דיני עבודה אורי שאבי







 
                                                                                                                          
 
 

ההבדל בין עמלות, פרמיות ובונוסים, לצורך חישוב פיצויי פיטורין


פסיקת בית-הדין הארצי לעבודה הבדילה בין שכר שמתקבל בגין העבודה ה"רגילה" של העובד, לבין "פרמיה", שמשולמת במקרים שהעובד מבצע עבודה שאינה חלק מהגדרת המשרה הרגילה שלו. כך, למשל, פרמיית עידוד למניעת איחורים שמתקבלת בתנאי שהעובד לא מאחר. אם העובד מקיים את התנאי הוא מקבל את הפרמיה ואם לא - הוא לא מקבל. פרמיה כזו לא תלקח בדרך-כלל בחישוב פיצויי הפיטורים. 


לייעוץ ללא התחייבות 03-6091103 >>

 

ראו, למשל: עע (ארצי) 384/03‏ יעקב פישהנדלר נ' קואופרטיב הנמל החדש בע"מ:
 
"על פי חישובים אלה יש לבחון מהי עמדת הפסיקה לגבי רכיב המכונה "פרמיה". אימתי יחשב כחלק משכר היסוד ומתי יחשב כתוספת שאין לכלול אותה בשכר היסוד. ראשית דבר, יש להסיר את הערפל מן המשמעויות השונות שנתנו למונח "פרמיה" ואשר חלקן אינן הולמות את המשמעות האמתית של מונח זה מבחינה מקצועית. מורה נבוכים בעניין זה אנו מוצאים בדב"ע לד/68-3 מפעלים לצביעת טכסטיל בע"מ – ישעיהו קורניצקי, פד"ע ו',  103 (להלן – פס"ד קורניצקי), בו סוכמה עדותו של ראש מדור חקר עבודה ושכר במכון לפריון העבודה והייצור, בזו הלשון:
 
"ביסודה של שיטת שכר עידוד על-ידי 'פרמיות' מונחת ה'נורמה', כך שתפוקה מעבר למספר יחידות לזמן מוגדר, או תפוקה של יחידה בפחות מזמן מוגדר - מזכה את העובד בתוספת שכר, היא 'פרמיה'; 'פרמיה' במשמעות הנ"ל, היא זאת שהמכון לפריון עבודה יאשר אותה, עת נדרש אישור מטעמו. יחד עם זאת - יש ולעובדים, שאינם עובדי 'ייצור', משתלמת תוספת לשכר, שלא לפי 'נורמות'; הכינוי הנכון, מבחינה מקצועית, לתוספת כזאת הוא 'בונוס', אם כי יש וקוראים לאותה תוספת בשם 'פרמיה' או 'תוספת מאמץ'; הכינוי 'פרמיה' לתוספת כאמור, יכול ויהיה בשימוש של 'מועצת ייצור'; שימוש במונח 'פרמיה' לציון תוספת כאמור, אינו נכון מבחינה מקצועית, אך בחיי יום-יום בתחום העבודה, יש ומשתמשים בו במשמעות הנ"ל".
 
מהאמור בפסק דין קורניצקי, ניתן ללמוד, כי פרמיה מבחינה מקצועית לעולם היא פונקציה של נורמה והיא פועל יוצא של מדידה. במערכת יחסי העבודה אפשר שהצדדים יסכימו לכנות בשם "פרמיה" גם תוספת שאינה פרי מדידה – תוספת "מוסכמת" וכו'. לסוג זה נתייחס בהמשך הדברים. התשובה לשאלה האם תוספת המכונה "פרמיה" מהווה חלק משכר היסוד לא תקבע על ידי השם שנתנו לה אלא על ידי המהות.
 
"כאשר התשלום הנוסף לא חייב את העובד לפעול אחרת מכפי שפעל לפני התשלום, ואף לא ציפו ממנו לדבר בעקבות התשלום, בנסיבות אלה יש לראות את התשלום כהגדלה של שכר היסוד, מוסווית כשכר עידוד" (דב"ע מט/141-3 סלים בלבול - מפעלי מאיר בע"מ פד"ע כ"א, 439, 441 , להלן - פס"ד סלים בלבול וראו לעניין זה גם : דב"ע מד/6-7 מדינת ישראל - דב חביון ז"ל פד"ע ט"ז, 29, 311; דב"ע לה/100-3 - נעלי שיינמן בע"מ - אספורמס שם טוב פד"ע ז, 408; דב"ע מב/36-3 מקורות חב' מים בע"מ - זאב קריב פד"ע י"ד, 33).
 
הפסיקה אף דנה לעתים במקרים של תוספות שכר קבוצתיות במקרים שונים. בחלק מאותם מקרים התנאי לקבלת תשלום חל על כל הקבוצה. בית-הדין הארצי קובע כי לא ייווצר מצב שבו חלק מחברי הקבוצה יקבלו תוספת שכר שלא תחשב לצורך השכר הקובע לפיצויים ואילו חלק אחר מחברי הקבוצה כן יהנו מכך, וקובע שדין אחד לכולם.
 
וראו, למשל: דיון מט/5-7 (ארצי) מדינת ישראל נ' אלשטיין, פ''ד כא(1) 075:
 
"לגבי אותם רוקחים הנקראים לבצע עבודה שעה שהם בכוננות יהווה התשלום "תוספת" בעוד שלגבי עמיתיהם, או לגבי ממונה עליהם (המשיב) יהוה התשלום חלק ממשכורתם הכוללת? דין אחד לתשלום, שעה שהרוקחים פעילים, בין אם הם נקראים בשעת הכוננות ובין אם לאו; מן הראוי שאותו דין יחול עליהם גם שעה שהם  פורשים לגמלאות".
 
בנוסף, תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות פיצויי פיטורים"), קובעת את חישוב פיצויי הפיטורים במקרה ששכרו של העובד או חלקו משולם לפי פדיון או כמות תוצרת. לשון התקנה:
 
"היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים".


▪ מאמרים נוספים בדיני עבודה >>



 
לייעוץ ראשוני עם עורך-דין דיני עבודה - התקשר/י 03-6091103
או השאר פרטיך וניצור עמך קשר בהקדם

כל הזכויות שמורות לעו"ד אורי שאבי, עורך דין דיני עבודה בתל אביב |  תל אביב, מרכז עזריאלי, הבניין המשולש, קומה 28

איך מגישים תביעה | מפת האתר | צור קשר