דיני עבודה אורי שאבי







 
                                                                                                                          
 
 

בבית-הדין האזורי לעבודה 
בתל-אביב-יפו
 
בעניין:
 
התובעים: 1. ע.
2. ע.
3. א.
 
באמצעות עו"ד אורי שאבי (מ"ר 34831)
עו"ד יפעת בלייך, עו"ד רוני קוסובסקי
ועו"ד אורית רובין
ממרכז עזריאלי, המגדל המשולש, קומה 28
דרך מנחם בגין 132, תל-אביב 67011
טל' 03-6961402; פקס' 03-6961527
orishabi1@gmail.com
 
  -נגד -
 
הנתבעות: 1. ג.
2. ק
שתיהן מרחוב __ 38 ברמת-גן
 
 
מהות התביעה: כספית –  הפרש פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת וזכויות נוספות
סכום התביעה: 3,042,726 ₪
 
כתב-תביעה
 
הצדדים
1. הנתבעות 1 ו-2 (להלן, יחדיו: "הנתבעת") הן שתי חברות שניהלו עד לאחרונה פלטפורמה למסחר באינטרנט. 
2. התובעים עבדו בשירות הנתבעות, בתקופות שונות, בתפקיד ברוקרים.
3. בתחילה הנתבעת 1 הנפיקה את תלושי השכר לתובעים, ובהמשך הנתבעת 2. בשלב מסויים בעלי הנתבעות מסרו לעובדי החברה כי מטעמי מיסוי וטעמים אחרים הם מחליפים את שם החברה, המעסיקה על תלוש השכר, תוך שמירה על כל זכויות העובדים. מכל-פנים, מדובר במעסיקות במשותף, משהן ביצעו את פעילותן באותה כתובת, במקביל וברצף, ועל-ידי אותם מנהלים ובעל-שליטה, ועל-כן התביעה מוגשת נגד שתי החברות. 
** נסחים של הנתבעות – מצ"ב כנספח "א"
 
רקע עובדתי
1. התובעים עבדו בנתבעת, בתקופות זמן שונות שנמשכו מספר שנים.
2. שכרם של התובעים נגזר משכר בסיס חודשי קבוע וכן עמלות בסכומים משמעותיים. כמעט כל שכרם של התובעים נגזר ממרכיב העמלות.
3. בחודשים האחרונים פיטרה הנתבעת עובדים רבים ובהם את שלושת התובעים.
4. לאחר פיטוריהם נערך לתובעים גמר חשבון ושולמו להם פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ועוד. אלא שמרבית זכויותיהם חושבו לפי שכר הבסיס בלבד, על-אף ששכר הבסיס היה חלק שולי בשכרם החודשי של התובעים, וכמעט כל שכרם החודשי שולם כמרכיב עמלות.
5. התובעים קיבלו עמלות שנגזרו מהביצועים והמכירות שלהם או של המחלקה שניהלו. ככלל, כמעט כל  העמלות של התובעים שולמו כאחוז מהסכומים שלקוחות החברה הפקידו בחשבון בנק שנוהל על-ידי החברה לצורך ביצוע פעולות מסחר; וגם אחוז מהמחזורים הכספיים של פעולות המסחר עצמן. עמלות אלו שולמו בכל חודש, בסכומים משתנים וגבוהים, בהתאם לעסקאות שבוצעו על ידי התובעים או המחלקה, בחודש הקודם (קרי העמלות בגין עסקאות חודש אפריל, למשל, שולמו בתלוש השכר של חודש מאי).
6. גם בתפקידם של התובעים כמנהלים, הם נהגו לבצע עבודות מכירה שונות מדי יום. כך, במקרה שאחד מנציגי המכירות היה מתקשה בשיחה עם לקוח, התובעים היו נוהגים להצטרף לשיחה, לשוחח עם הלקוח, לקדם את הליך המכירה ולסגור אותה. במקרה כזה העמלה בגין המכירה היתה משולמת לאותו נציג שהתחיל את השיחה, על-אף שבפועל מי שסגר את העסקה היה אחד מהתובעים, בתפקידו כמנהל. התובעים היו נהנים מעמלה בגין מחזור המכירות הכללי של המחלקה. באופן זה נהגו התובעים להיות מעורבים בכל המתרחש במחלקה, ובהליכי מכירה מדי יום. זו היתה עיקר עבודתם הרגילה והיומיומית. התובעים נהגו להתערב בשיחות המכירה המשמעותיות והגדולות יותר, שם יכלו לתרום מנסיונם.
 
