצורך חישוב פיצויי הפיטורים).

 

ויודגש כי גם על פי הפסיקה שציין המעביד בסיכומיו (ע"א גימלשטיין- יזמקו בע"מ, ניתן ביום 6.5.08) נקבע כי תקנה 9 חלה על תשלומים ששיעורם נגזר מהפדיון. עוד הובהר באותו פסק דין כי אין הבדל בין מקרה בו הפדיון מוגדר כ"מחזור", דהיינו מלוא סכום ההכנסות בלא ניכוי ההוצאות, או כ"רווחים", דהיינו סכום ההכנסות בניכוי ההוצאות.  ואכן, על פי תקנה זו העמלות ששולמו לתובע על פי סעיף 5.1 להסכם העבודה (ת/1) הן חלק ממחזור המכירות ועל כן הן חלק משכרו לצורך תשלום פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.

 

זאת לעומת בונוס אישי, המשולם בעד ביצוע יעד אישי של מכירה שאינו מהווה חלק מהשכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים (דב"ע לד/68 - 3 ארגמן - מפעלים לצביעת טקסטיל בע"מ - ישעיהו קורניצקי פד"ע ו', 103;  דב"ע מט/141-3 סלים בלבול - מפעלי מאיר בע"מ פד"ע כ"א, 439) או בונוס המותנה ברווחי המעביד שגם הוא אינו חלק מהשכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים (דב"ע נד/101-3 עמנואל- שופרסל בע"מ, פד"ע כא 241)

 

אם כן, בהתאם לתקנות ולהלכה הפסוקה לצורך חישוב זכאות התובע לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, היה צורך לכלול גם את רכיב הפרמיות כחלק משכרו הקובע ולפיכך הוא זכאי להפרש פיצויי פיטורים בסך 15,112.5 ש"ח (47:12X  3,875 ש"ח).

 

עם זאת איננו מוצאים מקום לפסוק לתובע פיצויי הלנה מאחר ועצם הזכאות להפרש פיצויי פיטורים היתה במחלוקת, מה גם שהזכות לפיצויי הלנה התיישנה.

 

הפרשי פרמיות:

 

בהתאם למיקוד הדיון מיום 30.11.06 טוען התובע כי הוא זכאי להפרשי פרמיות בסך כולל של 235,072 ש"ח (7,681 ש"ח X 12 + 142,900 ש"ח) (ר' עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 3-6).

 

המעביד מצידו טוען כי הפרמיות שולמו לתובע במלואן ואף שולמו לתובע ביתר (ראה להלן בתביעה שכנגד) .

 

לאחר ששמענו את העדויות ועיינו בראיות אנו קובעים כי דין התביעה להפרשי פרמיות להידחות. אין חולק כי התובע עצמו היה אחראי על עריכת החישובים השוטפים הנוגעים לפרמיות להם היה זכאי במהלך תקופת העסקתו וכי אותו דיווח שהוצג על ידי המעביד ושנערך בזמן אמת (נ/14) אכן הוכן על ידו (עמ' 18 לפרוטוקול, שורות 15-16).

 

זאת ועוד, התובע עצמו הודה כי פנייתו האחרונה לתשלום הפרמיות (ת/52 לתצהירו) נעשתה ביום 2.5.01, וכי זו דרישתו האחרונה לתשלום פרמיות מהמעביד (עמ' 19 לפרוטוקול, שורות 15-19).

 

כך התובע גם לא השכיל לספק הסבר משכנע מדוע ועל אף טענותיו כי לא שולמו לו פרמיות שלטענתו היה זכאי להן, הוא שתק כל תקופת העסקתו ובמשך תקופה כה ממושכת לא נקט בכל פעולה למיצוי זכויותיו. יתר על כן, כפי העולה מהסכם העבודה (ת/1) שכר הבסיס עליו הסכימו הצדדים עמד על סך 18,000 ש"ח ברוטו, כאשר בפועל שולם לתובע שכר הגבוה בהרבה מזה עליו הוסכם בהסכם, מה שמחזק את הסברה כי השכר ששולם בפועל כלל בתוכו את אותן תוספות שכר עליהן הוסכם בסעיף 5.1 להסכם (עמ' 8 שורות 9-12, עמ' 19, שורות 1-8).

 

לאור כל האמור, דין התביעה להפרשי פרמיות להידחות.

 

פדיון חופשה:

 

לטענת התובע הוא זכאי לפדיון חופשה של 104 ימים, בסך כולל של 225,953 ש"ח (בהתאם לתחשיב שערך- ת20 לתצהיר התובע).

 

המעביד טוען כי הזכות לפדיון חופשה התיישנה ולחילופין כי שכרו הקובע של התובע לצורך תשלום פדיון חופשה כולל אך ורק את שכר היסוד. בנוסף ולחילופין נטען כי התובע קיבל את מלוא דמי החופשה להם היה זכאי בגין תקופת עבודתו.

 

הזכות לפדיון חופשה נוצרת עם סיום יחסי עובד-מעביד, והיא מתיישנת, אם לא הוגשה תביעה בגינה בתוך 3 שנים מתום תקופת ההעסקה (ראו ס' 31 לחוק חופשה שנתית התשי"א-1951). משהוגשה תביעתו של התובע בחלוף שלוש השנים שלאחר תום תקופת העסקתו, הרי שתביעתו ברכיב זה התיישנה.

(ר' ע"ע 324/05 אצ'ילדייב רובה - עמישב שירותים בע"מ, פיסקה 9 לפסק הדין).

 

בשולי הדברים יצויין כי באשר לחופשה חוזית ולפדיונה נפסק, כי ככלל לא ניתנת חופשה חוזית לפדיון אלא אם כן הותנה על כך מראש במסגרת הסכם העבודה 

(דב"ע לו/14-3 חגי נ' פרי גן בע"מ, פד"ע ז 439;דב"ע נג/223-3 פלסטיין פוסט בע"מ נ' יחיאל, פד"ע כז 436).

 

במקרה שבפנינו בהסכם העבודה ת/1, אין כל התנאה מראש בין הצדדים באשר לאפשרות לפדיון ימי החופשה החוזית של התובע. לפיכך, על פי הפסיקה הזכות לפדיון קמה רק בהתאם לקבוע בחוק חופשה שנתית. כאמור לעיל, תביעת התובע לפדיון חופשה על פי החוק התיישנה ומכאן דינה להידחות.

 

הודעה מוקדמת:

 

התובע טוען כי הוא פוטר מבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת של חודש ימים כפי שנקבע בהסכם העסקתו (סעיף 9 לת/1).

 

התובע העיד כי ביום 30.10.02 התקיימה שיחה בינו לבין מר ערן זמורה-אחד מבעלי המעביד ומר אבי שומר- יו"ר "צומת ספרים" דאז (וכיום מנכ"ל המעביד) שבה דובר לראשונה על אפשרות העברתו לתפקיד אחר במעביד וכי בפגישה נוספת שנתקיימה ביום 7.11.02 הוסכם כי במהלך חודש 11/02 יבצע "חפיפה". לגרסתו של התובע, באותן פגישות סיכם כי יצא לחופשה בתשלום החל מיום 1.12.02 וזאת עד לשיבוצו בתפקיד חדש. פגישה נוספת נתקיימה לטענת התובע ביום 28.11.02, בסיום תקופת ה"חפיפה", שבה חזרו הצדדים על סיכום הדברים.

 

ממשיך התובע וטוען כי בעקבות הסיכום, כתב מכתב פרידה למנהלי ועובדי "צומת ספרים" (ת9 לתצהיר התובע, נ/6) שבו הדגיש את העובדה כי הנו עומד להשתלב בתפקיד אחר אצל המעביד.

 

לטענת התובע, רק ביום 3.2.03, כחודשיים לאחר יציאתו לחופשה המוסכמת, קיבל לידיו בפקס  את מכתב הפיטורים (נ/5) הנושא לכאורה תאריך 1.11.02 המציין כי פיטוריו יחולו למפרע החל מיום 1.12.02 (סעיפים 3.3- 3.9 ו- 3.13 לתצהיר התובע, ר' גם עמ' 20 לפרוטוקול, שורות 8-16, עמ' 21, שורות 4-6).

