דיני עבודה אורי שאבי







 
                                                                                                                          
 
 

בית-הדין האזורי לעבודה                                                                                                                    
בנצרת
                                               

בעניין: ב בע"מ (ח"פ

באמצעות ב"כ עו"ד אורי שאבי
ועו"ד יפעת בלייך ועו"ד רוני קוסובסקי
ועו"ד אורית רובין
ממרכז עזריאלי, המגדל המשולש, קומה 28
דרך מנחם בגין 132, תל-אביב 67011
טל' 03-6961402; פקס' 03-6961527
                                                                               התובעת
 
- נ ג ד -
 
 
בן ס. (ת"ז 

 
                                                                                              הנתבע
 
מהות התביעה:   כספית+מתן צווים –  גזל סוד מסחרי, הפרת חובות אמון ונאמנות למעסיק, הפרת הסכם עבודה והפרת חובת תום הלב ונורמות מקובלות ביחסי עבודה, הפסד הכנסות, נזקים, מניעת רווח ועוד
סכום התביעה: 100,000 ₪
 
כתב תביעה
המסגרת העובדתית
  1. התובעת הינה חברת תקשורת העוסקת בממכר ואספקת תקשורת. עיקר השיווק של התובעת ממוקד בקהל ספציפי ונישתי – עובדים זרים. אחד מבעלי החברה החל דרכו בחקלאות ובמסגרת זו נחשף לצורך של העובדים הזרים בשירותי תקשורת, ומתוך היכרות זו והיכרות עם צרכיה הייחודיים של אוכלוסיה זו החל את דרכו בעולם התקשורת.
  2. הנתבע, מורה בהכשרתו, התקבל לעבוד אצל התובעת ביום 1/8/2014 ללא כל הכשרה או היכרות מוקדמת של עולם התקשורת. התובעת קיבלה את הנתבע לעבוד כסוכן מכירות שטח. הנתבע הוכשר והוצב לעבוד עם עובדים תאילנדים באזור הבקעה. הוא היה סוכן השטח היחידי בתפקיד זה. במשך תקופת עבודתו, כשלוש שנים, היווה למעשה את "הפנים" של התובעת מול הלקוחות התאילנדיים של התובעת באזור הבקעה.
תלושי השכר האחרונים של הנתבע - מצ"ב כנספח 1
  1. לצערה של התובעת, כפי שיפורט להלן, במהלך תקופת עבודתו פעל הנתבע כדי לחתור תחת התובעת, לעשות שימוש בסודותיה המסחריים אותם רכש במהלך תקופת עבודתו אצלה, על-מנת לשמש כסוכן מכירות עצמאי עבור מתחרים של התובעת.
  2. במהלך חודש 10/2017 הבחינה התובעת כי הנתבע אינו עובד כתמול-שלשום. ממוצע המכירות שלו בחודש רגיל עמד על סך של 60,000 – 80,000 ₪, ובחודש אוקטובר עמד על סך של 30,000 ₪. מנהל התובעת זימן אותו לשיחה, ושאל לפשר הדבר, והנתבע ענה כי הוא "מחשב את צעדיו".
  3. ביום 3/11/2017 שלח הנתבע למבקשת הודעה לפיה הוא מתפטר מעבודתו אצלה.
הודעת ההתפטרות ששלח הנתבע - מצ"ב כנספח 2
  1. מספר ימים לאחר התפטרותו החל הנתבע להיעדר מעבודתו מחמת מחלה לכאורה, זאת כאשר מעולם קודם לכן לא נעדר הנתבע מעבודתו מחמת מחלה. בתקופת היעדרותו מהעבודה נראה הנתבע במיטבו מספר פעמים: פעם במסעדה, פעם בחיפוש אחר רכב לרכישה וכן הלאה. בנוסף, במהלך תקופה זו (וכנראה גם קודם לכן) החל הנתבע לבצע הפרות חמורות של הסכם העבודה עליו הוא חתום:
  1. הנתבע סרב למסור לתובעת את רשימת הלקוחות שהיתה מצויה ברשותו בלבד. המדובר ברשימה של כמה מאות לקוחות, אשר היתה מצוייה בדואר האלקטרוני של הנתבע. רק כשבועיים לאחר בקשות חוזרות התרצה הנתבע ומסר את הרשימה;
  2. התובעת ביקשה מהנתבע כי ימסור לה את המידע המצוי אצלו לגבי מיקומם הפיסי של כל אחד ואחד מלקוחות התובעת, והוא סירב. יצויין, כי ללא המידע לגבי מיקומם הפיסי של הלקוחות קיים קושי רב עד בלתי אפשרי לקיים קשר עם הלקוחות, לצורך מכירת מוצרים, שדרוג מכשירים וקשרי לקוח במקרה של התנתקות וכדומה. רק לאחר תקופה ארוכה נאות הנתבע למסור לתובעת מידע זה;
  3. לתובעת נודע כי הנתבע יצר קשר עם מתחרים של התובעת (לכל הפחות שניים) וביקש לעבוד אצלם או עבורם. ככל הידוע לתובעת, הנתבע מתעתד לספק שירותים מסחריים למתחרים של התובעת ולעשות שימוש בסודותיה המסחריים של התובעת;
  4. לתובעת נודע כי הנתבע מסר למתחרה של התובעת מידע עסקי סודי, כמו רשימת האזורים הגיאוגרפיים בהם הרשת הסלולארית של התובעת אינה נקלטת. מדובר במידע קריטי ביותר אשר נותן למתחרים של התובעת מידע ויתרון תחרותי משמעותי על-פני התובעת;
  5. נוכח העובדה שהנתבע התפטר מעבודתו הוא התבקש לבצע חפיפה, אך הוא הוציא אישורי מחלה בזה אחר זה וסרב לבצע חפיפה.
  1. ביום 15/11/2017 נשלח לנתבע מכתב מאת בא-כוחה של התובעת בו הוא התבקש לחדול מהפרות הסכם העבודה, להשיב לתובעת את כל המידע שברשותו ובכלל זה את מיקומם הפיסי של לקוחות התובעת ולבצע חפיפה מסודרת. הנתבע לא השיב למכתב.
מכתב ב"כ התובעת לנתבע - מצ"ב כנספח 3
  1. במהלך אותם ימים בהתכתבויות וואטס-אפ ושיחות עם התובעת, הנתבע תרץ את אי העברת המידע המבוקש בנימוקים שונים ומשונים ובכלל זה בהרעת תנאים בעבודתו לכאורה ועוד ועוד. בסופו של יום, מספר ימים לאחר שקיבל את מכתב התובעת, מסר הנתבע לתובעת את המידע באשר למיקומם של לקוחותיה.
  2. יומיים לפני מועד ניתוק יחסי העבודה חזר הנתבע לעבודה וביום 2/12/2017 סיים הנתבע לעבוד אצל התובעת.
  3. נוכח התנהלות הנתבע וממידע שקיבלה התובעת עולה כי בכוונתו של הנתבע לעבוד כעצמאי עבור מתחרותיה של התובעת ולעשות שימוש במידע בסודותיה המסחריים של התובעת.  
 
