משרדנו עוסק בדיני-משפחה ומייצג נשים וגברים בהליכים בעניין אלימות במשפחה ובקשה לצו-הגנה
ניתן לתאם פגישת ייעוץ בטל' 03-6091103

להלן החלטה שניתנה בתיק שהיה בטיפולינו, בו נדחתה בקשת הצד-שכנגד לצו-הגנה





 

בתי המשפט

 

 

 

החלטה

 

בפני בקשה למתן צו הגנה שהוגשה ביום 18.05.09.

ביום 25.05.09 התקיים דיון במעמד הצדדים, ובסופו התבקשו הצדדים להגיע להסכמה שאם לא כן  יגישו סיכומים.

 

רקע עובדתי:

 

הצדדים הם ידועים בציבור, המקיימים ביניהם מערכת יחסיים זוגית מזה כשש שנים.

המבקשת גרושה ולה שני ילדים מנישואים קודמים, הצעיר מביניהם קטין שלאחרונה מתגורר עם המבקשת.

המשיב, גרוש אף הוא ולו ילדה קטינה מנישואיו הראשונים המתגוררת עם אמו.

 

בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים בבימ"ש זה בענייני רכוש,ותביעה לסילוק יד במקרקעין.

 

נימוקי המבקשת:

 

1.      המשיב מפריע ואינו מאפשר את שימושה של המבקשת בדירה בה התגוררו הצדדים יחדיו מזה כשנה וחצי (להלן: "הדירה"). ההפרעה לשימוש באה לידי ביטוי בהעברת רכושה של המבקשת לדירה שכורה אחרת עת שהתה בחו"ל. המשיב מנע כניסת המבקשת לדירה על ידי הצמדת בריח לדלת הדירה וזאת בכדי למנוע מהמבקשת להיכנס אליה.

2.      המבקשת בת רשות במקרקעין והמשיב מושתק מן הצדק למנוע שימושה  בדירה.

3.      המשיב איננו יכול למנוע את שימושה של המבקשת בדירה בטיעון כי השכיר את הדירה לצד ג', שכן אם קיימת יריבות הרי היא בינה לבין השוכר החדש. לא זו אף זו שהמבקשת טוענת שחוזה השכירות שהוצג הוא פיקטיבי.

4.      המשיב הורשע  בגין עבירה של תקיפת המבקשת, והמבקשת חוששת כי ישוב לעשות כן.

 

תגובת המשיב:

 

1.      המשיב הוא  הבעלים של  הדירה בה התגוררו הצדדים. הוא אינו ומעוניים לגרש את המבקשת. המשיב השכיר את הדירה ושכר דירה חלופית באותו הרחוב, כשעלות השכירות  נמוכה מעלות דמי השכירות אותם  הוא יקבל  מהשכרת הדירה שבה התגוררו הצדדים.

2.      המשיב מצוי בקשיים כלכליים מעסקיו כעצמאי.המבקשת ידעה כי יש בכוונתו  לבצע מהלך זה, של השכרת דירת המגורים.המבקשת מוזמנת להתגורר בדירה החלופית המושכרת למשך תקופה של שישה חודשים.

3.      הצדדים ניהלו את חייהם תוך  הפרדה רכושית. למבקשת רכב מסוגB.M.W  הרשום על שמה. לצדדים אין חשבון בנק משותף. הדירה בה התגוררו הצדדים נרכשה  במועד שחיו יחד אולם נרשמה על שם המשיב בלבד. כמו כן חתמו הצדדים ביניהם על הסכם ממון הקובע כי הנתבעת לא תטען לזכויות בדירה זו.

 

המסגרת הדיונית: 

 

המבקשת סומכת בקשתה על הוראות ס 3(א) (1), והוראת ס' 2(א)(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א 1991

ס' 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א 1991 מסדיר את  התנאים בגינם יינתן צו הגנה:

 

 

 

 

" 3.      לבקשת בן משפחה......... רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

(1)   בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;

(2)   התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;

(3)   התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו.