 
הטיעון המשפטי
חישוב פיצויי פיטורים
7. יפורטו להלן הנימוקים המשפטיים מדוע יש לראות בעמלות שקיבלו התובעים מדי חודש, כחלק מהשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים:
א. לעניין חישוב פיצויי-פיטורים, פסיקת בית-הדין הארצי לעבודה הבדילה בין שכר שמתקבל בגין העבודה ה"רגילה" של העובד, לבין "פרמיה", שמשולמת במקרים שהעובד מבצע עבודה שאינה חלק מהגדרת המשרה הרגילה שלו. כך, למשל, פרמיית עידוד למניעת איחורים שמתקבלת בתנאי שהעובד לא מאחר. אם העובד מקיים את התנאי הוא מקבל את הפרמיה ואם לא - הוא לא מקבל. פרמיה כזו לא תלקח בדרך-כלל בחישוב פיצויי הפיטורים. 
וראו, למשל: עע (ארצי) 384/03‏ יעקב פישהנדלר נ' קואופרטיב הנמל החדש בע"מ:
"על פי חישובים אלה יש לבחון מהי עמדת הפסיקה לגבי רכיב המכונה "פרמיה". אימתי יחשב כחלק משכר היסוד ומתי יחשב כתוספת שאין לכלול אותה בשכר היסוד.
ראשית דבר, יש להסיר את הערפל מן המשמעויות השונות שנתנו למונח "פרמיה" ואשר חלקן אינן הולמות את המשמעות האמתית של מונח זה מבחינה מקצועית.
מורה נבוכים בעניין זה אנו מוצאים בדב"ע לד/68-3 מפעלים לצביעת טכסטיל בע"מ – ישעיהו קורניצקי, פד"ע ו',  103 (להלן – פס"ד קורניצקי), בו סוכמה עדותו של ראש מדור חקר עבודה ושכר במכון לפריון העבודה והייצור, בזו הלשון:
"ביסודה של שיטת שכר עידוד על-ידי 'פרמיות' מונחת ה'נורמה', כך שתפוקה מעבר למספר יחידות לזמן מוגדר, או תפוקה של יחידה בפחות מזמן מוגדר - מזכה את העובד בתוספת שכר, היא 'פרמיה'; 'פרמיה' במשמעות הנ"ל, היא זאת שהמכון לפריון עבודה יאשר אותה, עת נדרש אישור מטעמו. יחד עם זאת - יש ולעובדים, שאינם עובדי 'ייצור', משתלמת תוספת לשכר, שלא לפי 'נורמות'; הכינוי הנכון, מבחינה מקצועית, לתוספת כזאת הוא 'בונוס', אם כי יש וקוראים לאותה תוספת בשם 'פרמיה' או 'תוספת מאמץ'; הכינוי 'פרמיה' לתוספת כאמור, יכול ויהיה בשימוש של 'מועצת ייצור'; שימוש במונח 'פרמיה' לציון תוספת כאמור, אינו נכון מבחינה מקצועית, אך בחיי יום-יום בתחום העבודה, יש ומשתמשים בו במשמעות הנ"ל".
מהאמור בפסק דין קורניצקי, ניתן ללמוד, כי פרמיה מבחינה מקצועית לעולם היא פונקציה של נורמה והיא פועל יוצא של מדידה. במערכת יחסי העבודה אפשר שהצדדים יסכימו לכנות בשם "פרמיה" גם תוספת שאינה פרי מדידה – תוספת "מוסכמת" וכיו"ב. לסוג זה נתייחס בהמשך הדברים. התשובה לשאלה האם תוספת המכונה "פרמיה" מהווה חלק משכר היסוד לא תקבע על ידי השם שנתנו לה אלא על ידי המהות.
"כאשר התשלום הנוסף לא חייב את העובד לפעול אחרת מכפי שפעל לפני התשלום, ואף לא ציפו ממנו לדבר בעקבות התשלום, בנסיבות אלה יש לראות את התשלום כהגדלה של שכר היסוד, מוסווית כשכר עידוד" (דב"ע מט/141-3 סלים בלבול - מפעלי מאיר בע"מ פד"ע כ"א, 439, 441 , להלן - פס"ד סלים בלבול וראו לעניין זה גם : דב"ע מד/6-7 מדינת ישראל - דב חביון ז"ל פד"ע ט"ז, 29, 311; דב"ע לה/100-3 - נעלי שיינמן בע"מ - אספורמס שם טוב פד"ע ז, 408; דב"ע מב/36-3 מקורות חב' מים בע"מ - זאב קריב פד"ע י"ד, 33(.
הנה-כי-כן, מאחר שתפקידם הרגיל של התובעים כלל ניהול צוות אנשי-מכירות והתערבות בהליכי מכירה, והעמלות שקיבלו התקבלו על-פי-רוב "מהשקל הראשון" – אין לומר שמדובר בפרמיית-עידוד או בונוס, אלא עמלה שהיא חלק בלתי-נפרד ורגיל מהשכר הקבוע לצורך חישוב פיצויי-פיטורים. ובהתאם להלכה המשפטית – התובעים לא נדרשו לפעול אחרת על-מנת לקבל עמלות אלה. זו היתה עבודתם הרגילה.
ב. הפסיקה אף דנה לעתים במקרים של תוספות שכר קבוצתיות במקרים שונים. בחלק מאותם מקרים התנאי לקבלת תשלום חל על כל הקבוצה. בית-הדין הארצי קובע כי לא ייווצר מצב שבו חלק מחברי הקבוצה יקבלו תוספת שכר שלא תחשב לצורך השכר הקובע לפיצויים ואילו חלק אחר מחברי הקבוצה כן יהנו מכך, וקובע שדין אחד לכולם.
וראו, למשל: דיון מט/5-7 (ארצי) מדינת ישראל נ' אלשטיין, פ''ד כא(1) 075:
"לגבי אותם רוקחים הנקראים לבצע עבודה שעה שהם בכוננות יהווה התשלום "תוספת" בעוד שלגבי עמיתיהם, או לגבי ממונה עליהם (המשיב) יהוה התשלום חלק ממשכורתם הכוללת? דין אחד לתשלום, שעה שהרוקחים פעילים, בין אם הם נקראים בשעת הכוננות ובין אם לאו; מן הראוי שאותו דין יחול עליהם גם שעה שהם  פורשים לגמלאות".
ג. תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות פיצויי פיטורים"), קובעת את חישוב פיצויי הפיטורים במקרה ששכרו של העובד או חלקו משולם לפי פדיון או כמות תוצרת. לשון התקנה:
"היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים".
הנה-כי-כן, מאחר ששכרם של התובעים (בתפקידם כמנהלים), שולם לפי שיעור דומה לפדיון (אחוז ממכירות המחלקה, שנגזר כאחוז מהמכירות ללקוחות – ביצוע הפקדות או מסחר) – הרי שאף אם מקצתו שולם כך – מרכיב זה יילקח בחשבון בחישוב פיצויי הפיטורים.
ממילא, במקרה דנן עיקר שכרם של התובעים שולם לפי מרכיב עמלות. מאחר שמדובר במרכיב שכר שהוא לפי כמות תוצרת – הוא צריך להילקח בחשבון בחישוב פיצויי הפיטורים.
ד. אלא שבכך לא די. מאחר שמרכיב שכר הבסיס של התובעים היה כה זניח לעומת מרכיב העמלות (בחלקים משמעותיים מתקופת העבודה שכר הבסיס היווה כ-5% בלבד מהשכר החודשי), דומה שכלל אין צורך לבחון לעומק את מהותן של העמלות שקיבלו התובעים. כשחלק כה משמעותי – למעלה מ-95% - מהשכר של התובעים שולם כמרכיב עמלות, תהיה זו תוצאה בלתי הגיונית ובלתי סבירה לקבוע שמרכיב זה לא ייכלל בחישוב פיצויי הפיטורים; וזאת מהנימוקים הבאים:
(1) התובעים ראו במרכיב העמלות כשכרם הרגיל והעיקרי לכל דבר ועניין וכך כלכלו צעדיהם ועתידם הכלכלי, וסברו בתום לב שמרכיב זה צריך להכלל בתשלום פיצויי הפיטורים בבוא היום;
זאת ועוד, הנתבעת התחייבה בפני התובעים לתשלום מינימום עמלות, בשיעורים שונים לגבי כל אחד. כך, לדוגמא: לתובע 2 הובטח על ידי הנתבעים כי שכרו לא יפול מסך השווה ל-50,000$ בגין עמלות, בתוספת שכר הבסיס. הבטחה זו ניתנה לתובע 2 מספר חודשים לפני סיום עבודתו;  גם מטעם זה יש לקבל את תביעת התובעים.
(2) כמצוטט לעיל בתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים, מתקין התקנה ראה לנכון להבדיל את אותם מקרים בהם עיקר השכר משולם לפי כמות תוצרת. ההגיון הבריא וההלכה המשפטית מבדילים את אותם מקרים בהם עיקר השכר – ובמקרה דנן כמעט כל השכר – משולם לפי עמלות, שכן לנוכח שעורן היחסי ביחס לשכר המלא, הן הופכות להיות השכר הרגיל של העובד עליו הוא מסתמך, הן ביציאתו לחופשה או מחלה, הן בתקופת הודעה מוקדמת לפני פיטורים, והן במקרה של פיטורים ותשלום פיצויי פיטורים.
ה. במקרה דנן המצב אבסורדי עוד יותר, לו ייקבע כי אין לחשב את פיצויי הפיטורים גם על בסיס מרכיב העמלות: לו התובעים היו מקבלים עמלות בלבד, לא היה חולק לגבי זכותם לפיצויי פיטורים על בסיס העמלות, שהן המרכיב היחיד. שכן, לא יתכן מצב לפיו התובעים אינם זכאים לפיצויי פיטורים כלל. בנסיבות שהשכר הממוצע של התובעים הוא סביב 200,000 ₪ בחודש – הרי שבמקרה כזה חישוב הפיצויים ללא מרכיב העמלות פוגע בתובעים בסך של כ-200,000 ₪ לכל שנה, בעוד שכר הבסיס שקיבלו בכל שנה היה סביב 120,000 ₪. לכן, במצב כזה, לו התובעים לא היו מקבלים שכר בסיס כלל – הם היו נהנים מזכויות גבוהות יותר. ברור שזהו מצב אבסודי שאין לאפשר אותו. 
לפיכך, יש לראות בשכר הבסיס רכיב שולי ודווקא במרכיב העמלות שכר עיקרי ו"רגיל".
יתר-על-כן, במקרה דנן גם במקרים בהם נקבע יעד כלשהו בהסכמי העבודה של התובעים שהשתנו מעת לעת, הוא היה כה נמוך עד כדי לא רלוונטי. ראה אחד מפסקי-הדין המנחים בעניין זה: עע (ארצי) 76/06 מרדכי גימלשטיין נ' יזמקו בע"מ:
"על פי תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב פיצויי פיטורים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד – 1964 ככל  ששכרו של העובד משתלם "כחלק מהפדיון" רואים את שכרו האחרון כשכר הממוצע  של שנים עשר החודשים האחרונים שקדמו לפיטורים. כלומר, תקנה 9  חלה על תשלומים ששיעורם נגזר מהפדיון. לעניין זה  יש להבהיר כי אין הבדל בין מקרה בו הפדיון מוגדר כ"מחזור", דהיינו מלוא סכום ההכנסות בלא ניכוי ההוצאות, או כ"רווחים", דהיינו סכום ההכנסות בניכוי ההוצאות.  ואכן, על פי תקנה זו העמלות ששולמו למערער על פי סעיפים 4(2) עד 4(4) להסכם העבודה הן חלק משכרו לצורך תשלום פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת...
...
מובהר, כי ככל שהנורמה שנקבעת, ובמקרה הנדון יעד המכירות, היא מלאכותית, במובן זה שהנורמה היא כה נמוכה עד כדי כך שהיא בעצם ביצוע העבודה הרגילה, אזי הפרמיה, למרות כינוייה, לא תיחשב כ"תוספת" לשכר אלא כחלק משכר היסוד...".
ו. הנתבעת עצמה ראתה במרכיב העמלות כ-"עמלות" ולא "בונוס" או "פרמייה", ועל-כן לפחות בחלק מתלושי-השכר כינתה רכיב זה כ"עמלות חודשיות". גם בהסכמי העבודה כינתה הנתבעת מרכיב זה כ"עמלה חודשית". עניין זה מהותי ודי בו על-מנת לשכנע כי יש לראות במרכיב זה כמרכיב בשכר שיש לקחת אותו בחשבון בחישוב פיצויי הפיטורים.