עבודת הנתבע בתובעת והכשרתו המקצועית
  1. כאמור, הנתבע שימש כנציג של התובעת בממכר מוצרים סלולאריים, שדרוגם וכיוצא-בזה, אל מול הלקוחות והלקוחות הפוטנציאליים התאילנדיים באזור הבקעה. במסגרת הכשרתו ובמהלך תקופת עבודתו במבקשת היה הנתבע איש הקשר היחיד של התובעת אצלם, ובמסגרת עבודתו רכש מידע רב ויקר ערך באשר לאוכלוסיה ייחודית זו;
הנתבע כאמור הגיע ללא כל ידע או הכשרה בכל הקשור לתחום התקשורת בכלל ולעבודה עם האוכלוסיה התאילנדית בפרט. עם תחילת עבודתו הכשירה אותו התובעת לעבודתו, הסבירה לו את הצרכים הייחודיים והמנהגים הייחודיים לאוכלוסיה התאילנדית ולימדה אותו מושגים בסיסיים בשפה וכן הלאה;
הנתבע החזיק לבדו ברשימת לקוחות של התובעת באזור בו עבד, ורק אחת לחודשיים נדרש לעדכן את התובעת באשר לשינויים שחלו ברשימה;
הנתבע רכש מידע בדבר הנקודות בהן גרים התאילנדים, מספר האנשים בכל נקודה, ראשי הקהילה בכל נקודה ואנשי הקשר;
לנתבע היה ועדיין יש את המידע המלא בדבר מיקומם הפיסי של הלקוחות והלקוחות הפוטנציאליים;
לנתבע מידע בדבר דרכי הצעות תשלום ייחודיות לאוכלוסיה התאינלדית, דרכי גבייה, תאריכי גבייה המותאמים לאוכלוסייה זו;
לנתבע מידע מלא בדבר מקומות בהם אין קליטה לרשת הסלולארית של התובעת, מידע אותו, כאמור, כבר העביר לאחת ממתחרותיה ובכך נגרם לתובעת נזק שממשיך גם כעת.
  1. מכל האמור עולה, כי כעת הנתבע מנצל את הידע והמומחיות שרכש במשך שנות עבודתו בתובעת לצורך "גניבת" לקוחותיה:
כך, כאמור, הלקוחות מכירים רק את הנתבע ומבחינתם הוא איש הקשר היחיד בכל הנוגע למכשיר הסלולאר שברשותם ובמידה ויעבוד באופן עצמאי עבור חברה מתחרה יוכל בנקל "לגנוב" לקוחות אלה; הנתבע גנב ושמר את רשימת הלקוחות של התובעת והוא מנצל  רשימה זו אשר כל לקוח שבה גוייס על-ידי השקעת זמן, ניסיון ומשאבים של התובעת; הנתבע גנב ושמר ומנצל את רשימות מיקומם הפיסי של הלקוחות התאילנדיים באזור בו עבד; הנתבע גנב ושמר את המידע בדבר האזורים נטולי הקליטה של התובעת ואף מסר מידע זה למתחרה של התובעת; הנתבע מתעתד לנצל את המידע הייחודי ויקר הערך הנוגע לצרכי הלקוחות התאילנדים שהשיג אך ורק בשל הכשרתו ועבודתו אצל התובעת;
  1. כלל הפעולות המתוארות לעיל בוצעו על ידי הנתבע בצורה חשאית, במישור סמוי ובעודו עובד בשירות התובעת, מבלי שהתובעת היתה מודעת למה שמתחולל "מתחת לפני השטח".
  2. במקביל, פעל הנתבע כדי לסיים את יחסי העבודה אצל התובעת, הוא נעדר מעבודתו, לכאורה מחמת מחלה, והכין את הקרקע לקראת עזיבתו את התובעת במטרה לעבוד כעצמאי אצל מתחרה של התובעת, בניגוד להסכם העבודה ולדין.
  3. מעשי הנתבע עולים לכדי גניבה של ממש והם מהווים אך "יריקה לבאר" ממנה שתה, ובין היתר אף מהווים הפרה של הסכם העבודה שנחתם בינו לבין התובעת, כך:
"5.           שמירת סודיות
5.1     העובד מתחייב לשמור בסודיות מלאה ומוחלטת כל מידע שהגיע או יגיע לידיו עקב עבודתו בחברה, בתקופת עבודתו בחברה ו/או אצל לקוח של החברה, בין בכתב ובין בע"פ. העובד מתחייב שלא למסור כל מידע כאמור לאדם אחר או לצד ג' כלשהו, ולא לעשות בו כל שימוש עצמי, אלא בהרשאת החברה בכתב ומראש. למען הסר ספק, יובהר כי התחייבות זו אינה מוגבלת בזמן ותחול גם לאחר סיום העסקתו של העובד מכל סיבה שהיא.
5.2     העובד מתחייב כי מיום סיום עבודתו ועד למשך 12 חודשים לא יעסוק בין במישרין ובין בעקיפין בין באמצעות תאגיד ובין באמצעות צד ג' בין במסחרית ובין שלא מסחרית בממכר תעבורת תקשורת (כרטיסי חיוג, שיחה ישירה, אינטרנט וכיוצא בזה). "
העתק הסכם העבודה של הנתבע - מצ"ב כנספח 4