 

סעיף 2"(א)  

 

בית המשפט רשאי לתת צו האוסר על אדם לעשות את אלה כולם או מקצתם או לקבוע (3)   לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס"

 

ב: ע"א 192/82 - אריה סדן נ' פביאן סדן . פ"ד לו(4), 169 נקבעו התנאים למתן  הצו .

"המסקנה האחת היא, שמקום יש למתן צו כאמור, רק כאשר מדובר במעשי אלימות כאלה, שלדעת בית המשפט מצדיקים נקיטת אמצעי כה מרחיק לכת של הוצאת אדם מביתו. וכן החוטא במעשי האלימות - נגדו צריך שיינקט האמצעי האמור. ודאי שיישומה של מסקנה זו, להלכה ולמעשה, אינו מן הקלות, והכול תלוי בנסיבותיו המיוחדות של כל עניין ועניין. לא כל תגרה המצויה בחיי בני הזוג, במיוחד כאשר השלום אינו שוכן במעונם, יש בה כדי להצדיק גירושו של אחד מהם מדירת מגוריו, ואף לא כאשר תגרות אלה חוזרות על עצמן...".

         

 

ובהמשך מול פסקה 7 ב לפסק הדין :

 

"ומכאן למסקנה נוספת. כאשר אין מדובר באלימות, שיש בה משום סכנה מוחשית מידית, מן הראוי, שבית המשפט יקדים להוצאת צו האיסור אזהרה ל"בעל המתגרה", ויחזור ויזהירו. שהרי גם בנקיטת אמצעי חמור זה חל הכלל, ש"אין עונשין אלא אם כן מזהירין". ואכן, מרובם של העניינים המובאים לפנינו אנו למדין, שבעל הדין הוזהר, וחזר והוזהר, בטרם הוצא נגדו צו האיסור (ראה: בר"ע 19/74 הנ"ל; ע"א 573/81 הנ"ל)"

 

ההלכה שהתגבשה שיש לנקוט בגישה מצמצמת במתן צוי הגנה אלא אם אכן קיימת מסוכנות המצדיקה מתן הצו. באה לידי ביטוי בע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית ו-3 אח', פ"ד מח (3) 461, דברי הנשיא שמגר (כתוארו אז) מול פסקה 7 לפסק דינו:

 

"פס"ד בעניין סדן סוקר את הרקע והצורך בצו מניעה מהסוג הנדון, וממקם אותו במערכת דיני המשפחה של שיטתנו. פסק הדין בא לצמצם את השימוש בצו המניעה, לאור המסקנה לפיה בעבר נעשה בצו המניעה שימוש מוגזם, הסוטה ממטרתו המקורית לשמש כאמצעי להגנת האשה וילדיה מפני אלימות הבעל - ולא כדי לשמש ככלי בידי האשה במאבק על הרכוש בין בני הזוג. פסק הדין מתריע על הצורך להישמר מפני שימוש בצו המניעה כנשק בידי האשה להשגת הישגים בתחום הממון."

 

פס"ד אלו מתייחסים לצווי מניעה אך ישימים אף בצווי הגנה. באשר לסעיף 2 (א) לחוק, אכן מעשה אלים של בן זוג המונע שימוש בנכס מצדיק מתן צו אשר ימנע מבן הזוג האלים את השימוש, אך זאת בתנאי שהנכס אכן שייך לבן הזוג הנפגע. 

 

 

מהכלל אל הפרט:

 

מהטענות שהובאו בפני בימ"ש הגעתי למסקנה שמדובר בסכסוך רכושי שיש לבררו במסגרת התביעות הרכושית  ולא בדרך של  קביעת עובדות באמצעות צו ההגנה.

 

 מהראיות שהובאו בפני לא התרשמתי שהמבקשת  מאוימת על יד המשיב וכי קיימת סכנה ממשית לנקיטת מעשי אלימות מהמשיב כלפיה באופן המצדיק מתן צו הגנה.

