דיני עבודה אורי שאבי







 
                                                                                                                          
 
 

עורך דין קרן פנסיה - תביעה נגד קרן פנסיה שהתרשלה

דוגמא לכתב-תביעה שהגיש משרדנו נגד קרן פנסיה שהתרשלה ולא הקפידה לגבות מהמעסיק את כספי הפרמיה של העובדים. המעסיק פשט את הרגל, ובתביעת חוב שהוגשה עלידי משרדנו כיסה המוסד לביטוח לאומי את החוב, אך לא את כולו, כי הסכום מוגבל לתקרה בחוק. לכן הוגשה תביעה נגד קרן הפנסיה, במסגרתה פיצתה קרן הפנסיה את העובדים, בסכומים שהמוסד לביטוח לאומי לא כיסה.


לייעוץ ללא התחייבות 03-6091103 »


 זכויות עובדים בפירוק חברה »


 

בבית-הדין האזורי לעבודה                                        

בתל-אביב

 

בעניין:

 

התובעים:         1.         א...

                       2.         ב...

כולם באמצעות ב"כ עו"ד אורי שאבי (מ"ר 34831)                              

ועו"ד יפעת בלייך ועו"ד רוני קוסובסקי ועו"ד אורית רובין

ממרכז עזריאלי, המגדל המשולש, קומה 28

דרך מנחם בגין 132, תל-אביב 67011

טל' 03-6961402; פקס' 03-6096269

orishabi1@gmail.com

 
                 -נגד -
 

הנתבעות:          1.         חברה לביטוח בע"מ

                        2.         ניהול קרנות פנסיה בע"מ
 
 
מהות התביעה: כספית
סכום התביעה:  204,218 ₪
 

כתב-תביעה

מבוא
עניינה של תביעה זו הינה לחייב את הנתבעות לשלם לתובעים את חוב הפיגורים לקופות הגמל של התובעים והנזק שנגרם כתוצאה מכך, מכוח סעיף 19 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: "החוק"), לאחר שהנתבעות התרשלו בגביית חוב הפיגורים מהמעסיק "דידי שירותי גזירה" (ע"מ 309352854; להלן: "המעסיק") הנמצא כיום בהליך פשיטת רגל.
 
 
רקע עובדתי
 
1. הנתבעת 1, חברה לביטוח בע"מ, הינה חברה הפעילה בתחום ביטוח הבריאות, תחום הביטוח הכללי ובתחום החיסכון ארוך-טווח הכולל בין השאר ביטוח פנסיה. הנתבעת 2, נמצאת בבעלות מלאה של השקעות בביטוח ושירותים פיננסים ומנהלת את קרנות הפנסיה. 
 
2. התובעים עבדו אצל המעסיק שנים רבות. מדובר בעסק המפעיל מתפרה המספקת שירותי תפירה וגזירה בתחום האופנה. בהתאם לסיווג האחיד של ענפי הכלכלה משתייך המעסיק לתעשיית מוצרי ההלבשה (ענף ראשי 18, ענף משנה 180) ועל-כן חל עליו צו ההרחבה בענף הטקסטיל וההלבשה וכן צו ההרחבה בענף המלאכה והתעשיה, בדבר מסגרת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשיה מיום 16/08/2005 (להלן: "צו הרחבה לביטוח פנסיוני") . בהתאם לצו זה היה על המעסיק להפריש לקרן-הפנסיה של התובעים 12% משכרם לטובת תגמולים ופיצויי-פיטורים. על אף החובה ועל אף שצרף המעסיק את התובעים לקופות גמל המנוהלות בחברה, במרבית תקופת העסקתם אצלו לא הפריש עבורם כספים.

3. התובעים הינם עולים חדשים אשר אינם בקיאים בחוקי העבודה, וחלקם אף אינו יודע קרוא וכתוב בשפה העברית, והם היו חסרי הידע והיכולת לעקוב ולדעת האם המעסיק שילם להם את מלוא זכויותיהם. 

4. בדיקה משפטית שנערכה על-ידי התובעים בסמוך לפני עזיבתם את המעסיק העלתה כי על אף שעד מועד סיום העסקתם המעסיק המשיך לנכות מדי חודש את חלקם של כל אחד מהתובעים לקופת הגמל בחברה, ולא הפריש הפרשות לפנסיה כנדרש על פי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני. עוד התברר לתובעים כי עבור החודשים שכן היו הפקדות המעסיק הפריש רק על חלק מהשכר החייב. 