  1. בנוסף, הפר הנתבע את ההתחייבויות בהסכם העבודה "למלא את תפקידו במסירות ובנאמנות, להשתמש בכל כישוריו, ידיעותיו ונסיונו לתועלת החברה ולקידומה..." (סעיף 4.1 להסכם העבודה), לעבוד במהלך שעות העבודה ולא לעשות מעשה ו/או מחדל בזדון ו/או ברשלנות, העלול לגרום נזק ו/או הפסד ו/או מניעת רווח לחברה (סעיף 4.4 להסכם העבודה).
  2. אין כל ספק כי הנתבע פעל בניגוד גמור להתחייבותו הכתובה כלפי התובעת והפר ברגל גסה את הסכם העבודה. לא רק שהנתבע התחייב לשמור בסודיות כל מידע שהגיע לידיו עקב עבודתו בתובעת, אלא שהוא התחייב שלא להתחרות בתובעת, התחייבות מפורשת. ברי מהאמור, כי הנתבע מפר ברגל גסה כל  שהתחייב כלפי התובעת.
ההליכים בין הצדדים
  1. ביום 5/12/2017 הגישה התובעת כנגד הנתבע בקשה למתן צו מניעה זמני. נוכח הדחיפות והבהילות הכרוכה בהגשת בקשה לצו מניעה זמני, הוגשה הבקשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. הצדדים לא עוררו את שאלת הסמכות המקומית ובית דין דן בעניין. כעת מבקשת התובעת לקיים את הדיון בתובענה בפני בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, שהוא בית הדין המוסמך לדון בעניין נוכח מקום ביצוע העבודה.  
  2. לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים, פסק בית הדין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט וקבע כי: "... המשיב יהיה מנוע מלפנות ללקוחות המפורטים ברשימת הלקוחות שצורפה כנספח א' ומצויה בכספת בית הדין, החל מיום 3.12.17 ועד ליום 12.7.18".
  3. מיד לאחר מתן הצו, התברר לתובעת כי הנתבע מפר את הצו ברגל גסה וממשיך לפנות ללקוחות התובעת, הקיימים והפוטנציאליים ונוכח כך, הגישה התובעת בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט וכן בקשה להרחבת צו המניעה כך שיחול באיזור גיאוגרפי תחום ומוגדר: רשימת יישובים ומושבים באיזור בו הועסק הנתבע, שפורטו ברשימה שהוגשה. ברשימת היישובים פורטו יישובים בהם התובעת מוכרת ממוצריה לעובדים זרים, עד לשיעור של כ-90%. כלומר, הרוב המכריע של העובדים הזרים באותם יישובים – הינם לקוחות של התובעת, כאשר באופן כללי מהווים יישובים אלה פחות מכחצי אחוז מאוכלוסיית המדינה. לפיכך, לא יכולה להישמע טענה שהצו המבוקש ימנע מהנתבע להגיע לקהל יעד משמעותי.
  4. בקשת התובעת טרם הוכרעה.
המסגרת הנורמאטיבית - התנאים למתן צו מניעה במקרה הנדון
  1. בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, החלה בבתי הדין לעבודה מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), נקבעו התנאים הבאים למתן סעד זמני:
א.            קיומה של עילת תביעה על בסיס ראיות מהימנות לכאורה.
ב. תום ליבו של מבקש הסעד.
ג. מאזן הנזקים בין מבקש הסעד למי שעלול להיפגע כתוצאה ממתן הסעד.
  1. בע"ע 164/99 דן פרומר ואח' נ' רגארדר בע"מ [פורסם בנבו] נקבעו הקריטריונים שעל פיהם יקבע בית הדין האם בנסיבות המקרה יש להגביל עיסוקו של עובד. נפסק כי יש להצביע על אינטרס לגיטימי של המעסיק להגבלת עיסוקו של עובד, כאשר מניעת תחרות, כשלעצמה אינה מהווה אינטרס לגיטימי. בין הנסיבות שיכולות להצביע על קיומו של אינטרס לגיטימי נכללו: קיומו של סוד מסחרי מוגן, הכשרה מיוחדת שניתנה לעובד במהלך עבודתו, תמורה מיוחדת ששולמה לעובד כנגד התחייבותו לאי תחרות, חובת האמון ותום הלב.
  2. בפסק דין עע 189/03 גירית בע"מ נ' מרדכי אביב, [פורסם בנבו] פד"ע לט (2004) 728, הדגיש בית הדין הארצי את חשיבותה של חובת תום הלב, בהקשר זה של הגבלת עיסוק:
"בית-דין זה ובית-המשפט העליון בהלכתו הפסוקה, כמו גם מלומדי משפט בכתביהם, עמדו על ייחודו של חוזה העבודה כחוזה יחס מתמשך, על כך שההתייחסות אל חוזה העבודה היא כאל חוזה לשיתוף פעולה המושתת על יחסי אמון ועל חובת הנאמנות החלה על הצדדים לו. חובת הנאמנות, חובת תום-הלב, וחובת ההגינות הנובעות מחוזה העבודה, מהוות את התשתית ליחסי עבודה הוגנים. העובד והמעביד אינם יריבים הניצבים משני עברי המתרס וחובתם ההדדית היא שלא להימצא בניגוד אינטרסים".