תחשיב חלף הודעה מוקדמת
8. מטרתו של חוק הודעה מוקדמת הינה לאפשר לעובד (במקרה של פיטורים) זמן מספיק על-מנת לחפש עבודה אחרת, לפני סיום עבודתו, וכך לא להוותר – עד כמה שניתן ולפי התקופות הקבועות בחוק – תקופת זמן שהוא מחוסר פרנסה, בהתאם לשכרו ה"רגיל". 
9. שכרם הרגיל של התובעים נגזר, כמעט כולו, מעמלות חודשיות, ואולם, התובעים קיבלו חלף הודעה מוקדמת לפי שכר הבסיס בלבד. ברי שאין בתשלום זה כדי לקיים את דרישות החוק ואת מטרתו. התובעים זכאים, איפוא, לתשלום חלף הודעה מוקדמת גם לפי מרכיב ממוצע העמלות.
תשלום שעות נוספות על מרכיב העמלות
10. התובעים עבדו בשעות נוספות רבות וכמעט שלא נעדרו מעבודתם עקב חופשה או מחלה. התובעים קיבלו במסגרת תלושי השכר גמול גלובאלי חודשי של שעות נוספות, שעמד על-פי רוב על שיעור של 20% משכר הבסיס ששולם בפועל. 
11. לטעמם של התובעים, יש לקחת בחשבון את מרכיב העמלות גם בחישוב גמול שעות נוספות. 
12. בעניין זה יובא ניתוחו של כבוד השופט ספיבק, במסגרת סעש (ת"א) 3263-07-13‏ אור שחם נ' קסטרו שיווק 1985 בע"מ:
"נקודת המוצא להכרעה במחלוקת זו שבין הצדדים הינה הוראת סעיף 18 לחוק שעות עבודה הקובעת שלעניין גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה שבועית המשולם לעובדים לפי סעיפים 16 ו- 17 לחוק, יש להביא בחשבון את "כל התוספות שמשלם מעסיק לעובדו". על פי ההלכה הפסוקה, יש לפרש הוראת חוק זו בצורה מרחיבה, באופן המביא בגדר "השכר הרגיל" בונוסים ותוספות מותנות, לרבות תוספות שאינן מובאות בחשבון לצורך פיצויי פיטורים (עע 300175/97 כהן נ' עיריית נהריה, [פורסם בנבו] פד"ע לז 49 (30.10.01); עע 233/06 א.נ. נתניה נגד טנרידר [פורסם בנבו] (16.12.07)). בהינתן הלכה זו, ולצידה ההלכה הוותיקה לפיה עמלות מכירה מהוות בכל מקרה חלק משכרו הקובע של עובד לצורך חישוב פיצויי פיטורים (עע 170/03 עזרא נ' יה"ב פרויקטים [פורסם בנבו] (15.11.04); עע 537/07 טל נ' אילנות בטוחה בית השקעות [פורסם בנבו] (10.6.10)), המסקנה היא שצודק המבקש בטענתו בעניין הכללת עמלות המכירה בשכרו לצורך חישוב שעות נוספות.
ואכן, בפסק הדין בפרשת ערוץ הקניות (תא 11182/07 בן גל נ' כ.י.ד. ערוץ הקניות [פורסם בנבו] (7.10.12, מותב בראשות כב' השופטת דגית ויסמן), שבה נדרש בית-דין זה להכריע באותה השאלה שלפנינו – לשם הדיוק נציין שבאותו המקרה התביעה עסקה בדרישה להביא את העמלות בחשבון גמול בגין עבודה שבוצעה ביום המנוחה השבועית בלבד – נפסק שהעמלות צריכות לבוא בחשבון השכר הרגיל, תוך שבית-הדין מנמק את פסיקתו בין היתר כך, ואנו מסכימים:
"הקביעה לפיה עמלות מהוות חלק מהשכר הרגיל כמשמעותו בסעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה מתיישבת גם עם תכלית החוק, שהיא כאמור להפוך את ההעסקה במנוחה השבועית לבלתי כדאית מבחינה כלכלית עבור המעסיק. זאת, בפרט בשים לב לכך שכעולה מתלושי השכר, העמלות היוו חלק לא מבוטל משכרו של התובע...
יתירה מזאת, אם נאמץ את גישת הנתבעת לפיה אין לראות בעמלות כחלק מהשכר הרגיל לצורך חישוב גמול שעות נוספות, הרי שעובד ששכרו משתלם על בסיס עמלות בלבד, לא יהיה זכאי כלל לתשלום גמול שעות נוספות, גם אם הועסק בפועל בשעות נוספות. מסקנה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה".
לתכליתו של החוק ראו גם: דב"ע לז 4/2 הארגון הארצי של עובדי התעשיה האוירית נ' התעשיה האוירית, [פורסם בנבו] פד"ע ח 459 (15.5.77); דיון לט/24-3 בתי הזיקוק לנפט בע"מ נ' למפל, [פורסם בנבו] פד"ע י 421 (24.6.79 ), אושר בבג"ץ 613/79 בתי זיקוק לנפט נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד לד (2) 317 (25.12.79).
יצוין כי על פסק הדין בעניין ערוץ הקניות הוגשו ערעורים על ידי שני הצדדים, ובהתאם להמלצת מותב בית הדין הארצי אף הסכימו הצדדים בנסיבות המקרה שלפניהם על ביטול הקביעה שניתנה בו לפיה עמלות הינן חלק מהשכר לעניין גמול עבודה שבוצעה ביום המנוחה השבועית. עם זאת, בית-הדין הארצי הדגיש מפורשות ש"אין בביטול זה כדי להביע עמדה לכאן או לכאן על ידי בית דין זה" לגבי שאלה משפטית זו (עע 22856-11-12 בן גל נ' ערוץ הקניות [פורסם בנבו] (28.5.15)). דהיינו, ערכאת הערעור לא הביעה עמדה ביחס לקביעה המשפטית שנכללו בפסק הדין, ואף הדגישה שהשאלה המשפטית שבה דן בית-הדין האזורי לא הוכרעה לכאן או לכאן.
 