 

מר זמורה ומר שומר העידו כי כבר באותה פגישה שהתקיימה בינם לבין התובע ביום 30.10.02, הודע לתובע על פיטוריו, תוך מתן הודעה מוקדמת של חודש ימים וכי בהתאם, סיום עבודתו יהיה ביום 1.12.02. עוד העידו, כי באותה פגישה ולאחריה, נדונו בין הצדדים פרטים ותשלומים הנוגעים לסיום עבודתו של התובע, כולל תשלום הודעה מוקדמת ועריכת "חפיפה" עם מר שומר. מר זמורה הדגיש כי באותה פגישה רק נאמר לתובע כי ככל שתיווצר הזדמנות או אפשרות להשתלב בעתיד בתפקיד אחר במעביד, המעביד ישמח לשלבו. מר שומר הדגיש כי פיטוריו של התובע באותה פגישה מיום 30.10.02 היתה עובדה ברורה ומוגמרת, וכי מעולם לא סוכם עם התובע על העברתו לתפקיד אחר בקבוצה ו/או כי ייצא לחופשה בתשלום. (סעיפים 15-21 לתצהיר מר זמורה, סעיפים 12-15, 17-23 לתצהיר מר שומר, ר' גם סעיפים 15-21 לתצהיר מר יורם רוז, עמ' 28 לפרוטוקול, שורות 13-20, עמ' 29 1-3, עמ' 36 לפרוטוקול, שורות 19-20).

 

מר זמורה הוסיף והעיד כי ביום 31.10.02 וביום 6.11.02 העביר למר יורם רוז, סיכומים בכתב של אותה פגישה  מהם עולה באופן חד משמעי כי התובע פוטר תוך מתן הודעה מוקדמת כדין, וכי צוין בפני התובע כי רק ככל שיהיו למעביד בעתיד הצעות נוספות, הרי שישמחו לשלבו (סעיפים 1-2 לנ/3, נספח ד לתצהיר מר זמורה).

 

בנוסף העידו מר זמורה ומר שומר כי מכתב הפיטורים נמסר לתובע כבר ביום 1.11.02, תוך מתן הודעה מוקדמת כדין של חודש ימים (סעיפים 22-23 לתצהיר מר זמורה, סעיף 16 לתצהיר מר שומר, ר' גם סעיפים 22-23 לתצהיר מר יורם רוז).

 

לטענתם, מכתב הפרידה של התובע נוסח כולו על דעתו בלבד וכי לראייתם מכתב הפרידה מדבר בעד עצמו ומעיד באופן ברור וחד משמעי על נסיבות סיום עבודתו של התובע (סעיפים 26- 31 לתצהיר מר זמורה, סעיפים 24-25 לתצהיר מר שומר, ר' גם סעיפים 24-31 לתצהיר מר רוז, עמ' 29 לפרוטוקול, שורות 5-18).

בעדותו בבית הדין אישר מר זמורה כי את מכתב הפרידה של התובע (ת9 לתצהיר התובע) אכן קיבל לידיו וערך בו תיקונים כפי שמשתקפים בנוסח המתוקן (נ/6). כנשאל מדוע אישר לתובע לכתוב כי הוא "פונה לדרך חדשה יחד עם הקבוצה" אם לטענתם התובע לא היה אמור לעשות כן, השיב: " גם אם הייתי חושב שהוא עובר 'בקבוצה', הליך פיטורים קיים ממילא. שנית- כתבתי בתצהירי שבהחלט חשבנו שאם תיווצר אפשרות נוכל להעסיקו בחברה אחרת או במשימה אחרת, היו כמה דברים על הפרק. בהחלט חשבנו שנוכל לעבוד איתו" (עמ' 38, שורות 1-10).

 

לטענת המעביד, ביום 31.3.03 ולבקשת התובע, נמסר לו מכתב המלצה (נ/8,נ/9, נ/10) המעיד כי עם סיום עבודתו של התובע לא היו בינו לבין המעביד חילוקי דעות או משקעים הנוגעים לנסיבות סיום העסקתו.

 

בהתאם להוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001 (להלן: חוק הודעה מוקדמת), חובה על מעביד המבקש לפטר עובד, ליתן לו הודעה מוקדמת בכתב מראש, בהתאם לתקופה המנויה בחוק.

 

לאחר ששקלנו את מכלול העדויות והראיות שוכנענו בגרסת התובע כי הלה לא קיבל את מכתב הפיטורים במועד הנדרש, וכי זה נתקבל על ידו רק בדיעבד וללא מתן הודעה מוקדמת כדין. 

לא שוכנענו בגרסת המעביד, ולפיה התובע קיבל הודעה על פיטוריו כבר ביום 1.11.02. גרסה זו אינה מתיישבת עם מכתב הפרידה של התובע אשר ניכר ממנו כי נכתב בזמן אמת וממנו עולה כי התובע קיבל הרושם כי הוא עובר לתפקיד אחר במעביד.

 

לכך נוסיף כי בעדותו של מר זמורה, הלה לא שכנענו בהסברו באשר לשוני הקיים בין שני מכתבי הפיטורים שהוצאו לתובע (ת10 לתצהיר התובע, נ/5). כך גם לא שכנענו בהסברו באשר לסיבה שמכתב הפיטורים נושא תאריך שליחת פקס מיום 3.2.03 כגרסת התובע (עמ' 37 לפרוטוקול, שורות 1-23).

 

אשר על כן, דין תביעתו של התובע בגין רכיב זה להתקבל והתובע זכאי לתמורת הודעה מוקדמת של חודש ימים בסך 27,358 ש"ח (23,483 ש"ח + 3,875 ש"ח).

 

התביעה שכנגד:

 

דין התביעה שכנגד לתשלום פרמיות ששולמו ביתר להידחות. כאמור, הצדדים פרסו בפני בית הדין יריעה רחבת היקף של מסמכים ותחשיבים סותרים בעניין זה, כאשר גם לשיטת המעביד התובע הוא זה שערך, הכין והגיש את התחשיבים בזמן אמת.

 

לאור זאת, הסתמכות המעביד על תחשיבים מאוחרים סותרים שהוכנו על ידו בדיעבד, אין בה די לצורך עמידה בנטל ההוכחה הנדרש.

 

אשר על כן, דין התביעה שכנגד להידחות.

 

סוף דבר:

 

התביעה מתקבלת בחלקה בלבד. המעביד ישלם לתובע את הסכומים הבאים, על פי הפירוט והחישוב כדלקמן:

 

א.        הפרשי פיצויי פיטורים בסך בסך 15,112.5 ש"ח (47:12X  3,875 ש"ח).

ב.         הודעה מוקדמת בסך 27,358 ש"ח (23,483 ש"ח + 3,875 ש"ח).

 

הסכומים הללו ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית, ממועד הפסקת העבודה            (1.12.02)  ועד התשלום בפועל.

 

התביעה שכנגד נדחית במלואה.

 

המעביד גם ישלם לתובע הוצאות משפט (חלקיות) בסך של 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ כשכ"ט עו"ד (ההוצאות החלקיות בשים לב שהתובע זכה רק בחלק קטן מתביעתו).

 

זכות ערעור: תוך 30 יום.ו

ניתן היום כ"ח בתמוז, תשס"ח (31 ביולי 2008) בהעדר הצדדים

 

5129371

 

ד"ר יצחק לובוצקי 54678313-10990/05

 

5129371

 

5467831354678313

נ.מ. גב' ש. ברנדפלד

 

נ.מ. – מר מ. אולשטיין

 

ד"ר י.לובוצקי – שופט, אב"ד

 

 ק/רוניתעמרני/

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

 

התקשר עכשיו 03-6091103 לייעוץ ראשוני בלא תשלום עם עורך דין דיני עבודה.  תל-אביב, מרכז עזריאלי, הבניין המשולש, קומה 28.

 עורך דין לענייני עבודה בתל אביב | איך מגישים תביעה | מהעתונות | מפת האתר