ובהמשך נאמר:
"יש לתת משקל הולם לשיקולים של אמון, הגינות, תום-לב ומסחר הוגן. הפרת חובות אלה על-ידי הנתבעים, יש בה משום פגיעה ממשית באינטרס הציבורי ובתקנת הציבור שאין להתירה. באשר, תקנת הציבור היא שלא יהפוך העובד ל"סוס טרויאני" אשר בא בחצריו של מעסיקו ויצא ממנו ונתח בידו."
  1. בע"ע (ארצי) 2912-11-10 מנחם מן נ' ספיר ספרינט בע"מ [פורסם בנבו] (ניתן ביום 14/11/2011) חזר בית הדין על התנאים להגבלת חופש העיסוק, כפי שנקבעו בהלכת צ'ק פוינט ובפסיקה מאוחרת יותר.
כך נאמר:
"חובות תום הלב והאמון - החלות גם לאחר סיום יחסי העבודה - יש בהן כדי להוות בסיס להטלת הגבלת עיסוק במקרים המצדיקים זאת, גם ללא תניה חוזית מפורשת".
  1. נקבע שם כי אף שלא הוכח שימוש אסור בסודותיו המסחריים של המעסיק, הרי שהתנהלות העובדים, אשר תוך כדי עבודתם אצל המעסיק פעלו להקמת עסק מתחרה תוך שימוש במידע פנימי, מהווה הפרה בוטה של חובת האמון ותום הלב, המצדיקה הגבלת עיסוק.
  2. לא יכול להיות ספק בעניין שלפנינו כי הנתבע לא רק שפעל על-מנת להתחרות במבקשת תוך הפרה בוטה של חובות האמון ותום הלב, אלא שעשה כן באמצעות שימוש בסודות מסחריים של התובעת תוך כדי כך.
קיומו של סוד מסחרי
  1. סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות קובע כי "סוד מסחרי" הינו:
"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
רשימת לקוחות 
  1. הפסיקה הכירה באפשרות כי רשימת לקוחות תוכר כסוד מסחרי, אך הובהר:
"רשימת ספקים או לקוחות תוכר כסודית רק כאשר היא מחזיקה "ערך מוסף" מלבד קיבוץ שמות הלקוחות או הספקים בענף, בנסיבות בהן הוכח כי נדרש מאמץ מיוחד בגיבושה, ויש יתרון בקבלתה מן המוכן" (ע"ע 62/08 דוד לבל נ' חברת הדקה ה – 90 בע"מ, [פורסם בנבו] (ניתן ביום 27/12/2009)).
  1. לא יכולה להיות מחלוקת כי רשימת הלקוחות של התובעת, על המידע הכלול בה, מהווה סוד מסחרי, באשר היא כוללת מידע בדבר הלקוחות התאילנדיים של התובעת באזור הבקעה, המקומות הפיסיים בהם יושבים לקוחותיה של התובעת, מידע בדבר אותם לקוחות, אנשי הקשר של אותם לקוחות ומידע עסקי ייחודי ביחס לכל לקוח ולקוח, אשר יש יתרון עסקי ברור בקבלתו "מן המוכן". עוד יובהר, כאמור לעיל, כי המידע המדובר אינו מידע ציבורי הזמין לכל, אלא מידע אשר היה מצוי אצל הנתבע ואצלו בלבד ורק לו היתה גישה אליו.
תום לב
  1. אחד השיקולים המרכזיים שהוכרו בפסיקה בסוגיית הגבלת עיסוק, הוא עניין תום הלב וחובת האמון המיוחדת החלים ביחסי עבודה. נקבע כי הפרת חובות אלה יכולה להוות בסיס להגבלת עיסוק אף ללא קיומה של התחייבות מפורשת לאי תחרות.
  2. במקרה שלפנינו יש לציין את חוסר תום הלב המשווע של הנתבע, אשר עוד בהיותו עובד של התובעת החל ליצור קשר עם מתחרים עסקיים שלה ואף מסר סוד מסחרי שלה ללא כל היסוס, רק על-מנת שהמתחרה יבחר להעסיקו אצלו באותו התפקיד בדיוק בו הועסק אצל התובעת  ובמטרה לגזול את לקוחותיה.
מאזן הנוחות
  1. כמפורט לעיל, הנזק שייגרם למבקשת כתוצאה מאי מתן הצווים המבוקשים הוא נזק חמור ביותר, ועלול לגרום לה לאובדן כל הכנסותיה באזור בו נתן  הנתבע שירותים במסגרת עבודתו אצלה. מנגד, הנזק שייגרם למשיב אינו גדול. הנתבע יכול לעבוד באזורים אחרים מאלה בהם עבד אצל התובעת ולתת שירותים לסוג אחר של אוכלוסיות, כפי שהיה אמור לעשות מלכתחילה. הנתבע יכול לעבוד ולהתפרנס למחייתו גם מתחום הכשרתו המקורי בטרם עבד אצל התובעת, והכל בלבד שלא ימשיך לתת שירותים ללקוחות התובעת, ושלא ימשיך לעשות שימוש בסודותיה המסחריים של התובעת.
  2. כן יצויין כי לא קיים כל צד שלישי אשר יפגע ממתן הצווים המבוקשים.   
 