הנימוק היחידי העיניני למתן צו הגנה הוא שהמשיב הורשע  בעבר  בגין תקיפתה של המבקשת. אך בכך אין די. צו הגנה יינתן מקום בו קיים חשש מיידי, ממשי ולא על בסיס אירוע שהתרחש בעבר. התייחסות לדרישת החשש המידי ניתנה ע"י כב' השופטת נתניהו בע"א 352/84 איזסק נ' איזסק , פ"ד לט (1) 186, פסקה 6 לפסק דינה:

 

"מטרתו של צו כזה היא להגן על בן הזוג הנפגע באותם מקרים חמורים יוצאי דופן, שהוא אכן זקוק להגנה, וכשאין להשיג את המטרה הזאת בצורה אחרת. התרענו והזהרנו על כך לא אחת והדגשנו, שכאשר אין מדובר באלימות קיצונית, וכשאין סכנה ממשית מיידית, יש להקדים אזהרה לצו האמור, ורק אם זו לא תשיג את מטרתה, יהיה מקום לשקול, אם להוציא את הצו המבוקש".

 

יתרה מכך, אף כי אותו מעשה אלים מהעבר עדיין מתברר בבית משפט, המבקשת לא חששה להמשיך את חייה עם המשיב. היא גם לא חששה להכנס לדירה, להחליף את המפתח ולהתגורר בה למרות התנגדות המשיב ולמנוע ממנו את האפשרות להוציא מהדירה חפצים השייכים לבתו.

 

  המבקשת מבינה ומודה שדירת המגורים שהושכרה אינה שלה .

לשאלת בית המשפט (פרוטוקול עמ' 12 מול שורות 13 ואילך) היא משיבה:

 

  " נכון שהבית הזה הוא לא שלי.

  אין ספק ,איזו שאלה , אם הוא היה מודיע לי שהוא מבקש להשכיר את הדירה מאחר ומדובר בדירה שלו לא הייתי מתנגדת אבל מה שהוא עשה זה דבר קרימינלי.

הבעיה היא שאני גרה בדירה ופתאום זורקים אותי מהדירה זה מה שמטריד אותי....אני לא רוצה להמשיך לגור איתו .אני רוצה שיתן לי את מה שמגיע לי, תמכתי בו.

אין לי דרה משל עצמי ,אני איתו 6.5 שנים .אני רוצה שהוא יתן לי בינתיים להיות בדירה אני רוצה שהוא יגיע להסכמה איתי ועם עו"ד לבדוק .יש הרבה דברים".

 

הדברים מדברים בעד עצמם.

 

הסכסוך הכספי יתברר בתביעה הרכושית .אין כל עילה אשר מצדיקה מתן צו מניעה אשר ימנע מהמשיב להשכיר דירה השייכת לו וזאת גם אם המשיב טרם השכיר דירה זו וטענתו שהדירה הושכרה אינה אמת.

המשיב הציע למבקשת להתגורר בדירה חלופית מושכרת באותו רח' אלא שהיא מסרבת משום שלגביה התנאים בדירה החלופית אינם טובים באותה מידה כמו בדירה הקודמת (ראה פרוטוקול בעמ' 12 מול שורה 9).

 

בנסיבות הללו אינני מוצאת כל עילה למתן הצו .

 

 

5129371

54678313המבקשת יכולה ליטול את כל חפציה מהדירה שאליה הועברו.

המבקשת תוכל להתגורר בדירה החלופית אם רצונה בכך. המשיב מציע שהמבקשת תתגורר בדירה זו במשך 6 חודשים.

אני מוצאת לנכון להזהיר את המשיב מכל מעשה אלימות פיזית או מילולית כלפי המבקשת ומקווה שהבקשה למתן צו הגנה תהווה תמרור אזהרה למשיב.

 

ניתנה  בלשכתי היום י"ז בסיון, תשס"ט (9 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.

 

ד"ר ורדה בן שחר 54678313-10691/09

 

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה