בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
  ס"ע 18642-06-11
 
 
24 אוקטובר 2014
 
לפני:  
כב' השופט ד"ר יצחק לובוצקי – אב"ד
נציג  ציבור עובדים  מר אברהם גולן
נציג ציבור מעסיקים  מר יוסי שוסטק
 
התובע שרון מור
ע"י ב"כ עו"ד כפיר דיין דובב
-
הנתבעת ג'י אנד בי מטענים
ע"י ב"כ עו"ד יוסי שפרינצק
     
 
 
 
 
פסק דין
 
 
 
התובעת (להלן גם: "העובדת") עתרה לבית הדין בתביעה ליתן צו הצהרתי, לפיו הנתבעת (להלן גם: "המעביד") לא הייתה רשאית למשוך את כספי הפיצויים הצבורים לטובתה בפוליסת מנהלים בחברת "כלל"- קצבה מספר 266910-1, כמו גם צו המורה לנתבעת להשיב לפוליסה את הכספים שנמשכו על ידה, בסך של 74,267 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום משיכתם (2.2.11) וסה"כ 76,231 ש"ח.
לחלופין, מבקשת התובעת, לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת ישירות פיצוי כספי בסך 76,231 ₪.
 
רקע עובדתי:
 
  1. התובעת הועסקה בנתבעת החל מיום 19.7.1999, ועד להתפטרותה ביום 21.11.10.
  2. בין הצדדים לא נחתם כל הסכם העבודה המסדיר את תנאי עבודתה של התובעת.
  3. ביום 1.1.2000 נפתחה לתובעת פוליסת מנהלים מסוג "מיטב" שמספרה- 266910-1 בחברת אררט ביטוח בע"מ (כיום חברת כלל).
  4. לאחר התפטרותה, סירב המעביד לשחרר את כספי הפיצויים לזכות התובעת, ומשך לטובתו את מרכיב הפיצויים בסך 74,267 ₪ (נספח ד לסיכומי התובעת).
 
לפיכך הוגשה התביעה הנוכחית.
 
לטענת התובעת, בהתאם לסעיף 23(א)(3) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה- 2005 (להלן: "חוק הגמל") וסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"), סכומים שהופרשו לביטוח שמטרתו קצבה, לא יוחזרו למעביד, גם במקרה של התפטרות העובד, במידה ולא נקבע כך בהסכם קיבוצי או בהסכם אישי בין הצדדים. מאחר ובמקרה דנן אין תחולה להסכם קיבוצי ובין הצדדים אין הסכם המאפשר החזרת הכספים, ממילא, אין המעביד רשאי היה למשוך את כספי הפיצויים מקופת הקצבה.
לפי התובעת, במקרה דנן אין המדובר בפוליסה הונית, שאז אין תחולה לסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים כי אם למטרת קצבה.
תנאי הפוליסה החלים במקרה דנן לגרסת התובעת הם אלה של חברת "אררט", כאשר סעיף 17ג' לפוליסה מאפשר משיכת כספי הפיצויים על ידי המעביד, אך זאת בכפוף להוראות חוק פיצויי פיטורים ולהסדר התחיקתי, זה ששונה כאמור עם חקיקת חוק הגמל בשנת 2005. יתר על כן, תנאים כלליים של פוליסת ביטוח, אינם מהווים "הסכם אחר" בין עובד למעביד, כדרישת סעיף 26 לחוק.
 