5. כתוצאה מהפרות המעסיק ואי תשלום מלוא זכויותיהם התפטרו התובעים מעבודתם בנסיבות המזכות אותם בקבלת פיצויי פיטורים מלאים. 

6. ביום 18/11/2015, בעקבות בקשה שהוגשה על-ידי חלק מהתובעים, התקבל צו לכינוס נכסים ומונה מנהל מיוחד על-ידי בית-המשפט המחוזי וזאת בשל קשיים כלכליים של המעסיק ואי יכולתו לעמוד במלוא חובותיו כלפי התובעים.  

העתק מצו הכינוס מצורף כנספח א'.
7.
העתק ממכתב הפניה מצורף כנספח ב'.
8.
העתק ממכתב התגובה מיום 23/11/2015 מצורף כנספח ג'.
הפרות המעסיק ומחדל הנתבעות
  1. התובעת 1
המעסיק החל מסוף שנת 2006 להפריש עבורה כספים לפוליסת ביטוח מנהלים. כפי שעולה ממכתב התשובה של החברה, החל מיום 05/11/2008 הפסיק המעסיק לחלוטין להפריש עבורה כספים. למרות החוב שנוצר חברת הביטוח מודה למעשה במכתבה כי לא נקטה בהליך משפטי כנגד המעסיק ולא גבתה את החוב שנוצר בקופת הגמל של התובעת 1. יש לציין כי אף לפני חודש נובמבר 2008 היו מספר חודשים בהם המעסיק לא הפריש עבור התובעת 1 כספים לקופה וחברת הביטוח לא נקטה בשום פעולה על מנת לגבות את  הסכומים החסרים.
העתק מתלושי השכר של התובעת 1 מצורף כנספח ד'.
העתק מדו"ח תשלומים של חברת הביטוח מצורף כנספח ה'.
  1. התובעת 2
בהתאם למכתב התגובה המעסיק החל להפקיד עבורה כספים מחודש דצמבר 2006 ועד לחודש אוקטובר 2009. מעבר לעובדה שחברת הביטוח מודה למעשה במכתב כי גם עבור התובעת 2 לא נקטה בשום פעולה משפטית ובפעולות גביה, על-פי דו"ח תשלומים שנשלח לאחרונה על-ידי חברת הביטוח אל התובעת 2 מצוין כי ההפקדות נעשו רק עד חודש דצמבר 2008 אולם מדו"ח ההפקדות שברשות התובעת 2 עולה  כי לא נעשו הפקדות עבור החודשים ינואר ופברואר 2009 ולאחר מכן נעשו הפקדות עד חודש אוקטובר 2009.  כך שלא ברור הפער בין שתי הדו"חות. לכך יש להוסיף, כי חברת הביטוח היתה צריכה כבר לנקוט בפעולה כבר במהלך שנת 2008 מאחר שמהדו"חות עולה כי גם עבור החודשים יוני 2008 עד ספטמבר 2008 לא הפריש המעסיק כספים עבור התובעת 2.
העתק מתלושי השכר של התובעת 2 מצורף כנספח ו'.
העתק מדו"ח ההפקדות ודו"ח תשלומים של חברת הביטוח מצורף כנספח ז'.
 

 
הטיעון המשפטי - סעיף 19 לחוק הגנת השכר
  1. בסעיף 19א' לחוק מוסדר נושא חוב המעסיק לקופת גמל, ובהתאם לכך סעיף 19 א' (ד') – (ט') קובע כך:
 
"(ד)  סכום שמעביד חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א), יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו.
 
 (ה)   עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ובטרם שולם החוב בשל העובד קרה לו מקרה המזכה אותו או את חליפו בקבלת תשלום או שירות בעין מקופת הגמל, רשאית היא לתבוע מהמעביד סכום השווה לסכום ששילמה לעובד או לחליפו, בניכוי כל סכום שהיה משתלם בשל אותו מקרה לעובד או לחליפו, או למעביד, או לשניהם, בין סכום חד פעמי ובין סכומים עתידיים, אילו עזב העובד את קופת הגמל ביום שקרה המקרה המזכה כאמור.

 (ז)    בית הדין האזורי לעבודה רשאי להפחית תשלום שמעביד חייב לקופת גמל בחזקת שיפוי כאמור בסעיף קטן (ה) אם ראה נסיבות המצדיקות לעשות כן.
 