הסעדים הנתבעים

התובע 1 
 
13. התובע 1 עבד מיום 9/10/2012 ועד לפיטוריו ביום 5/3/2017. בחודש פברואר 2017 לא קיבל התובע שכר, בלא כל התראה מראש. לאחר כחודש נערך לתובע שימוע והוא פוטר. לפיכך, התובע זכאי לתשלום שכר כולל ממוצע עמלות בגין חודש זה.
פיצויי פיטורים 
14. כמפורט לעיל, פיצויי הפיטורים שולמו לתובע באופן חלקי ביותר, בלא התחשבות במרכיב העמלות.
15. בהתאם לתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים, יש לחשב את פיצויי-הפיטורים להם זכאי התובע, לפי ממוצע העמלות ששולמו לו ב-12 החודשים שקדמו לניתוק יחסי העבודה, בהתאם לנתונים הבאים (מרכיב העמלות שולם תמיד באיחור של חודש):
חודש פברואר 2016 - 181,587 ₪ 
חודש מרץ 2016 - 180,517 ₪ 
חודש אפריל 2016 - 167,750 ₪ 
חודש מאי 2016 - 200,054 ₪ 
חודש יוני 2016 - 280,988 ₪ 
חודש יולי 2016 - 191,613 ₪ 
חודש אוגוסט 2016 - 233,171 ₪ 
חודש ספטמבר 2016 - 223,018 ₪ 
חודש אוקטובר 2016 - 154,023 ₪ 
חודש נובמבר 2016 - 214,632 ₪ 
חודש דצמבר 2016 - 172,623 ₪ 
חודש ינואר 2017- 149,323 ₪
 
ממוצע חודשי – 195,775 ₪ 
 
יצויין בעניין זה כי העמלות שולמו באיחור של חודש, כלומר העמלות של חודש דצמבר 2016, למשל, שולמו בחודש ינואר 2017. בנוסף, אין לקחת בחשבון את חודש פברואר 2017 לצורך חישוב ממוצע העמלות, שכן בחודש זה לא התאפשר לתובע לעבוד ולמכור כרגיל, עקב סגירת פעילות המחלקה. התובע זכאי בגין חודש זה, בנפרד, לפיצוי ותשלום ממוצע עמלות, כמפורט להלן.
16. התובע זכאי, איפוא, לפיצויי-פיטורים, כך: 195,775 ₪ (ממוצע עמלות חודשי) + 10,000 ₪ שכר בסיס (בסיס+גמול שנ"ג אשר הופרש לגביו לפנסיה ושולם לגביו פדיון הודעה מוקדמת, כך שמהווה חלק בלתי נפרד מהשכר אף הוא) X 4.37 שנות עבודה = 899,236 ₪; מסכום זה יפחית התובע 1 את הסכום המופקד על חשבון פיצויי-פיטורים בקרן-הפנסיה בסך של 36,742 ₪ ויעמיד תביעתו ברכיב זה על סך של 862,494 ₪. 
הפרש הודעה מוקדמת
17. כאמור לעיל, בגין רכיב זה התובע קיבל תשלום של שכר הבסיס בלבד (בסיס+שנ"ג). כמו כן, לבקשת הנתבעת, התובע לא נדרש להתייצב  בעבודה בימים אלו. 
18. התובע זכאי, איפוא, להפרש הודעה מוקדמת בסך ממוצע העמלות החודשי בשנת עבודתו האחרונה בסך של 195,775 ₪.
עמלות חודשים פברואר-מרץ 2017
19. כמפורט לעיל, במועד מסויים בחודש פברואר 2017 לא התאפשר עוד לתובע ומחלקתו לבצע מכירות. הנתבעת לא מסרה לתובע בעניין זה התראה מראש, לא החתימה אותו על חוזה חדש ולא אפשרה לו להיערך לעניין. לפיכך, התובע יעמוד על פיצוי בשיעור ממוצע העמלות שהיו נהוגות עד אותו חודש, ובהתאם לחוזה בין הצדדים.
20. התובע זכאי לעמלות בגין חודשים פברואר-מרץ, כך: 1.16 חלקי חודש X 195,775 ₪ ממוצע עמלות חודשי = 227,099 ₪. לפיכך זכאי התובע לפיצוי בגין הפרת הסכם בחודש זה, בסך של 227,099 ₪.
גמול שעות נוספות (בעד רכיב העמלות)
21. בחלק מתקופת העבודה, מספר שעות העבודה בפועל נרשם בעמוד השני של תלושי-השכר, וממנו ניתן ללמוד על כמות השעות הנוספות בהן עבד התובע.
22. שכר היסוד של התובע פוצל על ידי הנתבעת ל"משכורת" ול"שעות נוספות" כתשלום גלובלי. לעתים שולם לתובע גמול נוסף בעד עבודה בשעות נוספות, כאשר בחישוב ערך שעת עבודה כללה הנתבעת את הגמול הגלובאלי - ללמדך כי מדובר בחלק רגיל מהשכר - אולם לא כללה את ממוצע העמלות (ראה לדוגמא, תלושי שכר לשנת 2013). 
23. התובע זכאי לגמול שעות נוספות, כך:
קלנדרי סה"כ שעות נוספות עמלות שכר שעה גמול 25%
 