לטענת הנתבעת, תנאי הפוליסה החלים במקרה דנן, הם תנאי הפוליסה הכלליים של חברת כלל, אלו שבאו במקום תנאי הפוליסה של חברת "אררט". סע' 16ג' לפוליסה מאפשר לנתבעת לפדות את כספי הפיצויים במקרה של התפטרות המבוטח. מכל מקום, גם לפי סע' 17ג' לתנאי הפוליסה של "אררט", הרי שיש לפרש את המילים "כפוף לחוק פיצויי פיטורים" כ"כפוף לזכאות לפיצויי פיטורים". כך או כך, סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים מתיר משיכת כספים ע"י המעביד במקרה של "הסכם אחר", כאשר אין בהכרח מדובר על הסכם אישי ובמקרה דנן, חלים כאמור תנאי הפוליסה המאפשרים משיכת הכספים ע"י המעביד במקרה של התפטרות.
מעבר לכך טוען המעביד, כי אין תחולה רטרוספקטיבית של חוק הגמל על מערכת חוזית זו אשר בפוליסה דנן.
 
דיון והכרעה:
סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים קובע לאמור:
"סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי
פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה –
(1)   אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שהוא ניתן להחזרה או להעברה..." (הדגשה הוספה).
 
עפ"י סעיף 26 הנ"ל, סכומים שהופקדו ע"י מעביד כפיצויי פיטורים, אינם ניתנים
להחזרה לידיו, וזאת ללא תלות בנסיבות סיום העבודה, זאת בהתקיים התנאים
הבאים במצטבר:
א.        הסכום מיועד לביטוח קצבה.
ב.         לא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר כי הסכומים ניתנים להעברה או
            להחזרה.
 
בתע"א 11137/07 שלומי שמאי נ' איתן ספקים לבתי מרקחת בע"מ (מיום 20.6.12) קבעה כב' הש' נטע רות לאמור:
 
"על פני הדברים נראה כי הגיונה של הוראה זו טמון ברצונו של המחוקק להגן על זכויות שצבר העובד שישמשו בבוא העת לתשלום קצבה בהתרחש אירוע עתידי מזכה בהתאם לתקנון קופת הגמל. בהתאם לכך יש מקום לפרש את התנאי המצטבר השני באופן דווקני כדרישה להסכם מפורש המורה על השבת סכומי הפיצויים, לרבות הוראה בעניין זה במסגרת הפוליסה." (הדגשה הוספה).
 
מכאן, כי חרף התפטרות העובדת מעבודתה בנסיבות שאינן מזכות אותה בתשלום פיצויי פיטורים מלאים כחוק, אין בהכרח נגזרת המסקנה כי הנתבעת זכאית הייתה לפדות את ההפרשות בגין פיצויי פיטורים אשר הופרשו בגינה לביטוח המנהלים לפוליסה מסוג "מיטב"; וזאת, בהתקיים התנאים המצטברים שסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים.
 
בענייננו, אשר לתנאי הראשון- אין חולק כי ההפרשות לפוליסת ביטוח המנהלים, שנערכה כאמור לעובדת, נזקפו במלואן לתשלום קצבה ומשכך, הסכומים שנצברו בפוליסה זו אינם ניתנים להשבה לנתבעת; ככל שמתקיים התנאי השני, קרי, שלא קיים הסכם קיבוצי או הסכם אחר המאפשר זאת.
(ר' לעניין זה- תע"א 3825-06 דרור רחמים נ' א.מ.הנדסה (י.ג.ר) בע"מ, מיום 2.11.10; סע 20853-07—1 מקסים סדובסקי נ' חברת ווישי ישראל בע"מ, מיום 1.9.13).
 
אשר לתנאי השני- אנו מסכימים בכל הכבוד הראוי, עם קביעתה של כב' הש' רות, כי על מנת לאפשר למעביד למשוך חזרה את הכספים שהופקדו על ידו כפיצויי פיטורים, יש צורך בהסכם מפורש בין הצדדים. אין חולק כי במקרה דנן הסכם שכזה לא נחתם.
תנאי הפוליסה (בין עם זו של חברת "אררט" ובין אם זו של "כלל") אינם עונים להגדרת "הסכם אחר" לצורך תחולת הסעיף; מה גם שממילא הם מכפיפים עצמם להוראות הדין.
 