(ח)    עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ולא שולם חובו של המעביד לקופת הגמל כאמור בסעיף קטן (א), רשאית קופת הגמל להודיע על כך בכתב לעובד, עם העתק למעביד, ומשעברו ששה חדשים נוספים מיום מסירת ההודעה ולא שולם החוב לקופת הגמל, לא יחולו לגבי אותו חוב הוראות סעיף קטן (ד) אם קבע בית הדין האזורי לעבודה שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל.
 
  1. העברת תשלומי הגמולים לקופות הפנסיוניות היא חובה החלה על המעסיק, וברי כי עיכוב בהעברת התשלומים לקופות עשוי להסב נזק בלתי הפיך לעובד. יפים לעניין זה דברי כב' השופט אילן איטח בתיק ע"ע (ארצי) 201/09, גורג' טורעני נ' חנא ראשד (להלן: "פס"ד טורעני") כלהלן:
 
"סעיף 19א' לחוק הגנת השכר הוא הוראת חוק מיוחדת שנועדה להבטיח את זכויותיהם של עובדים בקופות הגמל חרף מחדלו של המעביד מלשלם לקופת הגמל את חוב דמי הגמולים. הנחת המוצא היא שהעובד הבודד מוגבל ביכולתו לאכוף את זכויותיו הפנסיוניות, חרף יכולתו התיאורטית לעשות כן. לפיכך, ונוכח ההשלכות העצומות על הביטחון הסוציאלי של העובד ושאיריו, הטיל המחוקק על קופות הגמל להיות סוכני אכיפה של הזכויות הפנסיוניות של חבריהן. המחוקק הטיל על קופות הגמל אחריות ונטל כבדים מאד – הענקת "כיסוי ביטוחי" חרף קיומן של הוראות תקנוניות של קופות הגמל המפקיעות את הכיסוי הביטוחי עם הפסקה בתשלום דמי הגמולים. בצד נטל כבד זה מעניק סעיף 19א' לחוק הגנת השכר לקופות הגמל תמריץ בדמות היכולת לתבוע פיצויי הלנת שכר".
 
  1. האחריות של קופת הגמל הינה בהתאם לקבוע בסעיף 19 א'(י')(1) לפיו, אי מסירת פרטים על ידי המעסיק לקופת הגמל ואי תשלום סכום כלשהו לעובד, משחרר את קופת הגמל מהוראת סעיף 19א'(ד').
 
  1. בפסק דין טורעני התייחס בית הדין הארצי לעניין זה וקבע כלהלן:
 
"... ההוראות המוצעות באות להבטיח את זכויותיהם של עובדים אשר מעבידיהם לא שילמו את חובם לקופת גמל. על הקופה יהיה לשלם גמלאות לעובד או חליפו אף אם לא שילם המעביד את חובו לקופת הגמל, אולם הוראות אלה לא יחולו אם קופת הגמל לא ידעה כלל על קיום חיובו של המעביד על פי צו הרחבה או הסכם קיבוצי כללי ..."
 
  1. בעניינו, לא נראה כי יכולה להיות מחלוקת כי מתקיימים התנאים הנדרשים לגבי התובעים, קרי: חברת הביטוח קיבלה הפרטים הדרושים ובמכתבה מיום 23/11/2015 מודה כי חברת הביטוח כי התובעים היו מוכרים לה. לעניין התשלום בפועל, אזי מהוראות סעיף 19א' לחוק עולה כי חובת הקופה לשלם לעובד זכויותיו איננה תלויה בקיום חובת המעביד כלפיה, כאשר מדובר בעובד שהמעביד דיווח עליו ומסר פרטיו.
 
  1. קופת הגמל תוכל להשתחרר מחובתה כלפי העובד בתנאים מסוימים הקבועים בסעיף 19א(ח) לחוק, אשר בהתקיימות כולם יחד תשוחרר הקופה מאחריותה כלפי העובד:
 
  1. חלוף 12 חודשים מיום שהמעביד חדל לשלם את חובו לקופה.
 
  1. הודעה בכתב לעובד לאחר 6 חודשים מיום שהמעביד לא שילם חובו לקופה.
 
  1. קביעה של בית הדין לעבודה כי הפיגור בגביית החוב אינו נעוץ ברשלנות הקופה.
 
21.
 