הסעדים הנתבעים
פיצוי בגין הפרת הסכם עבודה ו/או קיומו בחוסר תום-לב ו/או הפרת חובת הנאמנות
  1. כמפורט לעיל בהרחבה, הנתבע הפר ברגל גסה את הסכם העבודה שבינו לבין התובעת, לרבות הוראות מפורשות לגבי איסור תחרות, שמירה על סודיות ומגבלת עיסוק.
  2. כמפורט לעיל בהרחבה, הנתבע הפר ברגל גסה את חובות האמון והנאמנות המיוחדות החלות בין עובד למעביד. הנתבע פעל בניגוד לתקנת הציבור, ולפיכך קיום חוזה עבודה באופן כזה מהווה הפרת סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), בהתאם לחוק עוולות מסחריות.
  3. הנתבע הפר את הוראות החוזה האישי שלו, פעל בחוסר תום לב ובניגוד לדרך מקובלת, כנדרש בהתאם לסעיף 39 לחוק החוזים ולנורמות המקובלות ביחסי עבודה. בגין הפרות אלה תעתור התובעת לחיוב הנתבע בתשלום פיצוי בסך 50,000 ₪.
פיצוי ללא הוכחת נזק
  1. התובעת תעתור לחיוב הנתבע בפיצוי ללא הוכחת נזק בגין גזל סוד מסחרי בסך של 100,000 ₪, בגין הפרת חוק עוולות מסחריות, זאת בהתאם לסעיף 13(ב) לחוק.
 