אשר לתחולתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 ("חוק הגמל") על המקרה דנן, צודק ב"כ התובעת בטענתו כי המועד הרלוונטי לבחינת תחולת החוק, הוא מועד משיכת כספי הפיצויים/מועד סיום עבודתה של התובעת; שאז קובע סעיף 23(א)(3) כי "משיכה בידי מעביד של עמית-שכיר, של כספים שהפקיד בקופת גמל אישית לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה, בכפוף להוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים ולהוראות לפי סעיף 14 לחוק האמור החלות עליו." (הדגשה הוספה).
כפי שקבענו לעיל, תנאי הפוליסה אינם מהווים "הסכם אחר" כדרישת סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים. כך ובדומה לענייננו קבע בית הדין (מפי כב' הש' חיים ארמון) בתע"א 2416-09 קקיאשוילי שבתאי נ' הוליס מטל אינדסטרי בע"מ (מיום 8.8.11), את הדברים הבאים:          
 
"... הוראת סעיף26(א)(3) לחוק קופות הגמל, המאפשר משיכת כספים בידי מעביד, רק בתנאים המתאפשרים לפי סעיפים 14 ו-26 לחוק פיצויי פיטורים. מהוראת סעיף 26 לחוק קופות הגמל עולה שככלל, כוונת המחוקק היא להגביל את אפשרות משיכת כספים על ידי מעביד כשמדובר בכספים אשר מיועדים גם לקצבה.
          נעיר כי אנו מודעים לכך שסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים מאפשר משיכת כספים על ידי מעביד גם במקרה שבו הכספים מיועדים גם לביטוח קצבה, אם יש הסכם שמאפשר זאת. במקרה של התובע, אילו היה עדיין תוקף להוראות סעיף 11 להסכם הקיבוצי מיום 6/2/97, הרי שהיה הסכם קיבוצי המאפשר משיכת כספים בחזרה על ידי הנתבעת. אולם, לדעתנו, השילוב של הוראות סעיף 20(א)ו-26 לחוק קופות הגמל, עם סעיפים 14 ו-26 לחוק פיצויי פיטורים, מחייב את המסקנה שהסכם קיבוצי מיוחד שנערך עם קופת גמל מסוימת, אין די בו כדי לאפשר למעביד למשוך כספים מקופת הגמל כשממלא העובד רשאי להעביר בכל עת את הכספים לקופת גמל אחרת, שלמעביד אין עמה הסכם קיבוצי כאמור." (הדגשה הוספה).
 
סיכומם של דברים: בהעדר הסכם קיבוצי או הסכם מפורש אחר בין הצדדים, הנתבעת לא היתה רשאית למשוך בחזרה את כספי הפוליסה אשר נצברו לזכות התובעת בפוליסה מסוג "מיטב" למטרת קצבה.
סוף דבר:
התביעה מתקבלת. מאחר ועפ"י הנטען בסיכומי התובעת, לא ניתן כיום להשיב את כספי הפיצויים לפוליסה, הנתבעת תשלם לתובעת במישרין פיצוי כספי בסכום של 74,267 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום משיכת הכספים (2.2.11), ועד התשלום בפועל.
 
משמדובר בשאלה משפטית שהייתה טעונה הכרעה של בית הדין ובהתחשב בנסיבות, כל צד יישא בהוצאותיו.
זכות ערעור: תוך 30 יום.
5129371ניתן היום, ל' תשרי תשע"ה, (24 אוקטובר 2014), בהעדר הצדדים. 
54678313
 
       
 
נ.ע. מר א. גולן   ד"ר יצחק לובוצקי, שופט   נ.מ. מר י. שוסטק
 
 
 
 

התקשר עכשיו 03-6091103 לייעוץ ראשוני בלא תשלום עם עורך דין דיני עבודה.  תל-אביב, מרכז עזריאלי, הבניין המשולש, קומה 28.

 עורך דין לענייני עבודה בתל אביב | איך מגישים תביעה | מהעתונות | מפת האתר