"חבותה של קופת הגמל כלפי העובד שרירה ותקפה כל עוד לא נקבע אחרת על ידי בית הדין. דרישת העדר רשלנות מצד קופת הגמל היא דרישה נוספת, מעבר לחובה לשלוח הודעות לעובד ולמעביד. מכאן – שקיימת חובה על הקופה לפעול לשם גביית החוב, על מנת שלא תיחשב לרשלנית...."
22.
  1. הנה כי כן, מקום בו נוצר קשר, והקופה קיבלה פרטי העמית והמעסיק ועדכנה אותם במערכת, אזי חובתה של קופת הגמל בהתאם לסעיף 19א(ד) שרירה ותקפה כל עוד לא נקבע אחרת על-ידי בית-הדין. במקרה שלפנינו עולה באופן ברור, כי על אף שפרטיהם של התובעים היו ידועים היטב לנתבעות, הנתבעות לא עמדו בחובות ובאחריות שהחוק הטיל עליהן והן התרשלו ולא נקטו בשום פעולה כנגד המעסיק לצורך גביית הכספים והבטחת זכויותיהם הפנסיוניות של התובעים. לפיכך, עומדת לחבות חברת הביטוח החובה לפצות את התובעים בסכומים שהיו אמורים להיות מופרשים לקופה במהלך תקופת העסקת התובעים אצל המעסיק.
  2. לו חברת הביטוח היתה מגישה תביעה כנגד המעסיק במועד, היה ביכולתה להשיג כספים של המעסיק להסב את תשומת ליבם של התובעים ולמנוע את הנזק שנגרם. כיום המעסיק מצוי בהליך פשיטת רגל וכפי הנראה אין כל סיכוי לגביית חובות התובעים ממנו.
  3. כמו כן, כידוע, במידה ועובד מסיים בנסיבות המזכות אותו בפיצוי פיטורים, ניתוק קשר עובד מעביד מחייב דיווח למס הכנסה לגבי צבירת כספי הפיצויים ואופן תשלומם. מכוח החובה הסטטוטורית של קופות הגמל לשמור על זכויות העובדים, עם קבלת ההודעה מהמעסיק בחודש נובמבר 2011 על חברת הביטוח היה לוודא כי הפרוצדורה של סיום העסקה מתקיימת במלואה.
חברת הביטוח צריכה היתה לבקש מהמעסיק כי ימסרו מכתבי שחרור של הכספים הצבורים בקופות ו/או לקבל טופס 161 או לחילופין ליצור קשר עם התובעים לצורך קבלת הפרטים. אי קבלת מסמכי שחרור כלשהם במועד "סיום עבודתם" של התובעים או בסמוך לאחר מכן, היה צריך לעורר אצל חברת הביטוח החשד כי ההליך שנעשה מול העובדים אינו תקין או שאינו נכון. על כן, קבלת ההודעה מהמעסיק בחודש נובמבר 2011 על פיטורי התובעים אינו נחשב כנסיבה היכולה להצדיק את האופן בו פעלה חברת הביטוח .

הסכומים הנתבעים
  1. להן פירוט הסכומים שעל הנתבעות לשלם לתובעים כתוצאה מהתרשלותן (כולל הפרשים כדין):
תובעת 1 – 37,892 ₪
תובעת 2 – 39,993 ₪
תובעת 3 – 30,603 ₪
תובע 4 – 54,702 ₪  
תובעת 5 – 25,805 ₪
תובעת 6 – 15,223 ₪  
 
ובסך הכל: 204,218 ₪  
 
תחשיבים מצורפים בזה כנספח ט"ו
 
  •  
טרם הגשת כתב תביעה דנא נעשה ניסיון לפנות אל הנתבעות וזאת על מנת להימנע מלקיים הליך משפטי. עד ליום הגשת התביעה הנתבעות לא נתנו את התייחסותן לטענות התובעים.
 
העתק ממכתבי הפניה מצורפים כנספח ט"ז
 
לנוכח האמור לעיל, מתבקש בית-הדין הנכבד לזמן את הנתבעות לדין, ולחייבן לשלם לתובעים את מלוא סכום התביעה בצירוף הפרשי רבית והצמדה מיום הגשת התביעה. כמו-כן, בית הדין הנכבד מתבקש לחייב את הנתבעות בתשלום הוצאותיהם של התובעים ושכר-טרחת עורכי-דינם.
 
 
_________
עו"ד אורי שאבי
בא-כוח התובעים
                                                
 

כל הזכויות שמורות לעו"ד אורי שאבי, עורך דין דיני עבודה בתל אביב |  תל אביב, מרכז עזריאלי, הבניין המשולש, קומה 28

איך מגישים תביעה | מפת האתר | צור קשר