אפר-13 11 9977 ₪ 54 ₪ 148
מאי-13 4.5 11321 ₪ 61 ₪ 68
יונ-13 3.78 7429.5 ₪ 40 ₪ 38
יול-13 12.68 11840 ₪ 64 ₪ 202
אוג-13 3 9000 ₪ 48 ₪ 36
ספט-13 9.67 10449 ₪ 56 ₪ 136
אוק-13 9 13009 ₪ 70 ₪ 157
נוב-13 189 227.32 38.32 7768 ₪ 42 ₪ 400
דצמ-13 198 235.45 37.45 19036 ₪ 102 ₪ 958
ינו-14 198 210.93 12.93 21236 ₪ 114 ₪ 369
פבר-14 198 218.32 20.32 16352 ₪ 88 ₪ 447
מרץ-14 180 196.7 16.7 32617 ₪ 175 ₪ 732
אפר-14 185 195.78 10.78 44788 ₪ 241 ₪ 649
יונ-14 198 235.2 37.2 72449 ₪ 390 ₪ 3,622
יול-14 198 256.15 58.15 107817 ₪ 580 ₪ 8,427
אוג-14 189 232.57 43.57 82786 ₪ 445 ₪ 4,848
ספט-14 198 200.87 2.87 111553 ₪ 600 ₪ 430
אוק-14 150 189.07 39.07 145024 ₪ 780 ₪ 7,616
נוב-14 3.2 143156 ₪ 770 ₪ 616
ינו-15 189 197.78 8.78 98952 ₪ 532 ₪ 1,168
פבר-15 207 217.67 10.67 144479 ₪ 777 ₪ 2,072
מרץ-15 171 178.68 7.68 144607 ₪ 777 ₪ 1,493
מאי-15 189 213.63 24.63 147932 ₪ 795 ₪ 4,897
יונ-15 207 214.15 7.15 134229 ₪ 722 ₪ 1,290
דצמ-15 189 194.48 5.48 234888 ₪ 1,263 ₪ 1,730
אפר-16 207 214.75 7.75 180517 ₪ 971 ₪ 1,880
יונ-16 185 196.42 11.42 200054 ₪ 1,076 ₪ 3,071
ספט-16 4.7 233171 ₪ 1,254 ₪ 1,473
אוק-16 198 202.67 4.67 223018 ₪ 1,199 ₪ 1,400
דצמ-16 1.97 214632 ₪ 1,154 ₪ 568
 
סך-הכל ₪ 50,941
 
** חוזה עבודה, תלושי שכר, מכתב פיטורים ומסמכים נוספים בעניינו של התובע 1 – מצ"ב כנספח "ת-1"
 
 
התובע 2 
 
24. התובע 2 עבד מיום 1/7/2014 ועד לפיטוריו ביום 26/1/2017. בתחילת חודש ינואר 2017, קיבל התובע, בלא כל התראה מראש, שכר בסיס בלבד, בלא שנחתם בין הצדדים הסכם חדש שמאפשר לנתבעת למנוע מהתובע ומחלקתו ביצוע מכירות וקבלת עמלות בגינן. לפיכך, התובע זכאי לתשלום ממוצע עמלות בגין חודש זה.
פיצויי פיטורים 
25. כמפורט לעיל, פיצויי הפיטורים שולמו לתובע באופן חלקי ביותר, בלא התחשבות במרכיב העמלות.
26. בהתאם לתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים, יש לחשב את פיצויי-הפיטורים להם זכאי התובע, לפי ממוצע העמלות ששולמו לו ב-12 החודשים שקדמו לניתוק יחסי העבודה, בהתאם לנתונים הבאים:
חודש ינואר 2016 - 133,063 ₪
חודש פברואר 2016 – 178,150 ₪ 
חודש מרץ 2016 – 182,065 ₪ 
חודש אפריל 2016 – 180,590 ₪ 
חודש מאי 2016 – 247,177 ₪ 
חודש יוני 2016 – 189,286 ₪ 
חודש יולי 2016 – 142,568 ₪ 
חודש אוגוסט 2016 – 168,987 ₪ 
חודש ספטמבר 2016 – 173,092 ₪ 
חודש אוקטובר 2016 – 131,603 ₪ 
חודש נובמבר 2016 – 180,433 ₪ 
חודש דצמבר 2016– 180,715 ₪ 
 
ממוצע – 173,977 ₪ 
 
 
יצויין בעניין זה כי העמלות שולמו באיחור של חודש, כלומר העמלות של חודש דצמבר 2016, למשל, שולמו בחודש ינואר 2017. בנוסף, אין לקחת בחשבון את העמלות של חודש ינואר 2017 (בסך של 13,128 ₪ בלבד), שכן בחודש זה לא התאפשר לתובע לעבוד ולמכור כרגיל, עקב סגירת פעילות המחלקה. התובע זכאי בגין חודש זה, בנפרד, לפיצוי ותשלום ממוצע עמלות, כמפורט להלן.
 
27. התובע זכאי, איפוא, לפיצויי-פיטורים, כך: (173,977 ₪ ממוצע עמלות חודשי + 10,000 ₪ שכר בסיס) X 2.573 שנות עבודה = 473,373 ₪. מסכום זה יפחית התובע את הסכום שהופקד על ידי החברה בקופת הגמל על חשבון פיצויי הפיטורים בסך 18,960 ₪ ויעמיד את תביעתו על סך של 454,413 ₪.
הפרש הודעה מוקדמת
28. כאמור לעיל, בגין רכיב זה התובע קיבל תשלום של שכר הבסיס בלבד. כמו כן, לבקשת הנתבעת, התובע לא נדרש להתייצב בעבודה בימים אלו. 
29. התובע זכאי, איפוא, להפרש הודעה מוקדמת בסך ממוצע העמלות החודשי בשנת עבודתו האחרונה בסך של 173,977 ₪.
עמלות חודש ינואר 2017
30. כמפורט לעיל, במועד מסויים בחודש ינואר 2017 לא התאפשר עוד לתובע ומחלקתו לבצע מכירות. הנתבעת לא מסרה לתובע בעניין זה התראה מראש, לא החתימה אותו על חוזה חדש ולא אפשרה לו להיערך לעניין. לפיכך, התובע יעמוד על פיצוי בשיעור ממוצע העמלות שהיו נהוגות עד אותו חודש, ובהתאם לחוזה בין הצדדים.
31. יתר-על-כן, עקב שינוי תפקיד בחודש נובמבר 2016, הובטח לתובע 2 מפורשות, ולמעשה סוכם איתו, כי הוא יהנה מהבטחה של עמלות בשיעור של 40,000 דולר מינימום, במהלך שלושה חודשים – נובמבר 2016 עד ינואר 2017. לפיכך, גם מטעם זה, התובע זכאי לממוצע עמלות בגין עבודתו בחודש ינואר 2016.
32. התובע זכאי לעמלות בגין חודש ינואר, כך: 0.863 חלקי חודש X 173,977 ₪ ממוצע עמלות חודשי - סך של 13,128 ₪ ששולם לתובע בגין העסקאות שהספיק לבצע בחודש זה = 137,014 ₪. לפיכך זכאי התובע לפיצוי בגין הפרת הסכם בחודש זה, בסך של 137,014 ₪.
גמול שעות נוספות
33. מספר שעות העבודה בפועל נרשם בעמוד השני של תלושי-השכר, וממנו ניתן ללמוד על כמות השעות הנוספות. התובע זכאי לגמול שעות נוספות, כך:
 