צו מניעה קבוע
  1. התובעת תעתור למתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע ו/או מי מטעמו ו/או עובדיו ו/או חברות אם ו/או בת ו/או אחיות, להיפגש ו/או ליצור קשר כלשהו, ישיר ו/או עקיף ו/או להתקשר בעסקאות ו/או לתת שירותים, עם רשימת הלקוחות של התובעת (נספח א' להלן), באזור בו עבד הנתבע (רשימת היישובים - נספח ב' להלן), בכל צורה ואופן למשך חצי שנה, קרי עד ליום 31/5/2018, ולהגביל עיסוקו בהתאם לתניה החוזית.
  2. להורות על מתן צו מניעה קבוע המונע מהנתבע מלעשות שימוש כלשהו, במישרין ו/או בעקיפין של הנתבע ו/או מי מטעמו ו/או עובדיו, באיזה מסודותיה המסחריים של התובעת, ובכלל זה רשימת לקוחותיה, מיקומם הפיסי של לקוחותיה, מידע הקשור לאופני תשלום וגבייה של לקוחותיה, האזורים בהם הרשת הסלולארית של התובעת אינה נקלטת;
  3. להורות לנתבע להשיב לתובעת את כל המסמכים והמידע של התובעת אשר נותרו ברשותו של הנתבע.
  4. ליתן צו קבוע לאי גילוי סוד מסחרי, שלא יפורסם בהליך משפטי ובדבר הגשת דרכי ראיות חסויות- לפי סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999.
רשימת הלקוחות הנדונה – מצ"ב במעטפה סגורה כנספח א'
רשימת היישובים - מצ"ב כנספח ב'
 
סוף-דבר
 
לנוכח כל האמור לעיל, מתבקש בית-הדין הנכבד לזמן את הנתבע לדין, ולחייבו לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה, בתוספת רבית והפרשי הצמדה כדין, לפי העניין, החל מיום הגשת התביעה, ועד מועד התשלום, בפועל; וכן לחייבו בתשלום הוצאותיה של התובעת ושכר-טרחת עורכי-דינה.
 
 
 
                                                             ____________________
                                                                       אורי שאבי, עו"ד

 

כל הזכויות שמורות לעו"ד אורי שאבי, עורך דין דיני עבודה בתל אביב |  תל אביב, מרכז עזריאלי, הבניין המשולש, קומה 28

איך מגישים תביעה | מפת האתר | צור קשר