 
קלנדרי סה"כ שעות נוספות עמלות שכר שעה גמול 25%
 
אוג-14 189 232 43 14561 ₪ 78 ₪ 842
ספט-14 198 237 39 55922 ₪ 301 ₪ 2,931
אוק-14 150 170 20 117682 ₪ 633 ₪ 3,163
נוב-14 198 214 16 52645 ₪ 283 ₪ 1,132
פבר-15 207 222 15 124620 ₪ 670 ₪ 2,513
מרץ-15 171 198 27 104481 ₪ 562 ₪ 3,792
אפר-15 180 207 27 117702 ₪ 633 ₪ 4,271
מאי-15 189 205 16 74963 ₪ 403 ₪ 1,612
יונ-15 207 227 20 130695 ₪ 703 ₪ 3,513
יול-15 189 218 29 240474 ₪ 1,293 ₪ 9,373
ספט-15 234 275 41 74513 ₪ 401 ₪ 4,106
אוק-15 162 183 21 134570 ₪ 723 ₪ 3,798
נוב-15 189 199 10 149525 ₪ 804 ₪ 2,010
דצמ-15 189 209 20 89322 ₪ 480 ₪ 2,401
פבר-16 189 198 9 133063 ₪ 715 ₪ 1,610
מרץ-16 189 219 30 178150 ₪ 958 ₪ 7,183
אפר-16 207 232 25 182065 ₪ 979 ₪ 6,118
מאי-16 180 192 12 180590 ₪ 971 ₪ 2,913
יונ-16 185 207 22 247177 ₪ 1,329 ₪ 7,309
יול-16 198 212 14 189286 ₪ 1,018 ₪ 3,562
אוג-16 189 199 10 142568 ₪ 766 ₪ 1,916
ספט-16 207 215 8 168987 ₪ 909 ₪ 1,817
אוק-16 198 203 5 173092 ₪ 931 ₪ 1,163
נוב-16 144 156 12 131588 ₪ 707 ₪ 2,122
דצמ-16 198 210 12 180433 ₪ 970 ₪ 2,910
 
סך-הכל ₪ 84,082
 
** חוזה עבודה, תלושי שכר, מכתב פיטורים ומסמכים נוספים בעניינו של התובע 2 – מצ"ב כנספח "ת-2"
 
 
התובע 3 
 
34. התובע 3 עבד מיום 19/8/2013 ועד לפיטוריו ביום 7/2/2017. החל מחודש ינואר 2017 קיבל התובע, בלא כל התראה מראש, שכר בסיס בלבד, בלא שנחתם בין הצדדים הסכם חדש שמאפשר לנתבעת למנוע מהתובע ומחלקתו ביצוע מכירות וקבלת עמלות בגינן. לפיכך, התובע זכאי לתשלום ממוצע עמלות בגין חודש זה (כאמור, העמלות המשולמות בחודש ינואר הן בעבור עסקאות שבוצעו בחודש הקודם).
 
פיצויי פיטורים 
35. כמפורט לעיל, פיצויי הפיטורים שולמו לתובע באופן חלקי ביותר, בלא התחשבות במרכיב העמלות.
36. בהתאם לתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים, יש לחשב את פיצויי-הפיטורים להם זכאי התובע, לפי ממוצע העמלות ששולמו לו ב-12 החודשים שקדמו לניתוק יחסי העבודה, בהתאם לנתונים הבאים (מרכיב העמלות שולם תמיד באיחור של חודש):
 
חודש ינואר 2016 – 92,906 ₪ 
חודש פברואר 2016 - 138,280 ₪ 
חודש מרץ 2016 - 131,905 ₪ 
חודש אפריל 2016 - 141,764 ₪ 
חודש מאי 2016 - 207,727 ₪ 
חודש יוני 2016 - 149,864 ₪ 
חודש יולי 2016 - 91,789 ₪ 
חודש אוגוסט 2016 - 129,985 ₪ 
חודש ספטמבר 2016 - 134,286 ₪ 
חודש אוקטובר 2016 - 92,146 ₪ 
חודש נובמבר 2016 - 141,060 ₪ 
חודש דצמבר 2016 - 141,300 ₪ 
ממוצע – 132,751 ₪ 
 
יצויין, כי אין לקחת בחשבון לצורך חישוב ממוצע העמלות את חודש ינואר 2017, שכן בחודש זה לא התאפשר לתובע לעבוד ולבצע עסקאות.
 
37. התובע זכאי, איפוא, לפיצויי-פיטורים, כך: 132,751 ₪ (ממוצע עמלות חודשי) + 16,000 ₪ שכר בסיס X 3.73 שנות עבודה = 554,841 ₪; מסכום זה יפחית התובע 3 סכום של 39,548 ₪ המופקדים על חשבון פיצויי-פיטורים בקופת הגמל ויעמיד את תביעתו על סך של 515,293 ₪. 
הפרש הודעה מוקדמת
38. כאמור לעיל, בגין רכיב זה התובע קיבל תשלום של שכר הבסיס בלבד. כמו כן, לבקשת הנתבעת, התובע לא נדרש להתייצב  בעבודה בימים אלו. 
39. התובע זכאי, איפוא, להפרש הודעה מוקדמת בסך ממוצע העמלות החודשי בשנת עבודתו האחרונה בסך של 132,751 ₪.
 
 
עמלות חודשים ינואר-פברואר 2017
40. כמפורט לעיל, במועד מסויים בחודש ינואר 2017 לא התאפשר עוד לתובע ומחלקתו לבצע מכירות. הנתבעת לא מסרה לתובע בעניין זה התראה מראש, לא החתימה אותו על חוזה חדש ולא אפשרה לו להיערך לעניין. לפיכך, התובע יעמוד על פיצוי בשיעור ממוצע העמלות שהיו נהוגות עד אותו חודש, ובהתאם לחוזה בין הצדדים.
41. התובע זכאי לעמלות בגין חודשים ינואר-פברואר, כך: 1.25 חלקי חודש X 132,751 ₪ ממוצע עמלות חודשי פחות סך של 5,618 ₪ ששולם לתובע בגין העסקאות שהספיק לבצע בחודש ינואר ששולמו בתלוש פברואר = 160,320 ₪. לפיכך זכאי התובע לפיצוי בגין הפרת הסכם בחודש זה, בסך של 160,320 ₪.
גמול שעות נוספות
42. מספר שעות העבודה בפועל נרשם בעמוד השני של תלושי-השכר, וממנו ניתן ללמוד על כמות השעות הנוספות. התובע זכאי לגמול שעות נוספות, כך:
קלנדרי סה"כ שעות נוספות עמלות שכר שעה גמול 25%
 
דצמ-13 198 216.17 18.17 3988 ₪ 21 ₪ 97
פבר-14 198 230.88 32.88 12753 ₪ 69 ₪ 564
דצמ-14 198 206.83 8.83 125308 ₪ 674 ₪ 1,487
מרץ-15 171 199.58 28.58 34264 ₪ 184 ₪ 1,316
אפר-15 180 215.97 35.97 46677 ₪ 251 ₪ 2,257
מאי-15 189 205.3 16.3 21845 ₪ 117 ₪ 479
יונ-15 207 230.98 23.98 40879 ₪ 220 ₪ 1,318
ספט-15 234 257.37 23.37 52188 ₪ 281 ₪ 1,639
נוב-15 189 203.38 14.38 108023 ₪ 581 ₪ 2,088
יונ-16 185 207.42 22.42 207727 ₪ 1,117 ₪ 6,260
נוב-16 144 144.67 0.67 92146 ₪ 495 ₪ 83
 
סך-הכל 17,587 ₪ 
 
 
דמי חופשה
43. בשנת עבודתו הראשונה שימש התובע 3 כנציג מכירות ולפיכך, בגין תקופה זו זכאי התובע לדמי חופשה בעד רכיב העמלות. בתקופה זו, כאשר ניצל התובע ימי חופשה שנתית לא שולמו לו דמי חופשה בגין רכיב העמלות. התובע זכאי, איפוא, להפרשי דמי חופשה, כך:
 
 
 
ימים שנוצלו עמלות ערך יום הפרש לתשלום
 
 
מרץ-14 1 14713 668.7727 668.7727
אפר-14 2.5 29903 1359.227 3398.068
מאי-14 1 71419 3246.318 3246.318
יונ-14 1 78499 3568.136 3568.136
יול-14 1 72530 3296.818 3296.818
אוג-14 1 56737 2578.955 2578.955
אוק-14 1.5 95733 4351.5 6527.25
נוב-14 1 89335 4060.682 4060.682
ינו-15 1 45705 2077.5 2077.5
מרץ-15 1 34264 1557.455 1557.455
30979.95
 
** חוזה עבודה, תלושי שכר, מכתב פיטורים ומסמכים נוספים בעניינו של התובע 3 – מצ"ב כנספח "ת-3"
 
סיכום הסכומים הנתבעים
 
התובע 1
 
פיצויי פיטורים - 862,494 ₪
הודעה מוקדמת – 195,775 ₪
עמלות חודשים פברואר-מרץ 2017 – 227,099 ₪
גמול שעות נוספות - 50,941 ₪ 
 
סך-הכל 1,336,309 ₪ 
 
התובע 2
 
פיצויי פיטורים – 454,413 ₪
הודעה מוקדמת – 173,977 ₪
עמלות חודש ינואר 2017 – 137,014 ₪
גמול שעות נוספות – 84,082 ₪ 
 
סך-הכל 849,486 ₪ 
 
התובע 3
 
פיצויי פיטורים - 515,293 ₪
הודעה מוקדמת – 132,751 ₪
עמלות חודש ינואר-פברואר 2017 – 160,320 ₪
גמול שעות נוספות - 17,587 ₪
דמי חופשה 30,980 ₪ 
 
סך-הכל 856,931 ₪ 
 
סוף-דבר
 
לנוכח כל האמור לעיל, מתבקש בית-הדין הנכבד לזמן את הנתבעות לדין, ולחייבם לשלם לתובעים את מלוא סכום התביעה, בתוספת פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים או רבית והפרשי הצמדה כדין, לפי העניין, החל מיום הגשת התביעה, ועד מועד התשלום, בפועל; וכן לחייבם בתשלום הוצאותיו של התובע ושכר-טרחת עורכי-דינו.
 
 
 
 
___________________
       עו"ד אורי שאבי

כל הזכויות שמורות לעו"ד אורי שאבי, עורך דין דיני עבודה בתל אביב |  תל אביב, מרכז עזריאלי, הבניין המשולש, קומה 28

איך מגישים תביעה | מפת האתר | צור קשר